פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מים לא שקטים: טיול מהבניאס לירדן בקיאקים

      חבורת ישראלים שמטורפת על חתירה בקיאקים, ניצלה את הגשמים החזקים שירדו בתחילת השבוע, ויצאה למסע רפטינג מהבניאס לנהר הירדן השוצף. זה אמנם לא הקולרדו הגועש, אבל גם כאן נרשמו התהפכויות

      מים לא שקטים: טיול מהבניאס לירדן בקיאקים

      הרבה גשם ירד השנה בצפון, הרבה שלג נחת על החרמון. הגשמים והשלגים פירנסו את הנחלים, והמים עלו. ולמרות שברוב ימות השנה אנחנו חותרים בים (אנחנו = קבוצה של חותרים במסגרת מועדון החתירה של נמל יפו Kayak4All), לא יכולנו לעמוד בפני הפיתוי להתנסות בחתירה ב"מים הלבנים" - שם הקוד של החותרים למי נחלים עם הרבה קצף.


      עוד טיולי מים בוואלה! תיירות:
      להירטב מבלי לשלם: 7 מסלולי מים אביביים למשפחה
      המג'רסה: הילדים שלכם יזכרו את הטיול הזה לעד
      טבילה בעין מבוע: המים הכי קרים בגלקסיה


      הדרך הנכונה לחתור במים כאל היא בקיאקים קצרים, או קיאק נהר - קיאק קטן, קצת יותר ארוך מהמקום שצריך כדי לשבת, הוא מגיב מהר מאוד לתנועות הגוף, למכות המשוט ולזרמים. בקיאק כזה יושבים חגורים בחצאית וכמובן חגורת הצלה וקסדה, על כל מקרה.

      הקיאק הקצר לא בנוי לעודד חתירה מהירה - לזה דואגים מי הנחל - שכן המאמץ בחתירה על הנהר הוא לא להתקדם קדימה אלא לנווט, להאט ובעיקר לא ליפול. החותרים נדרשים לאחריות, לידע בהבנת ערוץ הנחל, לעירנות מתמדת ולחברים שיעזרו לצאת אחרי שמשהו משתבש...

      קיאקים בנהר הירדן (יח"צ , צילם: רוני לוינסון)
      "הקולרדו" של ישראל. קבוצת החותרים בירדן (צילום: רוני לוינסון)
      קיאקים בנהר הירדן (יח"צ , צילם: רוני לוינסון)
      המאמץ בחתירה על הנהר הוא לנווט, להאט ובעיקר לא ליפול (צילום: רוני לוינסון)
      קיאקים בנהר הירדן (יח"צ , צילם: רוני לוינסון)
      פה ושם יש קצת ירידות ומפלונים (צילום: רוני לוינסון)

      לירדן היו כמה החלטות משלו

      חברי הקבוצה יצאו ליומיים של אימון וחתירה. את ההשתלמות הוביל אודי ניר, בן קיבוץ עמיר ומדריך לחתירה בנהר, שכבר טבל ורכב על מספר נהרות בעולם. מגרש המשחקים של היום הראשון להשתלמות היה קטע הנהר שבין גשר בנות יעקב ומצד עטרת. נדמה שיש שם הכל, זרמים, "אדים", אבנים ומפל קטן.

      בעוד שבמרכז הנחל המים רצים בזרם מהיר, באזורי הגדות, בעיקר בעיקולים - המים נעצרים ולעיתים קרובות יוצרים מערבולות. כתוצאה מהמערבולת, נוצר זרם מנוגד לכיוון הזרימה של הנהר - "אדי" בלשון החותרים. כשלומדים לזהות את המקומות האלו, יודעים שאפשר לעצור שם כדי לנוח, לחכות לאחרים ולאסוף את הציוד שהלך לאיבוד.

      עידית ואני היינו הראשונות להתהפך למים אבל במהלך שעות האימון לא נותר אף אחד יבש. כל אחד, בהתאם לכושר ולידע שלו, החליט איזו רמת סיכון לקחת, וגם לירדן היו כמה החלטות משלו.

      "נסו לשכוח את מה שלמדתם בים, כאן זה הפוך", חזר אודי בכל כמה רגעים על ההוראות, כשהבחין בתגובות הימיות. בים, למשל, כאשר מתקרב גל מפנים לו את החרטום וחותכים אותו. כאשר הוא שוטף אותנו מלמעלה, הוא לא אמור להפוך את הסירה. כאן מרימים לקראתו את הקיאק תוך הטיית הגוף ונותנים לזרם לחלוף מתחתינו ככל האפשר.

      מי שידע לעשות "אסקימו רול" חילץ את עצמו בגילגול, מי שסמך על המזל חיכה שיבואו לחלץ אותו נקש על הסירה, ואז נאחז בחבר ועלה למעלה. ברוב המקרים מי שנפל למים שחרר את החצאית מהקיאק, נפלט החוצה והתחיל לשחות.

      קיאקים בנהר הירדן (יח"צ , צילם: רוני לוינסון)
      מנוחת החותר (צילום: רוני לוינסון)
      קיאקים בנהר הירדן (יח"צ , צילם: רוני לוינסון)
      נותנים לזרם לחלוף מתחתינו ככל האפשר (צילום: רוני לוינסון)
      קיאקים בנהר הירדן (יח"צ , צילם: רוני לוינסון)
      (צילום: רוני לוינסון)

      4 קילומטרים פראיים בבניאס

      כשמישהו מתהפך, כולם עוצרים ובודקים מה שלומו (נסחף עם המים ומנסה לצאת), מה שלום הקיאק (נסחף עם הזרם או מתמלא במים ומתחיל לשקוע) ואיפה המשוט (נסחף קדימה או שקע ונעלם). באחת ההזדמנויות אחד המשוטים עזב אותנו ואודי המדריך המשיך את דרכו בחתירת ידיים מאומצת.

      מנוסים ומלומדים יצאנו ביום השני לחתירה, 4 קילומטרים פראיים בבניאס ואחר כך חתירה רגועה יחסית בירדן. ארבעת הקילומטרים לקחו לנו לפחות ארבע שעות. חלק מההפסקות נגרמו מהצורך בחילוצים, כל אחד בתורו פספס איזה סיבוב ומצא את עצמו עם הראש במים וחלק מההפסקות היו יזומות.

      אודי הוריד אותנו לגדה, התקדמנו ברגל לראות מה צפוי לנו וקיבלנו טיפים: איך עוברים על סלעים במים, מה עושים אם אחד מהגזעים של העצים שנכרתו יהיה במים ואיך מחפשים את המשולש בלב המפל - שם המים הכי מהירים אבל גם הכי עמוקים. ועד כמה שזה מבהיל זה הנתיב לעבור בו...

      קיאקים בנהר הירדן (יח"צ , צילם: רוני לוינסון)
      ויש לא מעט קטעים שקטים - רק הטבע והקיאק (צילום: רוני לוינסון)
      קיאקים בנהר הירדן (יח"צ , צילם: רוני לוינסון)
      עידית ואני היינו הראשונות להתהפך למים. רחלי עינב והחותרים (צילום: רוני לוינסון)
      קיאקים בנהר הירדן (יח"צ , צילם: רוני לוינסון)
      כשמישהו מתהפך, כולם עוצרים ובודקים מה שלומו (צילום: רוני לוינסון)

      נחלים רבי תהפוכות

      נהר הירדן, מאבד גובה במהירות, יחסית לנהרות אחרים. עצמת המים כאן משתנה במהלך השנה בעקבות הגשמים ושפיעת המעיינות, ובעקבות זאת גם כוח הזרם משתנה.

      לאחר הרבה אדרנלין בבניאס, נשפכנו איתו לירדן, שם גם פגשנו את סירות הגומי המתנפחות, שהן קלות ומרחפות על פני המים, נושאות איתן תיירים, לעיתים לחוצים - לעיתים צוהלים...

      אזהרה:
      הירדן ויובליו הם נחלים רבי תהפוכות, כמות המים ומהירות הזרימה משתנה בהתאם לגשמים ולשפיעה של המעיינות. אפשר ליהנות מהחתירה בבטחה יחסית בקיאקים המתנפחים של כפר בלום והגושרים, הם גדולים והרבה יותר בטיחותיים. אסור על פי חוק לחתור בנהר בלי ליווי של חברה המתמחה בחתירה בירדן, אבל גם מעבר לאיסורים, מי שרוצה לחוות את הנחל בקיאקים קצרים שלא יוותר על הדרכה מקצועית של מדריכי נהרות מקומיים.

      תודה לאודי ניר יליד קיבוץ עמיר ומוביל תחום הנהר במועדון Kayak4All על כל מה שלמדנו ממנו. ובעיקר על ששמר עלינו בקפדנות ובחן.

      ד"ר רחלי עינב היא בוטנאית ואקולוגית המתמחה בטבע של ישראל, בחי ובצומח, ביבשה ובים. מנהלת חברת יעוץ סביבתי Blue Ecosystems עורכת תסקירי השפעה על הסביבה, חוות דעת וייעוץ בנושאי שמירת טבע.

      קיאקים בנהר הירדן (יח"צ , צילם: רוני לוינסון)
      חלק מההפסקות נגרמו מהצורך בחילוצים (צילום: רוני לוינסון)
      קיאקים בנהר הירדן (יח"צ , צילם: רוני לוינסון)
      עצמת המים משתנה במהלך השנה בעקבות הגשמים (צילום: רוני לוינסון)