פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לראות אדם בן 2,200 שנה: נחשף סוד החניטה המצרית

      מומיה בת 2,200 שנה שהגיעה לארץ ב-1928 ונחשבה כשייכת לנער בן 17, התגלתה בעזרת טכנולוגיה חדישה כגופתו החנוטה של כהן דת מצרי. תערוכה חדשה במוזיאון ישראל חושפת שרידי עצמות, שיניים ואפילו עפעפיים של בני אדם וגם ציפורים שנחנטו

      לראות אדם בן 2,200 שנה: נחשף סוד החניטה המצרית
      מוזיאון ישראל

      מוזיאון ישראל חושף היום (ג') מומיה בת 2,200 שנים, שבעזרת טכנולוגיה חדישה מאפשרת הצצה מבעד למעטה המסתורין הכבד ומגלה את סיפורה האמיתי.

      במרכז התערוכה "המומיה: סוד החניטה המצרית" עומדת המומיה של איר?ת-חוֹר-א?רוּ, כהן דת מהעיר אחמים במצרים. מומיה זו, המוצגת עם ארון הקבורה המעוטר שלה, הגיעה לישראל ב-1928 כמתנה למכון האפיפיורי המקראי בירושלים מן המסדר הישועי באלכסנדריה. עד כה היה ידוע מעט מאוד על קורותיה ובטעות נהגו לסבור שמדובר במומיה של נער בן 17. בדיקות מעמיקות שכללו גם בדיקת CT שערך צוות המוזיאון ביחד עם המרכז הרפואי כרמל בחיפה וחוקרי אוניברסיטת תל אביב, חשפו פרטים חדשים על אורחות חייו של חור-ארו במצרים של לפני 2,200 שנים.

      תגלית המאה? 90% שהתגלה קברה של המלכה הפרעונית נפרטיטי

      על פי הבדיקות, המומיה השתמרה בצורה מצוינת וניתן להבחין בעצמות, שיניים, רקמות, כלי דם ואפילו עפעפיים. מתברר שחור-ארו היה בסביבות גיל ה-40, מבוגר בהרבה ממה שסברו קודם לכן וגובהו הגיע ל-1.67 מטר. בסריקת ה-CT התגלה כי אירת חור-ארו סבל מאוסטאופורוזיס. הרופאים שבדקו את המומיה הופתעו לגלות זאת, שכן נהוג לשייך את המחלה למאה ה-20 וכאופיינית בקרב אנשים שלא מרבים להיחשף לשמש ואינם מקפידים על פעילות גופנית.

      מממצאי הסריקה עולה, כי לפני שמת ונחנט, הוא סבל גם מעששת ומנסיגת חניכיים. הדמיות ה-CT של המומיה שהתקבלו בסריקות, יופיעו גם הן בתערוכה ויאפשרו למבקרים להכיר מקרוב מאוד את החיים והמוות בעת העתיקה וכיצד נחנטה הגופה וזכתה לחיי נצח.

      מומיה בארון הקבורה מוזיאון ישראל (ספק 500 , אלי פוזנר)
      השתמרה בצורה מצוינת. המומיה של חור-ארו בארון הקבורה (צילום: אלי פוזנר)
      מומיה בארון הקבורה מוזיאון ישראל (ספק 500)
      חור-ארו סבל מעששת ומנסיגת חניכיים. המומיה חשופה בתוך ארון הקבורה (צילום: עופרית רוזנברג)

      הם חנטו גם ציפורים

      המומיה עצמה מכוסה בביטומן שמקורו, כנראה, באזור ים המלח וחסרים בה איברים פנימיים שככל הנראה הוצאו בתהליך החניטה. ממצאים אותנטיים נוספים שנמצאו בקברים שונים במצרים העתיקה ויוצגו בתערוכה, מאפשרים לפענח את סוד החניטה המצרית. צלמיות של דמויות חנוטות שאיתן נקברו המתים, מעידות מה חשבו המצרים על החיים בעולם הבא. בין הצלמיות הללו, ניתן למצוא צלמיות המתארות עבדים שאמורים לבצע עבודות כפייה בעולם הבא במקומו של המת ובכך לאפשר לו לנוח.

      קמעות, דיוקנאות של אנשים שנחנטו ושובצו על המומיה שלהן, לחשים מתוך "ספר המתים" המצרי ופסלים של אלים, מוצגים גם הם בתערוכה ומתארים את התהליך שהאדם עובר לאחר מותו. אחד התהליכים המרתקים שעוברים המתים הוא שקילת לבו של האדם לאחר מותו. אם הוא היה קל ממשקל נוצה, הוא מובל לעולם הבא. אם ליבו כבד יותר, המשמעות היא שהמעשים הרעים והחטאים שביצע בחייו רבים מנשוא ולכן הוא נטרף על ידי מפלצת.

      המצרים לא חנטו רק בני אדם. בתערוכה תוצג גם מומיה של ציפור מזן מגלן. גם מומיה זו הגיעה לישראל במתנה באחד הארועים ההיסטוריים החשובים ביותר, שבו הנשיא המנוח אנואר סאדאת העניק אותה לרמטכ"ל לשעבר והארכיאולוג יגאל ידין, לאחר החתימה על הסכמי השלום עם מצרים ב-1979. המגלן נחשבה לבעלת מעמד דתי מיוחד במצרים העתיקה. צילום רנטגן שבוצע, הראה כי בתוך ארון הקבורה ישנה גופה שלמה שלה עם תכריכים וקמעות.

      במיוחד לצורך התערוכה הכין המוזיאון חוברת הפעלה מיוחדת לילדים ומשחקים באפליקציה ייעודית (Israel Museum) שניתנת להורדה חינם, דרכן הם יכולים ללמוד על החיים והמוות במצרים העתיקה.

      אוצרת: גלית בנט דהן.

      ארון קבורה דמוי מגלן ובתוכו מגלן חנוט (ספק 500)
      ארון קבורה דמוי מגלן ובתוכו מגלן חנוט (צילום: עופרית רוזנברג)
      קמעות חרפושית מכונפת ממצרים העתיקה (ספק 500 , אלי פוזנר)
      קמע חרפושית מכונפת ממצרים העתיקה (צילום: אלי פוזנר)