אמנות לעם

"בחוצות ירושלים התהלכתי עם מורי", כותב פרופ' [[בוריס שץ]] בחיבורו האוטופי "ירושלים הבנויה". את היצירה כתב שץ בעברית ב-1918, 12 שנה לאחר שייסד את בית המדרש לאמנות [[בצלאל]], ובה הוא מתאר כיצד עלה לגג בניין בצלאל, חלם בהקיץ ונעור מאה שנה אחר כך, ב-2018, במציאות פלאית בירושלים האידילית. המורה שאיתו התהלך בספרו הוא בצלאל בן אורי, האמן שמוזכר בספר שמות כמי שבנה את כלי אוהל מועד ושהיה בעיני שץ מופת לאמן עברי.

בוריס שץ נולד בליטא ב-1866. עוד בנעוריו נמשך אל האמנות הפלסטית, ובעיקר משכו את לבו דיוקנאות בני אדם. נטייתו זו הרחיקה אותו ממשפחתו האדוקה ומבית המדרש וקירבה אותו אל ההשכלה ואל הציונות. הוא למד אמנות בווילנה, בוורשה ובפריז, וב-1895 קיבל משרה יוקרתית בחצרו של הנסיך פרדיננד שהיה למלך בולגריה. משימתו היתה לחדש את האמנות הבולגרית העממית, והוא היה לאחד ממייסדיה של האקדמיה המלכותית לאמנות בבולגריה.

משבר אישי קשה פקד את שץ כשרעייתו נטשה אותו לטובת אחד מעמיתיו. הוא עזב את בולגריה והקדיש את כל מרצו לתחיית האמנות העברית בארץ ישראל. בקונגרס הציוני השביעי (1905) התקבלה החלטה להקים מוסד לאמנות לאומית עברית, ושץ הגיע לירושלים ב-1906, נישא על כנפי חזונו. בחברת מורים אחדים לאמנות החל במפעל חייו להקים בית מדרש וסדנאות לאמנות ולאומנות.

מאה שנה לאחר שהגיע פרופ' שץ לירושלים והקים את בצלאל, נצא בעקבותיו למסע בזמן אל ירושלים של ראשית המאה העשרים ואל העקבות שהותירו הוא ומפעל חייו במאה ה-21.

בקצה סמטת אדלר הצרה היוצאת מרחוב הנביאים שוכן כיום הארגון הנוצרי "גשרים לשלום". החצר מטופחת, ואנשי הארגון מקבלים אורחים בסבר פנים יפות ושמחים לתאר את פעילותם לקירוב לבבות במזרח התיכון. המבנה הוא חלק מהמתחם שבנו מלכי אתיופיה מסביב לכנסייה ולמנזר דברא גנת (ראו כתבה בעמוד 20). את בתי המידות שבמתחם השכירו, ומדמי השכירות התפרנסו הנזירים האתיופים בירושלים. כאן היה משכנו הראשון של בצלאל בירושלים. בכיתות התקיימו שיעורי ציור ופיסול וסדנאות אריגה, קליעת קש ופסיפס. בחצר עבדו הסתתים, ובקומת הקרקע השתכנה הציירת אירה יאן שעלתה ארצה בעידודו של שץ.

מיקום: סמטת אדלר 7. נכים: יש גישה לגן היפה. בבניין יש מדרגות לא נוחות. טלפון: 02-6245004

יצירותיהם של אמני בצלאל הפזורות ברחבי העיר הן חותמם של המוסד ושל מייסדו כאחד. שתיים מהבולטות שבהן הן דלתות בית החולים ביקור חולים שברחוב שטראוס 6 ושלט הרחוב שבצומת הרחובות יפו ושטראוס. בחזיתו של בית החולים קבועים עד היום שלושה זוגות של דלתות פליז, ועליהן רקועים סמלי שבטי ישראל ודגמי חיות וצמחים. הדלתות תוכננו על ידי זאב רבן, ממורי בצלאל מראשיתו, ונוצרו בידי חביב ששון, אמן בצלאל. למטה משם, בהצטלבות שטראוס ויפו, קבוע שלט רחוב עשוי אריחי קרמיקה מתוצרת סדנאות הקרמיקה של בצלאל בשנות העשרים.

חלומו של שץ היה למצוא לבצלאל משכן של קבע על חלקת אדמה מול העיר העתיקה. יותר מכל חשק בפסגה שעליה עומד כיום מוזיאון רוקפלר הצופה אל הר הבית. במסעו הדמיוני תיאר שץ את הר הבית כשעל פסגתו בנוי בית מקדש שכולו קודש ליצירה היהודית. מי שתוהה מה אירע לכיפת הסלע יגלה אותה בסמוך למגדל דוד, לשם העבירו אותה "מזכרת תודה לערבים, שכנינו הטובים אשר שמרו בטיפול רב את מקומותינו הקדושים".

ואולם, קניית הקרקע לא יצאה לפועל, וב-1908 רכשו המוסדות הציוניים נחלה אחרת שעליה שני מבנים ליד מנזר רטיסבון. באחד המבנים פעל בית הספר ובאחר הקים שץ את בית הנכות הלאומי בצלאל שבו קיבץ יצירות אמנות מהעולם היהודי, עתיקות ומוצגים מהחי והצומח של ארץ ישראל. מוצגי המוזיאון נועדו לתת השראה לתלמידי בצלאל שהיו עתידים לחדש את רוח היצירה העברית הקדומה.

כיום פועל בבניין בית האמנים הירושלמי. בחזית גרם המדרגות קבועים תבליטי אבן שבהם מתוארות סצנות מקראיות. במבואה תלויה תמונה גדולה של פרופ' שץ עומד בחזית הבית בגלבייה רחבה. במקום מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנות פלסטית. תערוכות לרגל מלאות מאה שנה לייסוד בצלאל ראו במדריך המהיר.

מיקום: רחוב שמואל הנגיד 12 שעות: ראשון-חמישי 13:00-10:00, 19:00-16:00; שישי 13:00-10:00; שבת 14:00-11:00 תשלום: חינם. נכים: גישה מלאה טלפון: 02-6253653

את ביתו בנה שץ צמוד לחצר בצלאל. בירושלים נישא לד"ר אולגה פבזנר, חוקרת תולדות האמנות, ונולדו להם שני ילדים. הגדול, בצלאל, שכונה ליליק, זכה לשם שנשאו רבים מבניהם של מורי המוסד ותלמידיו. בצלאל שץ ואחותו זהרה היו בעצמם לאמנים רבי מוניטין.

בית הספר נקלע לקשיים מרובים. החזון לא הועיל בניהול ענייני דיומא, ושץ נאלץ לצאת למסעות לגיוס כספים למען בן טיפוחיו. ב-1929 נסגר בצלאל, ושץ נפטר שלוש שנים אחר כך. ב-1935 נפתח המוסד מחדש.

כיום מנהלת את הבית עמותת בית שץ. הבית אינו פתוח לקהל, אבל בחזיתו קבוע עדיין חלון הראווה שבו הציג בצלאל שץ חפצי נוי פרי עיצובו, וכיום מוצגות בו תערוכות מתחלפות מאוסף המורשת האמנותית שהשאירו שני הדורות של משפחת שץ.

מיקום: רחוב בצלאל 3 טלפון: 02-5631385

לרגל מלאות מאה שנה לייסוד בצלאל יתקיימו תערוכות מיוחדות במוזיאון ישראל ובבית האמנים בירושלים.

מוזיאון ישראל: מ-5 בינואר 2006 תוצג התערוכה "בוריס שץ: כוהן אמנות, יצירתו וחזונו של אבי האמנות הישראלית" (אוצ?ר יגאל צלמונה). זוהי תערוכה רטרוספקטיבית שמציגה גם את הפן האמנותי של שץ וגם את האדם המיוחד והיזם שהיה. יוצגו בה פסלים, חפצי אמנות, מסמכים, צילומים וציטטות. אחדות מהיצירות מוצגות בתערוכה זו לראשונה. בצד יצירות שיצר במו ידיו יוצגו כמה מהחפצים החשובים ביותר שנוצרו בבתי המלאכה של בצלאל.

בית האמנים בירושלים: בינואר-מרס יוצגו יצירותיו של בצלאל שץ; באפריל-מאי תוצג התערוכה "ירושלים החדשה – חלוצים, אמנים וסוציאליסטים בירושלים"; ביוני-יולי יוצגו עבודותיהן של לואיז שץ (רעייתו של בצלאל) וזהרה שץ.

נירית שלו-כליפא – אוצרת, חוקרת תולדות ירושלים ודוקטורנטית בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. מחברת הספרים: "נחלאות בלב עיר" (יד בן צבי 2002) ו"אל גן נעול" (כנרת 2004).

* הכתבה פורסמה בגיליון ינואר של "מסע ישראלי" מבית "מסע אחר", המוקדש לטיולים בעקבות דמויות ירושלמיות.