מחפשים מקום כדי להתאחד עם הטבע? למלא את הריאות באוויר צח עם ריח של גשם, אדמה ושדות פורחים? להרגיש חופש אמיתי ושלווה פנימית? סלובניה - זה המקום! לא סתם תושבי גן העדן הזה מאמינים שבורא עולם בכוונה, או בטעות, פיזר את כל התכשיטים שלו מעל אדמת סלובניה. והם בהחלט צודקים - המדינה הקטנה הזאת כל כך מלאה ביופי טבעי, שפשוט קשה להאמין שכל זה אמיתי ולא חלק מתפאורה של איזה סרט הוליוודי.
כבר יצאה לי לראות הרבה נופי טבע מרהיבים בעולם ואני אוהבת במיוחד את הרי האלפים. אך בשום מקום אחר - לא בשווייץ ולא באיטליה - הרגשתי רמה כזאת של שלווה, שנחתה עליי מהטבע סביבי ועטפה את כולי כמו שמיכה של אמא בילדות - רוגע, אושר וחום בלב. האגם שהגעתי אליו נקרא בוהין ("אלוהי" בתרגום).
מדובר באגם הגדול ביותר בסלובניה וכנראה גם הכי יפה. התאהבתי בו מהרגע הראשון. לא רציתי לזוז משם - רק להישאר לנצח כדי לספוג את הטוהר של האגם האלוהי בכל תא בגופי, להקשיב לקולות הרחוקים מהקצה השני של אגם, לראות איך משתנים צבעי המים הצלולים כמו דמעה כשתנועת השמש והעננים יוצרת השתקפויות עוצרות נשימה.
בטיולים אני תמיד מאוד פעילה - חייבת לראות הכל, לחוות הכל, לא לפספס כלום. ופה בהליכה קצרה דרך שדה פרחים לאגם הרגשתי שאני באמת רואה הכל, מפנימה את כל הטבע הנפלא הזה במלואו, הופכת לחלק בלתי נפרד מהאגדה הזאת.
כמו שבוונציה הדהים אותי היופי האינסופי תוצרתה אדם - בניינים, כנסיות, פנסי רחוב ופסלים - כך גם בסלובניה לא היה סוף ליופי תוצרת הטבע - כל פרח בשדה, כל פרפר, כל מפל מים ביער, כל פסגת הר וכמובן האגם "האלוהי". הכל נראה מושלם כמו בתמונה.
ישנו עוד אגם מאוד ידוע בסלובניה שנקרא בלד, אך זה כבר מקום הרבה יותר מתוייר ולא בתולי כמו בוהין. אגב, אני מאוד ממליצה לשכור סאפ - אין כמו לחצות את המים השקטים של האגם מצד אחד לשני או לרדוף אחרי הברבורים.
האגם שאלוהים אישית ברא אותו
אם אתם רוצים להרגיש ממש מיוחדים, כמו חייזרים שנחתו על כדור הארץ, סלובניה היא המקום. כך אני הרגשתי ונהנתי מזה. התושבים פה נורא מתלהבים לפגוש תיירים מכל העולם. הם מאוד סקרנים ושואלים הרבה על החיים בישראל. סלובנים הם אנשים מאוד חמים, מנומסים ומתורבתים עם מנטליות אירופאית קלאסית, ועם לב רחב. תמיד מוכנים לעזור.
מה שישר קפץ לי לעין, זה שאף אחד פה לא ממהר לשום מקום, להבדיל מהישראלים. קצב החיים פה נשאר כמו שהיה לפני מאה שנים, לפחות בבוהין. עוד דבר משמח לתיירים - המחירים ממש זולים, סלובנים תמיד מוכנים לבצע כל עבודה כדי להרוויח עוד קצת כסף ורמת השירות הייתה ממש גבוהה.
אגב, לא לדואג - המקומיים יודעים אנגלית מצויין, כי רובם גם עובדים באוסטריה השכנה, ביום וחוזרים לסלובניה בערב.
כמו שישראל גובלת באילת עם ירדן ומצרים - כך גם מסלובניה אפשר "לקפוץ" בקלות למדינות השכנות (איטליה, אוסטריה וכדומה). אז מי שרוצה להתחיל את הבוקר עם ארוחה קלה באוסטריה, לאכול צהריים באיטליה ולסיים את היום עם ארוחת ערב בסלובניה - יכול לסמן וי על שלוש מדינות ביום אחד בקלות ובכיף.
אבל הכי נהנתי ללכת יחפה ביער, לעמוד בפסגת ההר ולתת לרוח להחזיק את משקל גופי כמו ציפור. לשוטט בשבילים ולאסוף פטריות, לרוץ באמצע השדה ולהרגיש הכי חופשייה ומאושרת בעולם, וכמובן לשחות במים הצלולים של האגם "האלוהי". התאחדתי עם הטבע.
אני חושבת שהטיול הזה קצת שינה אותי והפך לבן אדם קצת יותר טוב. תמיד קשה להיפרד מהמקומות שמבקרים בהם, כי יש סיכוי טוב שכבר לא נחזור לשם. אך מבוהין אני לא נפרדת. אני בטוחה שאחזור לפה שוב. המקום הנפלא הזה מסיר כל ספק שאלוהים אישית ברא אותו במו ידיו. יום אחד בהיר, כשיהיה לי ילד, וארצה להראות לו כמה העולם שלנו יפה - אקח אותו לפה, לבוהין.
