התיירים יציפו את אילת בחורף; אנחנו נשלם את המחיר

בחורף הקרוב ינחתו באילת מספר עצום של 24 (!) טיסות שבועיות מהעולם. התיירים שיבואו ייקבלו מלונות ריקים ומחירים נוחים. אבל אנחנו? אנחנו תיירים של קיץ, חופש גדול וחגים, והים האדום מקבל את פנינו בהעלאת מחירים אגרסיבית. אז למה אנחנו עדיין חוזרים לשם?

  • אילת
  • מלונות
יעל געתון
מלונות אילת בלילה. פסטורליים מאוד, חוץ מהמחיר (צילום: ShutterStock)

לראשונה מזה עשור לתושבי אילת יש סיבה אמיתית להתרגש. בחורף הקרוב ינחתו מידי שבוע לעיר כ-24 טיסות שבועיות עמוסות תיירים - כוח קנייה רענן תוצרת חוץ.


עוד על אילת בוואלה! תיירות:
אילת שלא הכרתם: המהפך של עיר הנופש של ישראל
ללא סלולר, סיגריות או ילדים: חופשה אחרת באילת
עקבה מול אילת: מה משתלם יותר לאוגוסט ולחגים?


באילת לא ידעו שפע כזה מאז שנות ה-90, טרום עידן האינתיפאדה השנייה. בזו אחר זו חברות לואוקוסט מרחבי העולם מוסיפות למפת היעדים החורפית שלהן את הבירה הדרומית, מבטיחות עונה משובחת לבעלי העסקים המקומיים.
אילת זוכה לעדנה מחודשת לא מעט בזכות ההתגייסות הרשויות. כל תייר שנוחת על אדמת העיר מזכה את חברות התעופה בגמול נאה. מדובר ב-45 יורו ממשרד התיירות, ועוד 15 יורו מקופת התאחדות המלונות שהופכים את העסקה למשתלמת עבור כולם.

זה היה חורף קשה לתיירות בארץ, וחורף קשה באילת. לפני נתוני משרד התיירות מבצע "צוק איתן" הוריד את מפלס הטיסות הנכנסות לאילת לארבע בממוצע. בשנים קודמות המספרים אף צנחו לשתי טיסות שבועיות בלבד. אובדן תיירים מחו"ל עבור העיר הדרומית, יכול להיות טרגדיה של ממש: חדרים ריקים, מחירי שפל והסתפקות בשוק הישראלי המוגבל. כמו דוגמנית על שצעדה על מסלולים ברחבי העולם, נהנית מקמפיינים מכניסים, נאלצת אילת בזקנתה להסתפק בקהל המקומי והיא עדיין יפה, עדיין קורצת. אז אם התותחים ימשיכו לשתוק, קו הרקיע הדרומי ירעם. ירעד. שיירה אווירית תפלח את דממת המדבר הענייה ותחזיר קצת מעטרת העיר הנושנה. זה יהיה הקמבק הגדול של אילת ולתייר המבקש להגיע ארצה ולנפוש בעיר בחורף מחכה חבילה אטרקטיבית.

ההטבות, המחירים החלומיים, הפיתוי והקריצה - זה נראה משתלם לגור בחו"ל ולנפוש באילת.

אנחנו, המקומיים, לא חלק מהעסקה הזו. אנחנו תיירים של קיץ. של חופש גדול וחגים. אנחנו באילת כבר עכשיו והים האדום מקבל את פנינו בהעלאת מחירים אגרסיבית, תגובה על הביקוש הרב. בלי מימון, בלי טיסות בהנחה.

ואנחנו קהל שבוי: אילת כובשת את ליבנו בכל פעם מחדש, נותנת לנו במרחק נסיעה טעימה של יבשות אחרות. האלמוגים המכושפים מספרים לנו על חופי סיני שננטשו והמרחבים הלבנים הצחיחים מלמדים אותנו שעוד אפשר ללכת לאיבוד בארץ הזו. בכל קיץ מחדש אנחנו חוזרים אליה, גם כשממול מלונות עקבה מפתים אותנו בלילות זולים בחדרי פאר. אנחנו חוזרים מסנוורי עיניים, גם כשכבר יותר משתלם לטוס לחול. ואנחנו נהיה שם, גם הקיץ, למרות שמחירי המלונות חונקים אותנו.

עוד באותו נושא

אילת או אנטליה: איפה משתלם יותר לנפוש באוגוסט והחגים

לכתבה המלאה
בחורף הם זולים, בקיץ שלנו - הם יקרים להחריד. מלונות אילת (צילום: ShutterStock)

בקיץ המלונות מכסים על הפסדי החורף

זה אמור היה להיות אחרת. בשנת 1985 הכנסת הכריזה על אילת כאזור סחר חופשי. המשמעות היא שכמעט כל שירות ומוצר שנרכשים בעיר וסביבותיה נהנים מביטול המע"מ: כוס קפה, חיתולים, חולצה חדשה או לילה בבית מלון. מי שבגר בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת זוכר את המסע אל חנויות הדיסקים הזולות והסיגריות המשתלמות בשבילם שווה היה לצלוח את כביש הערבה.

בחלוף השנים ההטבה על הסיגריות בוטלה, הדיסקים הפסידו ליוטיוב, ואנחנו נכנענו ליוקר המחייה. הרשתות מעלות מחירים בעונה החמה ופעמים רבות אף יותר ממקומות אחרים בארץ. כך למשל סוף שבוע לזוג בספטמבר במלון אגמים מרשת ישרוטל בעיר, עולה 400 שקלים יותר מאשר חופשה מקבילה בישרוטל ים המלח. ואילו הזוג יבקש לנפוש את סוף השבוע שלו באוגוסט דווקא ברשת רימונים, הוא יגלה שבגלי כנרת הטברייני הוא יוזיל את חופשתו ב-300 שקלים אל מול אותה החופשה ממש במלון רימונים האלתי.

מנכ"ל התאחדות המלונות בעיר, שבתאי שי, מזמין את המבקש מחירים נוחים אל מעמקי ינואר. שם הוא מבטיח, גם התייר הישראלי ייהנה מחופשה זולה משמעותית והרי הכל זה עניין של היצע וביקוש אבל לא רק. לדבריו, בחורף אין כמעט פעילות תיירותית בעיר ועונת הקיץ הקצרה נועדה לכסות את ההפסדים.

לפי הנוסחה הזו, הרי שבקיץ הבא אנחנו צפויים לירידות מחירים דרמטיות. גל התיירים הנכנס עשוי לאושש את השוק החורפי, ולאפשר לנו הקלה צנועה במחירי הקיץ. שי מגלה אופטימיות זהירה והוא מקווה שאם המצב הביטחוני לא יורע, בחורף יכנסו כ-60-70 אלף תיירים לעיר, ובקיץ שאחריו צפוי מיתון קל במחירים.

לעומתו מנכל מלון רשת ישרוטל ליאור רביב, מבטל לחלוטין את האפשרות. הוא קובע שגם אם יהיה חורף עשיר, לא יחול שינוי במחירים. רביב מסביר בפשטות שכל עוד יהיה ביקוש גבוה בעיר אל מול ההיצע, המצב יישאר כמות שהוא.

עוד באותו נושא

אילת שלא הכרתם: המהפך של עיר הנופש של ישראל

לכתבה המלאה
החורף שלנו הוא קיץ עבורם. תיירים בחוף הים באילת (צילום: ShutterStock)

לא משתלם לבנות מלון באילת

לא שיירה אווירית ולא מימון תיירים מחו"ל יביאו את ההוזלה המיוחלת. אז מה בכל זאת יעזור? רביב מאמין שרק הגדלת מספר בתי המלון ובנייה חדשה ישנו את המציאות. היצע וביקוש, כן? אז בעירייה חשבו על פיתרון דומה וניירת עמוסה מבטיחה תוספת של עוד 4,000 חדרי מלון עד שנת 2020.

כיום בעיר יש 12,500 ומדובר בתוספת משמעותית. האם מכאן תבוא הישועה? רביב סקפטי. גם הוא יודע שכמעט 15 שנה לא נבנה אף בית מלון בעיר ולא במקרה. הוא סובר שצריך יותר מתיירים ותוכניות בשביל לשנות את התמונה הכלכלית. לשיטתו לרשתות לא משתלם לבנות באילת, כי מלון באחת הערים הגדולות יכול להניב רווחים ממכירת נכסים לדיירים קבועים, כפי שקורה בתל אביב וירושלים ואילו באילת איש לא ירצה לרכוש דירה קבועה בבית מלון. "אם זה היה משתלם, אני הייתי הראשון לבנות עוד בית מלון בעיר", הוא אומר בכאב ומוסיף שהקשיים לנהל בית מלון באילת שונים מכל מקום אחר בארץ. רביב מפרט רשימת מכולת אכזרית, סעיפי הוצאה יקרים, בראשה עלויות כוח אדם גבוהות. "העיר סובלת ממחסור חמור בכוח אדם ולכן אנחנו מעלים את המשכורות כל הזמן".

לדבריו רבים מבעלי המלונות מספקים לינה מסובסדת לעובדים ורק לרשת ישרוטל היא עולה בכל שנה 2.5 מיליון שקלים. הוא ממשיך ומפרט כיצד הובלת הציוד ממרכז הארץ מנפחת את ההוצאות, חומרי גלם למזון מתייקרים, ציוד ושירותים נוספים שלא תמיד ניתן למצוא באילת. וכן עלויות הארנונה הגבוהות - מעל 20 מיליון שקלים בשנה שאותם הוא מעביר לעיריית אילת בגין שטחי מלונות ישרוטל. "הטבת המע"מ בהחלט מסייעת, בלעדיה גם זה לא היה אפשרי, אבל היא עדיין לא מכסה על כל ההוצאות הגדולות".

גם בהתאחדות המלונות מסכימים, זה לא קל לקיים מלון באילת. שי משחזר כיצד בעלי עסקים הוציאו מכיסם סכומים עתק, סדרי גודל של חצי מיליארד שקלים בכדי להקים מלון פאר חדש בעיר. "מי שהוציא מכספו את הסכום הזה מצפה לקבל החזר על ההשקעה בפרק זמן סביר, ועד היום זה לא קרה. לא עבור המלונות באילת", הוא אומר.

אבל שלא נתבלבל. על אף הוצאות התפעול הגבוהות, וצוק איתן שכרסם בתיירות הארץ, המצב רחוק מלהיות קשה. כך, למשל, למרות שבשנה החולפת ירד היקף הלינה במלונות רשת ישרוטל באילת בשלושה אחוזים, הרווחים מתשעת מלונותיה עלו ב-19 מיליון שקלים לעומת השנה הקודמת. ואם לא די בזה, הרי שהרשת כולה תחת ניהולו של רביב סיימה את שנת 2014 ברווח כללי של 80 מיליון שקלים. לדבריו זו תשואה נמוכה שאינה אטרקטיבית בעולם הנדל"ן. אבל גם אם נתעקש להשתמש במונחים כלכליים, מדובר ברווח נקי שנכנס לכיס בעלי המלון ואינו מבוטל וחשוב להבהיר - רשת ישרוטל אינה היחידה, היא בסך הכל דוגמא. אנחנו משלמים ביוקר ויש מי שמרוויח.

רביב אינו נבהל. הוא מסביר שגם אם הרווחים השנה יפים הרי שהיו גם שנים קשות ובכלל, מי שרוצה לראות את מחירי המלונאות בארץ יורדים, הוא שולח אותו להתעמת עם חוקים נוקשים המחייבים את בתי המלון לממן מחזיקי כשרות, לעמוד בסטנדרטים גבוהים של אבטחה ולתקצב מצילים גם כשאין איש בברכה. "ענף המלונאות הוא בבואה של החברה הישראלית, בבואה של יוקר המחייה", הוא מסכם ומבקש לסיים את השיחה. בכל זאת הוא בשיאה של העונה העמוסה ביותר בשנה.

עוד באותו נושא

דו”ח: ישראל במקום ה-4 ביוקר מחירי המלונות בעולם

לכתבה המלאה

אז אם התחזיות יתממשו, לאילת יש כנראה סיבה אמיתית לשמוח. שיירת התיירים האווירית תחזיר קצת מהגלאם שאבד בשנים האחרונות: צליל השפות השונות, החליפות האירופיות והמטבע הזר. ואם התחזיות יתממשו אזי ההשקעה האדירה של משרד התיירות והתאחדות המלונות תשתלם לכולם והתיירים יצאו מבתי המלון לרחבי העיר: החליפות האירופאיות יבקרו בפאב המקומי, המטבע הזר ייכנס למחזור העסקים של חנות המזכרות המיתולוגית וצליל השפות ישמע גם באתר התיירות המרהיב.

ולנו רק נותר לקוות שמישהו שם ייזכר שהקהל הנאמן שפקד את רשתות בתי המלון בעשורים הקשים של מלחמות ומצב הביטחוני, הקהל המסור ששנה אחרי שנה בחר את חופשתו דווקא באילת, אותו קהל נאמן שריפד את קופות בתי המלון, מתישהו יישבר.

אחרי הכל, חופי עקבה מרהיבים ומופלאים וחשוב מכך, זולים משמעותית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully