סלפי עם מדינה: התמונות היפות של ישראל השנה

אחרי 320 אלף תמונות מ-41 מדינות ברחבי העולם, מתוכן כ- 6,000 תמונות של אתרי מורשת ועתיקות בישראל, הגיעה תחרות "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת" (Wiki Loves Monuments) לסיומה. התחרות, שהוקמה במטרה להגביר את המודעות לאתרי המורשת וחשיבותם ולהרחיב את מאגר התמונות החופשיות בוויקישיתוף, העלתה עד היום למעלה ממיליון תמונות מכל העולם.


עוד תמונות מרהיבות שאסור לפספס בוואלה! תיירות:
הטבע הישראלי: תמונות שאתם חייבים לראות
נופים מהשמיים: לראות את ישראל הכי יפה שאפשר
קחו אוויר: כמה שישראל יפה ממעוף הציפור


"ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת" היא תחרות בינלאומית לצילום ותיעוד של אתרי מורשת, שהתקיימה בישראל בין ה- 24 בספטמבר ל-24 באוקטובר, במקביל ל-40 מדינות ברחבי העולם והופקה על ידי מאות מתנדבי ויקידמדיה, במטרה להגברת מודעות כלל ארצית ועולמית לאתרי מורשת וחשיבות שימורם תוך הפצת תמונות חופשיות לשימוש באינטרנט.

התחרות התקיימה זו השנה השלישית בישראל על ידי ויקימדיה ישראל בתמיכה ובחסות רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרי מורשת, מרכז נווה שכטר, איגוד האינטרנט הישראלי ובית הספר לצילום "גליץ".

התמונה הזוכה במקום הראשון בתחרות היא "מבצר מונפורט בזריחה" - תמונתו של Eran Feldman. במקום השני נבחר הצילום של אורן ולדמן, "מתחם התחנה" ובמקום השלישי זכתה תמונתו של אברהם גרייצר, שצילם את
מפעל החשמל בנהריים. 15 התמונות המובילות של הפיינליסטים שהגיעו לגמר, יוצגו בתערוכה בגלריית הסנטר, קומה 1, דיזנגוף סנטר תל אביב עד לתאריך 23 בנובמבר 2014. התערוכה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום.

צפו ב-15 תמונות המרהיבות של אתרי המורשת שלנו.

העמודים לאורך ההדקומנוס, הידוע בשם רח' סילוונוס בבית אן (סקיטופוליס). הרחוב מרוצף אבני בזלת. בחזית בסטיו, במקביל לרחוב, הייתה ברכת נוי מוארכת. בתקופה הביזנטית, נסלל רחוב חדש במפלס גבוה יותר, ועל הברכה נבנה אולם חדש שתקרתו נשענה על עמודי הסטיו.

הגן הארכיאולוגי החשוב בירושלים, בצד הדרומי של הר הבית, בו מוצגים שרידים חשובים של התקופה ההרודיאנית, הביזנטית והאומיית. מציג לראווה את השרידים המרגשים ביותר של ירושלים מימי הבית השני: למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, באזור הידוע בשם "העופל", מעפיל המבקר במדרגות הקדומות אל שערי חולדה, שהוליכו אל הר הבית.

בקצהו הדרומי של הכותל המערבי, מעל לרחוב ההרודיאני, לצד החנויות, מונחות בערמה אבני ענק, אבני הכותל, זכר לחורבן. בתמונה נראים שרידים של אחד מארבעת הארמונות האומיים וברקע הפינה הדרום-מערבית של הר הבית ומסגד אל-אקצא. בתוך מתחם הגן מצוי גם "מרכז דוידסון" לתצוגה ולהמחשה: שבו המבקרים יכולים ללמוד על תולדות האתר בדרך חווייתית, חדשנית, הנסמכת על טכנולוגיות שהן מן המתקדמות בארץ ובעולם.

מנזר ג?בירתנו של שבעת המכאובים, הידוע יותר בשם מנזר ל?טרו?ן או מנזר השתקנים, הוא מנזר גברים בנדיקטיני-סיסטרסיאני-טרפיסטי, השוכן בלטרון, בקצהו הדרום-מזרחי של עמק איילון

בין השנים 1948-1934 לאחר עליית היטלר לשלטון בגרמניה, שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל מגביל ומצמצם את רישיונות העלייה לארץ, מה שמצמיח תופעה ייחודית - 'ההעפלה'. השלטון הבריטי נאבק במבקשים לעלות ארצה ללא אשרות ומקים מחנות מעצר למעפילים.

מחנה המעצר למעפילים בעתלית פעל בין השנים 1939 - 1948 והיה מחנה המעצר המרכזי בארץ ישראל. במחנה הוחזקו לאורך השנים עשרות אלפי מעפילים, חלקם ניצולי שואה. בשנת 1987 הוכרז המחנה כאתר לאומי והפך למרכז חינוכי פעיל ללימוד מורשת ההעפלה.
שיקום המחנה על חלק מצריפיו, מגדלי השמירה, גדרות התייל, האוניה המדמה אוניית מעפילים, והמייצגים היחודיים הנוספים שבו, מאפשרים לגעת בעבר ואולי אף לחוש מעט את תעצומות הנפש והכמיהה שהניעו את המעפילים ופעילי ההעפלה לצאת לדרך כנגד כל הסיכויים.

נבנה בשנת 1916 במהלך מלחמת העולם הראשונה ע"י חיילי הצבא התורכי, במסגרת סלילת קו הרכבת באר שבע דרומה לסיני, כשכוונת הצבא התורכי להגיע לתעלת סואץ בקרבות מול הצבא האנגלי. בסופו של דבר המסילה הגיעה עד קסיימה, כשהצבא הבריטי עבר את סיני בדרכו צפונה לכיבוש ארץ ישראל.

את תוואי המסילה כמו את כל הגשרים ומעבירי המים, תכנן המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר, אשר היה בין היתר ראש הצוות התכנון למסילה החיג'זית (סוריה - מכה).

לאחר כיבוש המקום, פרקו הבריטים את מסילת הרכבת, סללו עליו דרך סולינג, שינו את ייעוד הגשר והוא הפך לגשר לרכבים.
היות והגשר בשימוש לתנועת תחבורה עד היום ומצבו התדרדר, הוחלט על תהליך לשקום וחיזוק הגשר ולהכשרתו לתנועה לשנים הבאות.

בניין קולנוע אסתר שבתל אביב נבנה בכיכר דיזנגוף בשנים 1938-1939. בשנת 1998 הסבו בני משפחת המייסדים את בית הקולנוע לבית מלון, שהיה למלון הבוטיק הראשון בארץ שנבנה בתור שכזה. המלון פתח את דלתותיו בשנת 2000.

הבניין הינו בניין לשימור מחמיר הן בחזיתות הפונות לרחוב והן בחלקיו הפנימיים. בלובי המלון, בגלריה ובחלל חדר המדרגות ישנה תצוגה על אודות תולדות "קולנוע אסתר". התצוגה משלבת בין צילומי התקופה של הקולנוע והווי החיים של כיכר דיזנגוף.

בית כנסת החורבה הוא בית כנסת ברובע היהודי בירושלים. בית הכנסת מכונה החורבה על שם תקופת חורבנו הארוכה. נבנה לראשונה בתחילת המאה ה-18 על ידי קבוצת עולים אך נחרב על ידי השלטונות העות'מאנים בשל אי תשלום חובות.


עוד בוואלה! תיירות:
בלוגרית מאוסטריה מספרת איך ישראל נראית בעולם
צפו: חדרנית נתפסה על חם מחטטת בחפצים של אורח במלון
זה תלוי בכם: הגשרים התלויים היפים בעולם


במהלך המאה ה-19 המבנה תוכנן מחדש, ארון הקודש היה היכל מפואר במיוחד שנבנה על ידי קנטוניסטים והובא מבית הכנסת בעיר חרסון שבאוקראינה. בשנת 1864 נחנך בית הכנסת מחדש בסגנון נאו ביזנטי והיה מורכב מארבע קשתות שתמכו בכיפה, שהתנשאה לגובה 24 מטר ובלטה בקו הרקיע של ירושלים. במלחמת העצמאות פוצץ הלגיון הירדני את בית הכנסת והמקום נשאר בחורבנו. בשנת 2003 הוחלט לשקם את בית הכנסת ולבנותו בשלישית. המקום שוחזר בצורה מדויקת ובחזית המבנה שולבו שרידי בית הכנסת החרב. בית הכנסת נחנך בשנת 2010.

מנזר גורני (או גורננסקי), המוכר גם בשמו הערבי מוסקוביה, הוא מנזר בו מתגוררות נזירות רוסיות אורתודוקסיות. בתחילה שימש כאכסניית צליינים. ב-1911 יזמה הנסיכה אליזבת, אשתו של מושל מוסקבה, את בניית "כנסיית כל הקדושים של רוסיה". בנייתה הופסקה במלחמת העולם ה-I, והתחדשה רק ב-2003. הכנסייה בסגנון רוסי עם צריחי "בצל", וב-2009 כיפותיה צופו זהב.

בית גוברין עיר קדומה בשפלת יהודה, בין נחל גוברין לנחל מרשה, סמוך לקיבוץ בית גוברין. בתמונה: סלע במערה בבית גוברין המכונה 'המערת הפולנית'. למעשה מדובר בבור מים הלניסטי, שמאוחר יותר הוסב לקולומבריום לגידול יונים.

בימי מלחמת העולם השנייה חיילים פולנים מצבא אנדרס חרתו על עמוד (שנראה בתמונה) שתמך בתקרה את הכתובת "ורשה פולין" ודמות נשר - סמל הצבא הפולני. ביוני 2014 הכריז ארגון אונסק"ו על בית גוברין ומרשה הסמוכה כאתר מורשת עולמית.

'מתחם ביאליק' שהוכרז על-ידי אונסק"ו אתר מורשת תרבות עולמית, עבר בשנים האחרונות תהליך מקיף של שימור ושחזור והפך למתחם תרבות אותנטי וייחודי המשקף פרק מהותי של ההיסטוריה, האדריכלות והתרבות של העיר תל אביב-יפו לדורותיה.

שדרת המוזיאונים ומוסדות התרבות המצויים היום במתחם מתפקדת כמערכת מוזאלית פתוחה הכוללת את בית העיר, בית ביאליק, בית ראובן, מרכז למוזיקה ומוזיאון הבאוהאוס.

מבצר נמרוד (קלעת א-צובייקה) נבנה על-ידי השליטים האיובים והממלוכים על שלוחה למרגלות החרמון, כדי להגן על ממלכתם מפלישה של הצלבנים.

כנסייה מודרנית בגת שמנים, שבה על-פי המסורת התפלל ישו את תפילתו האחרונה והתייסר בגלל בגידתו של יהודה איש קריות לפני הסגרתו לידי הרומאים. הכנסייה בנויה על שרידים של כנסיות מהתקופות הביזנטית והרומית שנבנו במקום. בתקרת הכנסייה הנראית בצילום משולבים סמלים של המדינות שתרמו כספים להקמת הכנסייה.

בשנת 1927 החלו העבודות הקדחתניות להקמת תחנת כוח הידרו-אלקטרית בסמוך למפגש הנהרות הירדן והירמוך ותוך פחות מחמש שנים כבר החלה תחנת הכוח לייצר חשמל. "נהריים", כך נקראה, הרטיטה לבבות בקרב אנשי היישוב היהודי. מפעל כזה עוד לא נראה כאן באותם ימים. שם נרדף לדבקות במטרה, חלוציות, תקווה וגאווה, התמודדות נחושה מול איתני הטבע, פריצת דרך בבניין הארץ

במתחם התחנה בתל אביב יפו, ניצב מבנה תחנת הרכבת הראשונה במזרח התיכון שנחנך ב-1892. עם סגירת קו הרכבת ב 1948, המתחם עבר לרשות משרד הבטחון ובמשך שנים היה סגור לציבור, עד לתחילת פעילות המועצה לשימורו והצלתו.

מבצר המו?נפו?ר (מכונה גם מונפורט בעקבות שמו הצרפתי - MontFort - הר-חזק; גרמנית Starkenberg) הוא אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים ובו שרידי מבצר צלבני מתקופת ממלכת ירושלים בארץ ישראל. המבצר בנוי על שלוחה צרה ותלולה בגדתו הדרומית של ערוץ נחל כזיב. האתר כולל מגדל- עוז המוקף חומה. האתר הוא גן לאומי בתוך שמורת הטבע נחל כזיב. בשנים האחרונות המבצר נחפר על ידי אוניברסיטת חיפה.