פינוקים ללא רגשות אשם: מסע תענוגות פולני באגמים המזוריים

הקיאק שלי, באדום-בוהק, מפלח בעדינות את מי הטורקיז של נהר קרוטניה (Krutynia). אין לי כמעט צורך לחתור - רק לכוון פה ושם את דרכי בעזרת המשוטים. הזרם האיטי והעיקש נושא אותי קדימה, לצד יערות עבותים וציוצי ציפורים, ואני פשוט מתמסר לו.

מפרצון זעיר מופיע בעיקול הדרך, ובמרכזו בקתת עץ קטנה. אני מחליט להיות ספונטני, מאלתר עגינה רכה, מחלץ את עצמי ממושב הקיאק ומגלה שמדובר בדוכן בירות. עשרות סוגי בירות - באמצע שומקום.

אני רוכש בירה בטעם אגס ומליסה (אל תשפטו אותי. התעוררתי רק לפני שעה) וממשיך לחתור, בין ברבורי ענק שחוצים את הנתיב שלי באדישות מופגנת. יותר רגוע מזה לא היה לי מזה זמן רב.

אינפלציה של ממש נרשמת בקלישאה "(שם של מקום כלשהו) שלא הכרתם". אבל צפון פולין - בעיקר במרחב שבין האגמים המזוריים והערים שלחופי הים הבלטי - היא אכן פולין שלא הכרתם. זוהי פולין של חוויות בטבע, פינוקי גוף-נפש, סעודות מלכים מענגות במחירים מצחיקים ובעיקר - חופשה שהכל בה פשוט, קליל ומזמין.

את הטיול שלנו אנחנו מתחילים בוורשה, העיר שכמה יזמי תיירות זריזים כבר הדביקו לה את הכינוי "ברלין הבאה", אחרי שהגענו אליה בטיסה ישירה עם לוט איירליינס. אבל עם כל הכבוד לבירת פולין, המסלול הזה יתמקד כאמור בצפון המדינה.

נראה כי התחנה הראשונה שלנו מעידה יותר מכל על האווירה שממתינה לנו בשבוע הקרוב: בבית החווה Oberża Pod Psem, בדרך המובילה מוורשה לעיר הקיט מיקוואייקי (Mikołajki), אני מגלה שלט נייר על דלת המסעדה. בעל המקום, שבו כמה צימרים קטנים, מסעדה מצוינת ומוזיאון צנוע המתעד את חיי הכפר במאה ה-19, מתרגם לי אותו בגאווה: "אין לנו זמן לאנשים שאין להם זמן".

הבטחתי לעצמי לטייל כאן מבלי לספר לעצמי ולו בדיחה אחת על פולנים. אבל כבר ביום הראשון נשברתי. למה? כי פארק המים רחב הידיים המצוי במלון Gołębiewski כולל מגלשת מים אחת מפחידה במיוחד. לא רק בגלל השיפועים והפיתולים האינסופיים שלה, אלא בעיקר בשל העובדה כי רוב הגלישה בה נעשית באפילה גמורה - מה שמוסיף לתחושת הפחד המזוקק. נו, אז אני פה אגלוש לבד, בחושך.

(הייתי חייב).

אנחנו בעיר מיקוואייקי (Mikołajki), בלב אזור האגמים המזוריים. וכאן, בפרובינציית וארמיה-מאזוריה (Warmia-Mazury), כ-2,000 אגמים מנקדים את פני השטח, הגדול מישראל כמעט פי שניים. מיקוואייקי, עיר הקייט המפורסמת, מהווה בסיס יציאה מצוין לטיולים עצמאיים וקלילים ברגל, באופניים, בקיאקים, בסירות מנוע קטנות וגם ביאכטות בנהיגה עצמית. רק תבחרו את הכלי שלכם. ואם בכלים עסקינן, אז בחודשי הקיץ ניתן להגיע לחבל ארץ זה בטיסה קצרה של 45 דק' בין ורשה לשדה התעופה החדש של המזורי (Olsztyn-Mazury airport).

במרינה של העיר, שבה עוגנים בניחותא מאות כלי שיט, פזורות מסעדות שמתמלאות בשעות הערב בשייטים ששרים בקולי קולות, וגם בתיירים שמנסים להיטמע באנרגיה הסוחפת הזו. כנראה שזה מה ש-2,000 אגמים עושים לבנאדם: גורמים לו לשיר.

בבוקר המחרת אנו נוסעים אל עבר נהר קרוטיניה (Krutynia). בזכות מי הטורקיז הרדודים ונופי הטבע שלצדו, נחשב הנהר לאחד ממסלולי הקיאקים היפים באירופה כולה. משפחות עם ילדים, זוגות רומנטיים ומתבודדים כרוניים - כל אלו ישמחו לאמץ אותו לשעה, יום או שבוע.

למעשה, שבוע הוא הזמן שבו ניתן לסיים את המסלול כולו, שאורכו כ-93 ק"מ. כמובן, אפשר לקצר, להתחיל מפה, לסיים שם, לעצור בדרך, ללון פה, לאכול שם - הכל כה מודולרי. ובסוף, פשוט מרימים טלפון לחברה שמנה שכרתם את הקיאק ולבקש הקפצה חזרה, במחיר סמלי. בינינו, כמה כבר אפשר להתרחק בקיאק על מים כה שקטים?

אין צורך בידע מוקדם בשיט ועומק המים לא עולה בדרך כלל על מטר אחד. מחירי השכרת קיאק או קאנו ליחיד, זוגי או לשלישיה עומדים על 40-50 שקלים ליום, ובחלק מהקיאקים יש גם מקום לציוד אישי.

ומאחר שמים מעוררים את הרעב, מכאן המשכנו אל אחוזת גאליני (Galiny), שבליבה ארמון מהמאה ה-16 שמשמש כיום כמלון, גן אנגלי רומנטי לעילא וחווה גדולה מהמאה ה-19. המסעדה במקום מציעה בעיקר מאכלי קדרה מהבילים ומיני מרקים מתובלים היטב. בכלל, נראה כי הסטראוטיפ על האוכל הפולני לא קיים כאן. או כמו שמכרה שלי ציינה בציניות: "הפולנים שהגיעו לישראל, שכחו בפולין את כל התבלינים שלהם".

את סוף היום אנחנו מקנחים בעולם מים מסוג אחר: אתר הספא תרמי-ורמינסקי (Termy Warminskie), בפאתי העיירה לידזברק ורמינסקי (Lidzbark Warmiński). כאן, במקום שבו נובעים מעיינות חמים מבטן האדמה, נבנה מרכז חדיש ומקורה שבו חדרי טיפולים, בריכות מכל סוג ומין, סאונות, ג'קוזי, תעלות מים לשחייה באוויר הצח ועוד.

בכניסה לסאונות מופיע שלט האוסר על כניסה עם ביגוד. קבוצת תיירים שנכנסה פנימה עם בגדי ים, התבקשה בנימוס לצאת, בטענה שמדובר ב"אזור חופשי מטקסטיל". אותי הם שכנעו.

וגם מגלשות מים יש פה. בכניסה אל המגלשה העליונה מתבקש הגולש ללחוץ על אחד מחמישה כפתורים צבעוניים. כל כתפור מבטיח מוזיקה שונה במהלך הגלישה. אני בחרתי בכפתור שהבטיח "ספארי" - אבל מה ששמעתי היה רצף מבעית של צווחות. הצווחות היו כמובן שלי. אני בן 47, ואני צווח במגלשת מים.

מי שמעוניין להעביר את הלילה באזור, ימצא את מבוקשו במלון קראסיקי (Krasicki), אף הוא בעיירה לידזברק ורמינסקי. המלון ממוקם במצודה שנבנתה במאה ה-14, והשהות בו נדמית כמסע בזמן. לעיתים נערכות במרתף הטירה הופעות אתניות כמיטב המסורת הפולנית.
אחת לשבוע נערכות כאן תצפיות כוכבים מודרכות, כיאה למקום שעושה כבוד לאסטרונום הפולני הנודע ניקולאוס קופרניקוס (1473-1543), שגילה כי כוכבי הלכת סובבים את השמש ולא להיפך.

מתי בפעם האחרונה שטתם בספינה על דשא? הנה ההזדמנות שלכם. בבוקר המחרת עשינו את דרכנו אל תעלת אלבלונג (Elblag Canal), שנחפרה בשנת 1845 במטרה לחבר בין כמה אגמים גדולים ולשנע סחורות רבות לחופי הים הבלטי, כולל עצים לתעשיית הקיטור המתפתחת. אבל בפני מהנדסי החפירה עמד אתגר לא פשוט: האזור משופע בגבעות, ונשאלת השאלה כיצד מתגברים על הפרשי הגבהים, שלעיתים מגיעים לכ-100 מטרים? הפתרון המקורי הגיע בדמות מתקני ענק, בעלי מנועים, גלגלי שיניים וכבלים, שגררו את הספינות על גבי מסילות שהונחו על הגבעות המוריקות.

ספינות עדיין נעות כאן, בעיקר לטובת התיירים והמורשת ההנדסית המפוארת. מחיר השיט הארוך, שנמשך כארבע שעות וחצי, עומד על כ-80-120 שקלים לאדם.

רוב ההפלגות יוצאות מבוצ'ייניץ (Buczyniec), וכך גם לא מעט טיולי אופניים. ובכלל, כדאי לדעת כי באזור האגמים המזוריים מצויים 21 מסלולי אופניים מסומנים, וניתן אף לשלב ביניהם בקלות. חלקם משפחתיים, קלילים, ומסומנים היטב בשטח. מסלולים אלו חולפים בין אגמים, נהרות, טירות וכפרים פסטורליים.

מכאן המשכנו ללינת לילה במלון הספא Tiffi שבעיר איוואווה (Ilawa), אל מול האגם הארוך ביותר בפולין. אורכו כ-27 ק"מ ולצד העיר אף רובץ האי הגדול בפולין - ויאלקה ז'ואווה (Wielka Zulawa). האי הזה אינו מיושב, למעט זוג פנסיונרים שקבע בו את ביתו לפני שנים רבות.

היעד הבא שלנו נדמה כמו אתר הצילומים של משחקי הכס. ואכן, לא מעט סרטים בנושאי אבירים, ימי ביניים ושאר פיסות היסטוריות צולמו בו. מדובר בטירת מלבורק (Malbork) - הטירה הימי-ביניימית הגדולה ביותר באירופה.

הטירה, על גדות הנהר נוגט (Nogat), נולדה בשנת 1274 ובנייתה נמשכה 170 שנים. התוצאה: עיר ענקית, מבוצרת לעילא, שכללה, בין השאר, מחסני מזון ומים שיכלו לעמוד במצור של שנתיים. אפילו בריכות דגי מאכל בנו פה, לצד מטבחי ענק, מאפיות ומבשלת בירה.

בטירה, שבה פעלו נזירי ואבירי המסדר הטבטוני מגרמניה, נבנו שישה שערי ענק - הנפתחים רק בזה אחר זה ולא במקביל, כדי למנוע פלישת פתע. ועבור מבקרים לא רצויים ציפתה אף קבלת פנים חמה במיוחד, בדמות פתחים נסתרים מעל השערים, שמהם ניתן לשפוך שמן רותח.

מחיר הכניסה (כ-40 שקלים לאדם) כולל הדרכה קולית. אל תוותרו עליה, ובכך תגלו כי ההיסטוריה הגדולה בנויה תמיד מהסיפורים הקטנים - והמשעשעים. כך למשל, גילינו את מגדל השמירה, שבו תאי שירותים, המצויים גבוה מעל נהר זורם. ובמקום נייר טואלט, נעשה שימוש בעלי כרוב - רכים ונעימים.

לאחר 45 דקות של עונג עילאי, אני פוקח עיניים. העיסוי המשכר הזה החל בפילינג באמצעות סוכר. קשה לתאר את התחושה - כמו משיחות עמוקות של חול רך על הגוף שממריץ כל תא, כל נים, כל מולקולה. וכך, לאחר העיסוי המתוק אני יוצא, בחלוק לבן ומבט מצועף, אל מרפסת התצפית של המלון, הצופה לים הבלטי. אני פוגש את חבריי לקבוצה ושואל בשמחה: "תגידו, גם את ליקקתם את עצמכם אחרי המסאג'?"
אף אחד לא עונה. שקט.

אחרי נצח, מישהי אומרת: "אשכרה ליקקת את עצמך? מה עובר עליך, בנאדם?"

"לא, אתם יודעים. סוכר וזה", אני מתגונן מול המבטים המוזרים. "בקטנה, לק קטן כזה, בכתף".

וזה מה שחוף הים הבלטי עושה לאנשים: גורם להם להתאהב (גם אם בעצמם).

אנחנו במלון הספא המפוארMera בעיר הקיט והמרפא סופוט (Sopot). כבר דורות רבים שהעיר הזו נחשבת יעד מבוקש עבור תיירים אירופאים המבקשים לעצמם רוגע מול הים. המדרחוב המרכזי של העיר גדוש בבתי קפה, מסעדות וגם מועדונים שמלאים עד השעות הקטנות.

שיטוט רגוע על החוף יביא אתכם אל מזח העץ הארוך ביותר באירופה - 570 מטרים שנמתחים הישר אל תוך הים. המזח, צבוע בלבן בוהק, נחנך בשנת 1827 והוא נראה כלקוח מסצנה של סרט רומנטי ישן. הוא לא נבנה לטובת סירות דייגים, אלא לטובת מטופלים שהגיעו לעיר המרפא. רופאים מקומיים גילו שאוויר הים כאן גדוש ביוד ושאר יסודות כימיים שעושים טוב לגוף ולנפש. לכן, החליטו לקרב את מטופליהם אל פנים הים.

סופוט שוכנת במרחק של 20 ק"מ בלבד מעיר הנמל המפורסמת גדנסק (Gdansk). אפשר להגיע אליה ברכב וגם באופניים, באמצעות שבילים ייעודיים, אבל המרשים מכל הוא לקחת סירת תיירים הישר מהמזח של סופוט, ולהגיע אליה דרך הנמל והמספנות.

זה המקום שבו נורו היריות הראשונות של מלחמת בעולם השנייה, וזה גם המקום שבו החל לפעול בשנות ה-80 לך ולנסה, מנהיג ארגון העובדים העצמאי הראשון בגוש הסובייטי. השביתה הגדולה שארגן גרמה לתגובת שרשרת ארוכת שנים שבסופה נפלה חומת ברלין - והקומוניזם בכלל.

הסירה מביאה אותנו דרך המספנות אל לב העיר העתיקה והמטופחת להפליא של גדנסק. ואם היא מזכירה לכם את אמסטרדם, זה רק בגלל שבמאה ה-16 הגיעו לעיר אדריכלים הולנדיים רבים, שעשו את מה שהם יודעים לעשות: לייבש שטחי הצפה ולבנות סכרים ותעלות מים.

לאחר שיטוט של שעות בעיר העתיקה, כולל ביקור במוקדים תיירותיים קלאסיים כרחוב "השוק הארוך", העגורן העתיק ושער הזהב הבולט בעיטוריו - אל תוותרו על ביקור במוזיאון הסולידריות.

מדובר במרכז תרבות השוכן במבנה מרשים וגדול המזכיר ספינת ענק. מצוי בו אחד הטקסטים הנחשב לאחד מ-100 הממסכים החשובים בהיסטוריה של העת החדשה: "מסמך הדרישות" של עובדי נמל גדנסק מ-1980, ובו 21 דרישותיהם, כתובים על לוח עץ גדול. "זוהי המונה ליזה של העם הפולני", אומר לנו בחיוך אחד ממדריכי המוזיאון.

המוזיאון, שנפתח לפני כשנתיים, מספק חוויה מרגשת, העושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ומביא את סיפורה של תנועת הסולידריות בפולין ובעולם כולו. אל תחמיצו (17 שקלים לאדם).
תחנת חובה נוספת היא מוזיאון הענבר (Muzeum Bursztynu) של גדנסק, העיר שנחשבת לבירת הענבר העולמית. ענבר (Amber) הוא אבן חן שנוצרה משרף עצים שהתאבן לפני מיליוני שנים. בחלקם אף נכלאו לטאות, חרקים ושאר יצורים קטנים. את כל אלו, כמו גם פסלי ענבר מודרניים (כולל גיטרה חשמלית שעושיה כולה מפיסות ענבר), תולו לפגוש במוזיאון המיוחד הזה, המצוי בטירה גבוהה וצרה בלב העיר העתיקה (12 שקלים לאדם).

את יומנו האחרון בצפון פולין קינחנו במנה גדושה ועסיסית של אדרנלין, בפארק ההרפתקאות קוליבקי (Adventure Park Kolibki) הסמוך לגדנסק. במשך שעות ארוכות דילגנו בין טיולי ג'יפים מטלטלים, ירי במטווח רובי אוויר וגם מתחם אומגות מסעיר בין עצי היער (30 שקלים לאדם).

אז מה היה לנו? טיול שמתחיל בקיאק, ממשיך בצווחות של מגלשת מים ומסתיים בדילוגי טרזן מעץ לעץ בעזרת אומגה פראית. בהחלט פולין שלא הכרתי.

נסיעה באוטובוס או במכונית מוורשה לאזור האגמים המזוריים אורכת כ-4 שעות. בחודשים יולי-אוקטובר ניתן להגיע לאזור גם בטיסות קשר של 45 דקות מוורשה ישירות לשדה תעופה של אזור המזורי (Olsztyn-Mazury airport)

מידע מקיף על טיולים, לינה ואטרקציות בפולין:
www.poland.travel/en

הוזכרו בכתבה:
מלון Gołębiewski בעיר מיקוואייקי:
www.golebiewski.pl/mikolajki

שייט בנהר קרוטיניה:
www.poland.travel/en/tourist-route/kayak-trail-on-the-river-krutynia

אחוזת גליני:
www.palac-galiny.pl/en

מרכז הספא תרמי-ורמינסקי:
www.termywarminskie.pl

מלון-טירה קרסיקי
www.hotelkrasicki.pl

תעלת אלבלונג:
www.zegluga.com.pl

מלון Grand Tiffi:
www.grandhotel.tiffi.com

טירת מלבורק:
www.zamek.malbork.pl

מלון הספא Mera בסופוט:
www.meraspahotel.pl

מוזיאון הסולידריות בגדנסק:
www.ecs.gda.pl

פארק הרפתקאות קוליבקי:
www.adventurepark.pl

מוזיאון הענבר בגדנסק:
www.mhmg.pl/oddzial/8/muzeum-bursztynu

הכותב היה אורח לשכת התיירות הפולנית (Polish Tourist Organization - POT) וחברת התעופה הפולנית LOT, המפעילה טיסה יומית בקו ת"א-ורשה. עם קשר נוח ל-8 ערים בפולין ומחירים אטרקטיביים לאורך כל השנה.