אגדת ים: 6 מיתוסים של קרוזים שחייבים לנפץ

בווידאו: כך נראה קרוז למבוגרים בלבד

רק ברגע שאתה ניצב על סיפון האוניה, אתה באמת מבין עד כמה המיתוסים הקשורים לקרוזים עשויים להיות רחוקים מהמציאות.

אז האם הם באמת צפופים יתר על המידה? האם מחלת ים היא בעיה נטולת פתרון? והאם אפשר להימלט מסעודות הבופה הבינוניות? לאחר שנים של הימנעות, השתכנעה כתבת אתר התיירות Smart Travel לעלות על קרוז, ובדקה על בשרה את אמיתותם של שישה מיתוסים נפוצים.


עוד על קרוזים בוואלה! תיירות:
כל מה שאתם צריכים לדעת לפני הזמנת הפלגת נופש
מהריביירה ועד הקריביים: עונת הקרוזים יוצאת לדרך
"כולם שוכבים עם כולם": וידויו של עובד בשיט תענוגות

כל עוד לא הזמנתם את הסוויטות היקרות ביותר, צפו ללינה בחדרים שמידותיהם צנועים למדי. עם זאת, החדרים הללו תוכננו כך שינצלו ביעילות מרבית כל סנטימטר. כך למשל, חדרי הרחצה קטנים מאוד, אך מצוידים בשפע של מדפי אחסון אנכיים. אפילו מסכי הטלוויזיה שבחדר מוטמעים לעיתים בקיר עצמו, כדי לחסוך מקום. כל עוד תקפידו להישאר מאורגנים עם החפצים שלכם ולארוז לקרוז רק את מה שצריך, תצליחו לזכות בתחושת מרחב בחדרים הללו.

רק המחשבה על 3,000 בני אדם (או יותר) העושים את דרכם אל האוניה וממנה דרך פתח אחד ויחיד - מעוררת תחושת קלאוסטרופוביה. אך מתברר ששיטות הבורדינג (כמו גם הירידה מהאוניה) של חברות הספנות יעילות להפליא. בנוסף, העלייה לאוניה והירידה ממנה בתחילת ובסוף הקרוז, נערכת בחלונות זמן קפדניים. כך, התנועה אל ומהאוניה נעשית בקבוצות קטנות יחסית ולא באופן המוני.

אם בכל זאת יש לכם נטייה לקלאוסטרופוביה, מומלץ לכם להימנע מתכניות מסע אל יעדים שבהם אין עגינה בנמל, מאחר שבמקרים מעין אלו, הירידה אל החוף נעשית בסירות קטנות. תהליך זה מאט את התנועה של כולם ויוצר תורים ארוכים.

האם אלו מחסומי הזכוכית השומרים על המזון? מנורות חימום האוכל? הצלחות העולות על גדותיהן? יש סיבות רבות לתעב ארוחות בופה, אך ברוב האוניות הגדולות, ניתן למצוא לא מעט אלטרנטיבות. כך למשל, דוכני מזון ייעודיים המגישים פיצה, סושי או גלידה. וכמובן, מסעדות "רשמיות" שמציעות סעודות אה-לה קארט המוגשות בשעות ספציפיות. יש גם מסעדות שמתמחות בסגנון ספציפי ומציעות תפריטים שלא תמצאו באולמות הבופה. כדאי לדעת כי ישנן חברות ספנות המציעות גם מזון בשירות חדרים ללא תשלום.

כל מי שחווה זאת, כבר יודע: אין דבר שיותר הורס חופשה מאשר בחילות מתמשכות. אך ברוב המקרים, מחלת ים היא משהו שאפשר לשלוט בו. ואם יודעים מראש שקיימת בעיה, תכלו למזער אותה ואף לנטרלה כליל, בעזרת תרופות ייעודיות (ואף באמצעות צמידי Sea-Bands, המיועדים למקרים קלים). ישנן תרופות רבות למחלת ים, כאשר אחת הפופולריות שבהן היא טרבמין (דימנהידרינאט).

מאחר שכל אחד מגיב לתרופות באופן שונה, כדאי לנסות את התרופה שבחרתם עוד לפני השייט, מאחר שישנן תרופות הגורמות לתחושת עייפות. אם זה המקרה, בחרו באופציה אחרת.

חברות ספנות גדולות מציגות לוח אירועים ומופעים יומי עשיר, אך מאידך, מותירות מקום ראוי להתבודדות מזהרת. בנוסף, אזורי האוכל מציעים לעיתים אופציות לשולחנות קטנים, שבהם תוכלו לסעוד לגמרי לבד. גם ספריות, בתי קפה ושאר מקומות מפלט נעימים יתאימו למי שרוצים להתבודד בשלווה. בנוסף, ישנם מרחבים המיועדים למבוגרים בלבד, כגון בריכות שחייה מסוימות ושאר מתחמי רוגע שילדים לא מורשים להיכנס אליהם.

ואם אין בכם כל רצון לשוחח עם זרים אבל בכל זאת אתם רוצים לפגוש אנשים בעלי תחומי עניין דומים, בדקו היטב את לוח האירועים של ההפלגה. תמצאו בו פעילות לכל סגנון ואופי: ממשוגעים לריקודים ועד חובבי היסטוריה. יופי של שיטה לפגוש אנשים כמוכם ולהעביר עמם סמול טוק.

טענה מרכזית של מי שאינם חובבי ז'אנר הקרוזים, היא שאינך באמת רואה את היעדים. מגיעים לנמל, שוהים בו שעות ספורות בלבד, ולא מצליחים לערוך ביקור מעמיק.

חברות הספנות מודעות לביקורת הזו, וכיום ניתן לראות יותר ויותר תכניות מסע שבהן גדלות למכביר שעות השהייה ביעדים השונים. כך למשל, אפשר לטייל בעיר הנמל בשעות אחר הצהריים, ולהמשיך ולדגום את חיי הלילה של המקום עד השעות הקטנות. במקרים מסוימים, אף מוצעות עצירות של מספר ימים ביעדים מסוימים.

ואם בכל זאת יש לכם רק כמה שעות ביעד, אפשר לנצל אותן טוב יותר. לא רק באמצעות הסיור שמוצע בתכנית הקרוז, אלא בהזמנה מראש של סיור מקומי, אל מקומות ואתרים שמעניינים אתכם באופן אישי. אחת השיטות לעשות זאת היא באמצעות אתר Viator, המציע הזמנת סיורים מותאמים אישית ביעדים רבים בעולם.

וחוץ מזה, גם אם לא זכיתם בסיור מעמיק וממושך, הביקור המרוכז בנמלי יעד שונים יגביר את סקרנותכם, ואולי יגרום לכם לבקר בהם שוב, לעומק, בחופשה הבאה שלכם.