שמות לא נותנים סתם כך, ולכל שם של מקום יש סיבה טובה. לפעמים טובה יותר, לפעמים טובה פחות, אבל במקרה הזה - סיבה מתחום הפנטזיה: חורשת הארבעים בפארק הכרמל, לא הרחק מאוניברסיטת חיפה, זכתה בשמה בזכות כ-40 עצים אלון קשישים, בני מאות שנים, הקשורים ל-40 נביאים דרוזים. וזה לא הכל: על פי האמונה, אחת לשנה, באמצע הלילה, מתכנסים יחדיו אותם נביאים, ומחליטים על גורל העולם לקראת השנה החדשה.
נשמע מפחיד? זה עוד כלום לעומת הצניר השואג, שאותו תפגשו בהמשך הדרך.
האמת, אף אחד לא קורא לו "הצניר השואג". זו המצאה שלנו. אבל היי - אולי נצליח לבסס פה איזו מסורת שתתפוס, ובעוד כמה מאות שנים החוקרים יהיו חלוקים בדעותיהם באשר למקור השם.
נראה.
40 פלוס
אין לנו שום בעיה עם פיקניקים. להיפך. פיקניק הוא אחד הדברים הכי מהנים, במיוחד אם הוא נערך עם האנשים הנכונים, במקום הנכון וגם בזמן הנכון. אבל כמה מבין כל מי שעורכים פיקניק באזור חורשת הארבעים שבכרמל אשכרה חילצו ומתחו את העצמות ויצאו לסיבוב באזור?
אז בהחלט - עבור חובבי פיקניק, זו אכן יכולה להיות "חורשת הארבעים". עבור מי שגם רוצים לטייל - אין ספק שמדובר ב"חורשת הארבעים פלוס". כי למקום הזה יש הרבה פלוסים, ובראשם - הנוף.
החורשה קיבלה כאמור את שמה בזכות עצי האלון שמתגוררים בה, חלקם נמתחים לגובה של כשישה מטרים ויותר ולרוחב שיקשה עליכם לחבק אותם. אם אתם בכלל בעניין. עצי האלון הללו מצויים במקום קדוש - מה שהציל אותם מכריתה והפיכתם לחומר בעירה עבור קטרי הרכבות העותמאניות, שנעו מכאן צפונה ומזרחה. אולי בזכות אותה קדושה, גם שריפת ענק שפרצה כאן לפני כעשור, נעצרה בפאתי החורשה ולא פגעה באלונים.
אבל מה שבאמת יעיף לכם את הראש פה הוא הנוף, הניבט מצפון: מפרץ חיפה והעיר עצמה, אזור עכו, ראש הנקרה, ואפילו צפת, הר מירון והחרמון נראים מכאן ביום צלול (ואל תגידו "ביום טוב", כי כל יום הוא טוב לטיול).
כמו לעמוד על מפה ענקית
לאחר שמחנים, יורדים ברגל לשביל עפר בסימון שבילים כחול. הישארו עם הסימון הכחול כל הדרך - ואתם מסודרים. השביל ייקח אתכם מיד אל החורשה, שחלק מעציה ממש יפצירו מכם לצלם אותם מזוויות שונות. עד כדי כך הם מרשימים.
מכאן השביל פונה מעט מזרחה, יורד אל אחו יפה מול הנוף ופונה צפונה ליד באר הארבעים. עומקה של הבאר הזו, למרות שמה המחייב, הוא בסך הכל חמישה מטרים. מצד שני, לקרוא לבאר "באר החמישה" נשמע פחות מרשים.
עוד כמה מטרים בשביל, המתעקל צפונה, והנה אתם מרכינים ראש וחודרים אל הסבך האפלולי של החורש המקומי. זהו, הכביש הסואן נותר הרחק מאחור, וכעת זה אתם והטבע. השביל, שהפך להיות צר וציורי יותר, ייקח אתכם אל תצפיות נוף נהדרות וגבוהות - ממש כמו להביט במפה תלת-ממדית של צפון הארץ. אם אתם עם ילדים, הראו להם את הנוף, ואז השוו אותו עם מפה של האזור. אם יש להם נפש של גיאוגרפים - הם ישתגעו מכך (וגם אם הם סתם טיפוסים חקרניים).
כעת אתם ניצבים על מצוק הארבעים, שבו ישנם קטעים המחייבים זהירות, במיוחד אם יש לכם נטייה להשתכר ממראה מרבדי פריחה - כי בקרוב הכל כאן יהיה ססגוני וצבעוני. בין החברים הבוטניים שמשגשגים פה בסתיו תמצאו את סתוונית היורה ובן-חצב סתווני (שכבר מתחילים להציץ) ובקרוב גם כרכום חורפי.
מי זה צועק מול הנוף?
תוך כדי הליכה הביטו לא רק ימינה, אלא הנוף, אלא גם שמאלה, לעבר המצוק הצמוד לכם, שבו תגלו צנירים יפים. הצנירים - אותם סלעי מצוק קעורים - אינם גדולים, אבל בהחלט פוטוגניים. אחד מהם, זכה מאיתנו לכינוי "הצניר השואג" מאחר שהוא נראה כמעין לוע פעור, הזועק בדממה אל עבר הנוף מזה עידן ועידנים.
ואם תביטו באזור זה ממש אל מרגלותיכם, תבחינו במחצבת הענק הנושקת לנחל נשר. מעין נגיסה מצולקת שפער האדם בטבע. עוד כמה מאות מטרים והשביל הכחול מתעקל שמאלה. כעת, ואת השמים הפתוחים מחליפים צמרות של אורנים צפופים. כאן גם מתחילה עלייה לא פשוטה אך קצרה יחסית. לכו, עצרו, שבו, לכו שוב, עצרו. הרי יש זמן, אין מה למהר. השביל ייקח אתכם אל רחבת החנייה של "מצפור 8", מרחק של חמש דקות הליכה מהרכב שלכם. הנה, עכשיו אתם זכאים לפיקניק המיוחל. כי אחרי יולי-אוגוסט החמים והמיוזעים, ההמונים כבר מסתגרים בבתיהם ומותירים לכם את השטח פנוי, יחסית.
מודיעין שלום
איך מגיעים: מכביש 672 (עוספיא-חיפה), כמה מאות מטרים מזרחית לאוניברסיטת חיפה, פונים צפונה לפי השילוט לחורשת הארבעים. נוסעים בכביש צר, פונים בו ימינה וחולפים על פני שלט "מצפור 8". עוד כמה עשרות מטרים ואתם גולשים בירידה אל מרגלות גבעה, שלמרגלותיה הכביש שלכם מתפתל. קחו את הפיצול השמאלי ועצרו ליד שביל עפר. זו נקודת ההתחלה. אורך המסלול פחות משני קילומטרים והוא מעגלי. בשל סכנת החלקה, אין לטייל כאן לאחר ימי גשם.
לא לוותר: נשאר לכם עוד כוח? צעדו במסלול "גבעת החרובים" ו"דרך הדורות" הסמוכים שאורכם כמה מאות מטרים. ואם אתם חובבי ארכיאולוגיה, מוזיאון הכט (mushecht.haifa.ac.il), הממוקם באוניברסיטת חיפה הסמוכה ופתוח גם בשבתות יעניק לכם יופי של פינאלה לטיול.
לעשות רושם על החבר'ה: הסתווניות כאמור כבר כאן, ומעניין לגלות את מקור שמה. באירופה, הצמח קרוי Colchicum Autumnale מה שמרמז על המילה סתיו (Autumn). בעבר, הוצע לכנות את הצמח בשם "מבשר החורף" או "בר-יורה", בשל הופעתו לאחר בוא היורה. השם "סתוונית" התקבע בשנות השלושים של המאה שעברה.