פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בית גוברין נבחר לאתר מורשת של אונסק"ו

      אתר המערות הפופולרי בשפלה זכה בתואר המכובד בוועידה למורשת עולמית, שהתקיימה בקטאר ומצטרף לשבעה אתרי מורשת עולמית נוספים שהוכרזו בישראל בשנים האחרונות

      רשות הטבע והגנים (יח"צ , רשות הטבע והגנים)
      כנסייה בגן הלאומי בית גוברין (צילום: רשות הטבע והגנים)

      מזל טוב לישראל! גן לאומי "בית גוברין-מערות מרשה", הוכרז אתמול (א') כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ויצטרף לשבעה אתרי מורשת נוספים במדינה.

      משמעות ההכרזה היא הכללתו של האתר ההיסטורי ברשימה העולמית היוקרתית של האתרים הנבחרים והחשובים ביותר בעולם. הכרזה זו ממצבת את ישראל כגשר בין תרבויות עתיקות וכמוקד חשוב לשימור המורשת העולמית, תוך חיבור ייחודי של העבר להווה. משמעות ההכרזה היא הגדלה משמעותית של מספר המבקרים באתר, פרסומו במדיה העולמית, טיפוחו ושמירתו מפגעי האדם והטבע.

      עוד בוואלה! תיירות:
      חברות התעופה שחייבים לראות בישראל
      איפה הכי כדאי לשכור רכב לחופשה בחו”ל?
      חוטיני טורס: סדום ועמורה בפלמה דה מיורקה

      המערות מייצגות את "ארץ אלף המערות" בשפלת יהודה, הפזורות על שטח של כ-100 קמ"ר, ואשר כולן מעשה ידי אדם. ההכרזה היא על השטח של הגן הלאומי מרשה ובית גוברין שגודלו כ-5 קמ"ר, והן מאפיינות את הסוגים השונים והרבים של כל המערות בשפלה.

      בית גוברין (מערכת וואלה! NEWS , שיר סופר)
      פעילות ילדים במערת פעמון בבית גוברין (צילום: שיר סופר)
      העיר הצפונית, בית גוברין (יח"צ , רשות הטבע והגנים)
      מערת קולומבריום לגידול יונים בבית גוברין (צילום: רשות הטבע והגנים)
      בית גוברין (דורון ניסים)
      בסלע הקירטון הרך נחצבו מאות מערות. מערת פעמון בבית גוברין (צילום: דורון ניסים)

      יותר מ-500 מערות באתר

      מספר המערות בשטח שהוכרז הוא קרוב ל-500 וחלקן הגדול הן מערכות בעלות עשרות חדרים. הסוגים השונים של המערות הם: מחצבות אבן, בורות מים, בארות, בתי בד, קבורה, פולחן, קולומבריום (שובך יונים), אורוות סוסים, פולחן, אחסון, מרחץ, נקבות מים, מערכות מסתור ועוד. ראוי לציין כי בשונה ממקומות אחרים בעולם, המערות לא שימשו למגורים בשל סיבות בריאותיות.

      מבט לעומק: מי אתה גן לאומי בית גוברין?

      המערות הראשונות באזור נחצבו מתחת לתל מרשה במאה ה-9 לפנה"ס. תקופת השיא של השימוש במערות הייתה במאות 2-3 לפנה"ס. במאות הראשונות לספירה נחצבו מערות בית גוברין אשר המפורסמות שבהן, הן מערות הפעמונים הגדולות מהמאות ה-8-6 לספירה. השימוש האחרון בכמה מהמערות היה במאה ה-10, וכך למעשה זמן השימוש במערות משתרע על כ-2000 שנים.

      לדברי ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים: "אנו שמחים כי חוות הדעת המקצועית להכריז על מערות מרשה ובית גוברין כאתר מורשת עולמית אומצה ע"י ועדת המורשת העולמית של אונסקו. העבודה הרבה שהושקעה בהכנת התיק על ידי גורמים ואנשים רבים הביאה בסופו להצלחה זו. בזכות מספרן הרב של המערות והסוגים השונים שלהן , וכן משך הזמן בו היו בשימוש המשתרע על קרוב ל-2000 שנה, זכה האתר המיוחד הזה להכרה כאתר בעל ערך עולמי יוצא מן הכלל".

      זהו האתר השמיני המוכרז בישראל המצטרף לרשימת האתרים שהוכרזו עד כה והם: גן לאומי מצדה, עכו, העיר הלבנה של תל אביב, דרך הבשמים, התלים המקראיים, הגנים הבהאים ושמורת טבע נחל מערות.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      האמפיתיאטרון הרומי בבית גוברין (צילום: רשות העתיקות SKYBALOON)