המדריך למטייל העצל

בין המערה למעיין: טיול בוטיק לעין קדם בכרמל

ישראלי וגרמניה שמתאמנים בהליכה על חבל, רועה צאן פטפטן וערבי נוצרי שמצווארו משתלשל בגאווה תליון עם דמותו של אליהו הנביא היו המטיילים היחידים שפגשנו במסלול המקסים והלא מוכר שמתפתל בין מערות אורנית למעיין עין קדם שבכרמל

איל שפירא
צריך להצטייד בגוף כחוש וברגליים באורך של שני מטר. עין קדם (צילום: איל שפירא)

הפרה מדושנת העונג עומדת באמצע השביל ולא נותנת לנו לעבור.

הגדול מתלהב מהעניין. הקטן קצת חושש שהיא תדקור אותנו עם הקרניים (ממתי לפרה יש קרניים? יש משהו שלא מספרים לי?)

אני צועק לה "קישטה"!

הגדול צוחק ואמר שקישטה זה לחתולים. מקסימום לכלבים קטנים.

מרגע לרגע הערך שלי בעיני הילדים יורד. אפילו פרה אני לא מצליח להסיט מהשביל.

אני מחליט ללכת על נשק יום הדין: "אנטרקוט!" אני צועק לה במלוא גרוני. היא משפילה מבט, מובסת ונעלבת עד עמקי נשמתה, וזזה הצדה.

אפשר להמשיך לטייל.

ככה נראה טיול בוטיק. כאשר ההמונים גודשים את אתרי הכרמל - מערותיו, פסגותיו, נחליו ויערותיו - יש עדיין מסלולים שרגל אדם לא דרכה בהם (בע"מ). ולא בגלל שהם לא יפים או לא מרשימים, אלא ככה סתם, בלי סיבה הגיונית. לכו תבינו מה הופך מסלול אחד לסלב ומסלול אחר לאלמוני.

לכן, הטיול אל מערות אורנית וניקבת עין קדם הוא טיול בוטיק אמיתי: יש בו מעט מטיילים, והוא מציע נופי אגדות קסומים. אז בואו במיוחד עכשיו, לפני ששמש הקיץ תגיע, תצרוב ותצלק את הכל.

לוע אדיר ואפלולי הפעור במרומי המצוק הגבוה. מערות אורנית בכרמל (צילום: איל שפירא)

מי שישן תחת עץ חרוב יותקף על ידי שדים

לאחר שמחנים את הרכב ומוצאים את השביל האדום, מתחילים לטפס מזרחה, אל ראש שלוחה, כאשר טירת הכרמל והים הכחול נותרים מאחור. כמו קסם, כל מטר שאתם עולים פה חושף נופים חדשים. בקיצור, שווה לעצור שוב ושוב כדי לספוג את הנוף: ים, חורש, ואדי ועיר בתמונה פנורמית אחת.
אחרי כמה מאות מטרים מגיעים אל הפסגה וצועדים עם השביל, כאשר מימינכם נפערת תהום, שבתחתיתה ערוצו של נחל אורנית.


עוד הצעות למטייל העצל בוואלה! תיירות:
עמק המעיינות: עולם המים, רק 80 דקות מת"א
ליפתא: מעיין מיסתורי שמספק הפתעה בכל ביקור
עין מטע ועין תנור: טיול מעיינות סטייל "אבודים"


עוד כמה מטרים והנה ניצב, בודד וגאה, עץ חרוב. כמו שער כניסה למסלול הבוטיק שלכם. יש אגדה שלפיה מי שישן תחת עץ חרוב יותקף על ידי שדים. אז כן, אפשר לנוח למרגלות העץ, אבל תשתדלו לא להירדם.

ממשיכים עם השביל האדום לעבר פסגה נוספת וכבר עתה אפשר לראות את היעד: לוע אדיר ואפלולי הפעור במרומי המצוק הגבוה, ומסמן את הכניסה למערות אורנית. הגעתם עם ילדים? ספרו להם שלשם צריך להגיע, והם ירוצו כמו טיל. כי אין כמו מערה מסתורית שממתינה בראש הר בכדי להסעיר את הדמיון.

עוד באותו נושא

הכרמל המפתיע: זולות סודיות בנחל כלח

לכתבה המלאה
כל מטר שאתם עולים חושף נופים חדשים. בדרך למערת אורנית (צילום: איל שפירא)
אין כמו מערה מסתורית שממתינה בראש הר. מערות אורנית (צילום: איל שפירא)

מערה מפלצתית, עץ נדיב ומעיין אפלולי

מערות אורנית הן בעצם קומפלקס של חללים אפלוליים התלויים ממש בקצה המצוק. זה אומר נוף מדהים וזה אומר הרפתקאות שנמשכות שעה ארוכה. המערה הזו תפציר בכם לחקור כל פינה בה. יש בה נטיפים וזקיפים שנולדו רק אתמול (כלומר, לפני מאות או אלפי שנים בלבד), יש בה חללים שמחייבים זחילה ומרחבים עצומים וגבוהים. לא צריך מסלול מוסדר - פשוט הגיעו לכל פינה, ועל הדרך תגלו הצצות אל הנוף, או ליתר דיוק: אל הערוץ הציורי של נחל גלים. ואל הציור הזה תגיעו עוד מעט.

מהמערות עצמן אין שביל מסומן שיורד לוואדי, ויש צורך לרדת בשביל תלול, גדוש בדרדרת - מה שמחייב זהירות רבה. ואם לא תיפלו לפחות פעם או פעמיים על הישבן, כנראה שעשיתם משהו לא נכון. קראו את המשפט הזה שוב, אין בו טעות.
כדי להגיע לשביל הדרדרת, יוצאים מהמערה, פוסעים כמה מטרים מערבה ומוצאים אותו. לבושתי, אנחנו לא מצאנו, אז המשכנו כמה עשרות מטרים מערבה, על השביל האדום, ורק אז חברנו אל שביל הירידה.

לאחר הירידה הזהירה וחבטות הישבן, מגיעים אל נחל גלים ואל דרך עפר רחבה המסומנת בכחול. צועדים כמה מטרים מזרחה והנה מופיע שביל צר יותר, בסימון שחור. כמה מאות מטרים איתו, לצד נחל נדר, ומגיעים לניקבה של עין קדם.
הדרך הנהדרת הזו חולפת לצד מרבדים ירוקים ועצי זית קשישים ומפוארים. כאן גם הטבע החזיר לנו אהבה: הילדים רצו להחליף לבגדי ים אך לא מצאנו מקום להסתתר בו. מה עושים? עץ זית ענקי סימן לנו להתקרב אליו. הנה, הוא חלול מבפנים, ויכול לשמש מלתחה סודית...

סוסים בנחל גלים (צילום: איל שפירא)
מראה שיגרום לכם להשתקע פה שעה ארוכה. הניקבה של עין קדם (צילום: איל שפירא)

ההבדל בין טיול של שישי בבוקר לשבת עמוסה

וכעת מגיעים אל המעיין שנובע בחלק התחתון של מצוק שגובהו מטרים ספורים, כאשר עשבייה צפופה משווה לו מראה מסתורי. שתי ניקבות יש כאן: אחת פשוטה לכניסה והשנייה מיועדת ללוליינים. ומה בדיוק לולייני בה? הכניסה אליה מתבצעת דרך חלון גבוה שנפער בקיר בטון. צריך להצטייד בגוף כחוש וברגליים באורך של שני מטרים כדי להשתחל אליה. או פשוט להיעזר בחברים טובים.

מי הניקבה זורמים קלות אל ערוץ זעיר, ומשווים לתפאורה הזו מראה שיגרום לכם להשתקע פה שעה ארוכה. לנו גם היתה תפאורה אנושית מרתקת: ישראלי וגרמניה שמתאמנים בהליכה על חבל, רועה צאן פטפטן וערבי נוצרי שמצווארו משתלשל בגאווה תליון עם דמותו של אליהו הנביא. זה כנראה ההבדל בין טיול של שישי בבוקר לבין טיול של שבת עמוסה...

הדרך חזרה פשוטה וקלה: חוזרים לשביל השחור, חוברים לכחול וצועדים מערבה לכיוון טירת הכרמל. ברגע שמגיעים לחוות בקר קטנה, מחפשים מצד שמאל שביל צר שמטפס לכיוון החניון. עולים עליו, חולפים בשער בקר (אל תשכחו לסגור אחריכם) ומגיעים לרכב.

כך או אחרת, דקות ספורות לפני שהגענו לסוף המסלול, הופיעו בגדתו השנייה של הנחל שני סוסים, אחד לבן ואחד חום, שדהרו להנאתם באחו הפתוח. תודו שזה הסוף הכי הוליוודי שיכול להיות ליום טיול.

נחל נדר (צילום: איל שפירא)

מודיעין שלום

איך מגיעים: מכביש 4 נכנסים לרחוב ז'בוטינסקי בטירת הכרמל וממשיכים מזרחה עד לקצה רחוב עזרא לניאדו. מחנים בסוף הרחוב, ברחבה גדולה ליד בית ספר. תחילת ההליכה בקצה צפוני של הרחבה (אל תתפתו לצעוד לצד המזרחי, במקום שבו ניצבים כמה שולחנות פיקניק ושלט שמכריז "פארק מונהיים". הדרך היחידה היא זו שמסומנת באדום).

אורך המסלול: כ-3 ק"מ. יש להצטייד בבגדי ים ובפנסים.

לא לוותר: בקצה הניקבה הימנית בעין קדם מחכה לכם בריכת טבילה חשוכה. הדליקו את פנס הראש ושקעו פנימה בישיבה עד הסנטר - חוויה סוריאליסטית בהחלט.

לעשות רושם על החבר'ה: המצוק שבו ממוקמות מערות אורנית הוא בעצם שריד של שונית ענקית שנוצרה לפני כ-120 מיליון שנים, במעמקי הים שכיסה את האזור כולו. המאובנים הרבים שמצויים באזור מהווים עדות אילמת לאותם ימים רחוקים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully