בווידאו: נוסע ישראלי התפרע במהלך טיסה לרוסיה
אתם יודעים בדיוק במי מדובר, וגם אם אתם לא נוהגים לטוס לעתים קרובות כמעט בטוח שנתקלתם לפחות פעם אחת בנוסע אחר על הטיסה שהתנהג בשלב כלשהו באופן אלים, גס רוח ואגרסיבי. הסיבות לכך יכולות להיות הכל, בעצם: מהודעה על עיכוב בטיסה, דרך חוסר מקום בתאי האכסון מעל המושבים ועד עימות כלשהו עם צוות המטוס ("תמכור לה את השוקולד", זוכרים?). מה שזה לא יהיה, ברור מהרגע הראשון שמשהו לא בסדר עם התגובה של האנשים הללו, ושלא מדובר בהתנהגות נורמלית. אז למה זה קורה?
עוד על הנוסעים בטיסה בוואלה! תיירות:
המזיע, המסריח והחופר: נוסעים שיהרסו לך את הטיסה
האם לאסור על השענת המושב לאחור בטיסה?
נמצא הפיתרון לנוסעים מסריחים בטיסה
סקר בדק: מיהם הנוסעים השנואים במטוס?
מקרים קיצוניים של הבעת אי-שביעות ותסכול באוויר, עד להתנהגות כמעט אלימה, ידועים בשם "זעם אוויר", מונח שמתאר את הנטייה של בני אדם להפוך לאגרסיבים יותר בעת טיסות מאשר על הקרקע. הבעיה הזו מדאיגה בעיקר את הדיילים, שאומרים שהיא מעמידה בסכנה את כל יתר הנוסעים הנמצאים על הטיסה. אולם בעוד אתם עלולים לחשוב כי אותו נוסע המשתולל לידכם עושה זאת רק כי הוא כועס על השירות, או חוסר המקום לרגליים, כדאי לדעת שהמקור של "זעם אוויר" הוא הרבה יותר מורכב מזה.
לדברי מומחים, נוסעים בטיסה עלולים לחוות רמות גבוהות של כעס וזעם כאשר הם נמצאים באוויר, כיוון שהסיטואציה הזו, של טיסה, מביאה אותם לכדי הבנה כמה מועטת השליטה שיש להם על מה שמתרחש סביבם. במילים אחרות, ההימצאות בטיסה כופה עליהם להתעמת עם העובדה, שהכוח שלהם כבני אדם להשפיע על מה שקורה על כדור הארץ - הוא מוגבל עד בלתי קיים. וזה תובנה לא פשוטה להתמודד איתה.
"כעס מתגבר כאשר אתה מרגיש בחוסר שליטה", מסביר ד"ר מרטין סייף, פסיכולוג המתמחה בחרדת טיסות. "אמנם אנחנו אף פעם לא באמת בשליטה מלאה, אבל אנחנו נמצאים במצב של עירנות מוגברת לכך בזמן שאנחנו נמצאים בתוך מטוס". לדבריו, הזרז לכך קורה בין רגע, כאשר מודיעים לנו על עיכוב בטיסה, או כאשר נאמר לנו שאין עוד מקום לתיק שלנו בקבינת המטוס, למשל. אז מכה בנו לפתע העובדה שאין לנו שום שליטה על חוויית הטיסה באוויר. "בעוד לא כולם מגיבים לחוסר שליטה באותו אופן, רבים נוטים להגיב לכך בכעס", הוא אומר.
להתעלם או לא להתעלם?
זה כמובן לא עוזר במיוחד שחוויית טיסה לכשלעצמה עשויה להיות נקודת מפגש של כמה וכמה דברים נוספים, שיכולים לעורר בנו מרמור או כעס - מלהתיישב על מושב לח, דרך שירות לקוחות לקוי ועד שכנים מסריחים במושב שלידנו.
לדבריו של סייף, תחושת חוסר האונים וחוסר השליטה בשילוב עם טריגר כלשהו לזעם כגון אלה, עשויים להשתלב יחד לכדי רגשות תוקפנות אינטנסיביים במיוחד. ובעוד רבים ינסו לשכך את העצבים באמצעות אלכוהול - שתייה אף יכולה להקצין את הרגשות שלנו עוד יותר.
אז מה עושים כדי לא להתפרץ? ד"ר סייף ממליץ להתייחס לרגעים המעצבנים בטיסה כהזדמנות לתרגל את הזן הפנימי שלנו, וממליץ על שיטת "החרק על השמשה הקדמית" - אנלוגיה להתמודדות עם תסכולים: דמיינו חרק מעופף שהתנגש ונמעך על השמשה הקדמית של המכונית שלכם באמצע הדרך המהירה, ויצר כתם מרגיז על הזכוכית. בטווח הזמן המיידי עומדות בפניכם שתי אפשרויות: או להשתמש במגב ולמרוח אותו על כל יתר החלון ולחסום בכך את שדה הראייה - מה שיקשה עליכם לנהוג, או להתעלם מהנקודה המתה שנוצרה על השמשה הקדמית שלכם ולבחור להתמקד בחלק אחר של השמשה, כך שיתאפשר לכם להמשיך ולנהוג בבטחה.
זה אולי נשמע קצת פשטני, אבל זה מה שבאמת עובד. אם משהו מעצבן אתכם בטיסה, נסו פשוט להתעלם ממנו ולהתמקד בסרט המוקרן במטוס, או בספר שהבאתם איתכם - במקום באותו נער קולני שיושב מאחור, או העיכוב המתמשך בהמראה. כך או כך אין לכם שום שליטה על המצב, אז מוטב לפחות שתשמרו על קור רוח.