מומחים בתחום הארכיאולגיה דיווחו בסוף השבוע, כי ישנם סיכויים גבוהים לכך כי בקברו של מלך מצרים העתיקה תות ענח' אמון קיימים מעברים לתא נסתר, אשר עשוי להיות מקום מנוחתה של המלכה נפרטיטי, מי שהייתה חמותו של המלך וככל הנראה גם אמו החורגת, ומי שנחשבת למלכה המצרית המפורסמת ביותר אחרי קליאופטרה.
ישנו עניין בינלאומי עצום בנפרטיטי, שמתה במאה ה-14 לפני הספירה ואשר מקום קבורתה נחשב עד עתה לחידה. אישור לכך שהקבר נמצא - יהיה התגלית הארכיאולוגית המצרית החשובה ביותר במאה הנוכחית. ראיות חדשות מהדמיית רדאר שבה נעשה שימוש יישלחו כעת לצוות ביפן לניתוח, והצוות צפוי להכריז על התוצאות בתוך חודש.
"אמרנו מוקדם יותר כי ישנו סיכוי של 60 אחוזים לכך שיש משהו מאחורי הקירות, אבל עכשיו לאחר הקריאה הראשונית של הסריקות אנחנו אומרים שישנו סיכוי של 90 אחוזים לכך שיש משהו מאחורי הקירות", אמר במסיבת עיתונאים שר העתיקות של מצרים, ממדוח אל-דמאטי. הוא הוסיף כי הגעה אל הצד השני של קיר הקבר צפוייה בתוך שלושה חודשים.
גילויה של נפרטיטי, שיופיה המלכותי הונצח בפסל בן 3,300 שנה המוצג כיום במוזיאון החדש בברלין, יכול לשפוך אור על מה שנותר מתקופה מסתורית של ההיסטוריה המצרית. לגילוי יכולות גם להיות השלכות חיוביות עבור תעשיית התיירות המדשדשת של המדינה, שסבלה מהלומות רבות מאז ההתקממות שהביאה לסיום שלטונו של חוסני מובארק בשנת 2011, ואשר נחשבת למקור חיוני למטבע חוץ.
מומחה הרדאר היפני, הירוקאטסו וואטנאבה, אמר במסיבת העיתונאים כי "יש למעשה חלל ריק מאחורי הקיר, בהתבסס על הרדאר שהוא מאוד מדויק, ללא ספק", והציג לקהל את סריקת הרדאר הכחולה והמטושטשת שאמורה להצביע על קיומו של קיר כפול. גודלו של החלל עדיין אינו ידוע.
האגיפטולוג הבריטי ניקולס ריבס, המוביל את המחקר, אמר בחודש שעבר, כי הוא מאמין שהמאוזוליאום של תות ענח' האמון נכבש במקור על ידי נפרטיטי ושהמלכה הפרעונית הוטמנה באין מפריע מאחורי מה שהוא מאמין שהוא קיר מחיצה. במסיבת העיתונאים הזהיר ריבס, כי אפילו החיתוך הקל ביותר שייעשה בקיר עשוי לגרום לנזק כבד לחלל הפנימי אשר היה סגור באופן הרמטי כל כך הרבה שנים. "המפתח הוא לחפור לאט ובזהירות ולתעד זאת היטב, העובדה היא שאין מדובר במירוץ", אמר ריבס. "הארכיאולוגיה כולה היא היא הפרעה ואנחנו לא יכולים לחזור ולעשות את זה מחדש. לכן אנחנו חייבים לעשות את זה היטב כבר מהרגע הראשון".
המלך תות, כפי שנהוג לכנות אותו, הוכתר למלך בגיל 9 וישב על כס המלכות עד למותו בגיל 19 ובסביבות 1,323 לפני הספירה. קברו, ובו מסכת הקבורה המוזהבת המפורסמת שלו, התגלה כמעט בשלמותו בתחילת שנות ה-20 בעמק המלכים בלוקסור. מומחים רבים ניסו להבין מדוע הקבר של תות היה קטן יותר מזה של יתר הפרעונים ומדוע צורתו הייתה דומה יותר לאלה של מלכות מצריות של אותה התקופה.
באשר לנפרטיטי, אגיפטולוגים אינם בטוחים היכן מתה המלכה והיכן נקברה. האמונה הרווחת למשך תקופה ארוכה היתה כי היא מתה בתקופת שלטונו של בעלה, מה שמצביע על כך שהיא יכולה היתה להיקבר בתל אל-עמארנה, האזור שבו נמצא פסל הראש המפורסם שלה בשנת 1912 ואשר עליו מבוססת דמותה.
לאחרונה מתחילים רוב המומחים להאמין, ובהם גם ריבס, כי נפרטיטי האריכה ימים מעבר לאחנתון, שאולי היה אביו של המלך תות. "המחקר אינו תמיד מתורגם היטב למציאות, אבל עושה רושם כי אנחנו הולכים בכיוון הנכון", אמר ריבס.