על גדות הירקון

עונת הגשמים בפתח וזה הזמן לטיולים אל מקומות בקרבת הבית. אם אתם גרים במרכז תוכלו לטייל ולערוך פיקניקים על גדול נחל הירקון בחלקיו השונים. פארק מקורות הירקון הוא בעצם גן לאומי רחב ידיים שאפשר לערוך בו פיקניקים בכל עונות השנה ובעיקר בסתיו, כשמזג האוויר מאפשר שהייה בחוץ גם בצהרי היום. יש בפארק מקורות הירקון וגם בחלקים אחרים של הפארק הקרובים יותר לים, את כל התנאים לפיקניק נפלא. הירקון זורם כאן ברוגע, האקליפטוסים גבוהים ומצלים ויש אוויר מצוין.
אפיק הירקון מתחיל בבריכת הנופרים, חלק מאזור מעיינות ראש העין. רום פני הקרקע באזור זה הוא בסביבות 17 מטר. אורך האפיק, מבריכת הנופרים עד לים – 27.5 ק"מ. המרחק בקו אווירי הוא כ – 15 ק"מ. שיפוע ממוצע הוא כ – 0.6 פרומיל.

סעו בכביש 40 (פתח תקווה-מחלף ירקון) ופנו מזרחה ברמזור, מעט מדרום למחלף, לפי השילוט לכפר הבפטיסטים ולפארק מקורות הירקון. הגיעו לפארק מדרום לכפר. פינות נפלאות אחרות מצויות גם לאורך פארק הירקון ממש עד לשפך שלו אל הים. בימים אלו נעשות עבודות שיפוץ בחלק מהמקומות, לתשומת לבכם.

המים עשירים בצמחי מים, אך אלו אינם צומחים בסתיו. הנימפיאה פורחת כאן עד אוגוסט, במשך כל העונה החמה, וגם הנופר מראה את יופיו רק עד חודש אוקטובר. בסביבות הנחל תוכלו למצוא בתקופת הסתיו לא מעט חצבים לבנים. אם תגיעו קצת אחרי תחילת הגשמים תגלו כלניות, רקפות ועיריות ועוד. על גדות נחל הירקון תמצאו צמחים כמו קנה, פטל, ערבה ושנית גדולה.
על צמרות העצים אפשר להבחין בתוכים. לפני כמה שנים התנחלה להקת תוכי דררה אפריקאים על צמרות האקליפטוסים. התוכי הירוק הזה הוא דייר חדש במקומותינו ואפשר כיום למצוא אותו במקומות שונים בארץ. הדררה הוא אינו תושב מקומי. מוצאו מאפריקה והוא ניזון מפירות עץ האקליפטוס.
במים אפשר להבחין בנוטריות. ועל הקרקע ניתן לראות מעט חזירי בר, מעט שועלים ותנים, חתולי ביצה שאותם תתקשו לראות באור יום, צבים, ציפורים ועופות מים, ביניהם שלדגים, אנפות לבנות ואפורות,סופיות, אגמיות, ברווזים ממינים שונים, קורמורנים ועוד. העופות ניזונים משפמנונים ענקיים, דגי ביצה, צלופחים, אמנונים, קרפיונים וסרטנים.

לבנון הירקון הוא הנציג הבולט של משפחת הקרפיונים במערכת נחלי החוף. מין זה היה נפוץ בחלק מנחלי מערכת החוף מנחל רובין בדרום ועד לנעמן בצפון. זהו דג קטן למדי, ואורך גופו עד 120 מילימטר. צבעו אפור-כספי, קשקשיו קטנים, סנפיר הגב שלו קטן יחסית. הדג שוכן סמוך לקרקעית, בין אבנים ושורשי צמחים וניזון מחסרי חוליות זעירים ומאצות. עונת הרבייה שלו באביב ובקיץ (מרץ-אוגוסט). הביצים מוטלות על אבנים שבקרקעית הנחל ועל צמחים טבולים.

מוצאו של הקרפיון בסין, הוא הובא ארצה לצורך גידול בבריכות דגים. דגים רבים נמלטו מהבריכות והגיעו למערכת המים בארץ. במקרים רבים פוזרו דגיגים ממין זה כדי שיגדלו וכדי שדייגים חובבים יוכלו לדוג אותם. הקרפיון הוא דג גבוה (גובהו כרבע עד שליש מאורכו). אורך גופו בדרך כלל 300-500 מילימטר, אך הוא יכול להגיע עד מטר. הוא מתקיים בבריכות וקטעי נחלים שקטים. צבעו כספי-אפור עד אפור-צהוב. קשקשיו גדולים יחסית, וסנפיר הגב שלו ארוך. מזונו כולל חסרי חוליות, חומר צמחי וחומרי רקב שהוא מלקט מהקרקעית. רבייתו בתנאי בר – בעיקר בקיץ ובסתיו. הנקבה מטילה כ- 100,000 ביצים לכל קילוגרם של משקל גופה. ההטלה מתקיימת בדרך כלל במים רדודים מאוד, והביצים מוטלות ומודבקות על אבנים וצמחים.

הגדול שבדגי המים המתוקים בישראל, מגיע לאורך של מטר אחד בקירוב, ולעיתים נדירות אף למטר וחצי ולמשקל של 20 קילוגרם ומעלה. השפמנון מאורך וחלק, ללא קשקשים, צבעו אפור-שחור וצבע גחונו לבן-אפרפר. הראש שטוח וקשה. סנפירי הגב והשת ארוכים ומגיעים לסנפיר הזנב. השפמנון הוא דג קרקע, השוכן בין סלעים וצמחים. במקומות שבהם הקרקעית בוצית, הוא נוהג להתחפר בבוץ. הוא אוכל כול, ניזון מפגרי בעלי-חיים ומחלקי צמחים (זרעים, פירות, פקעות וכדומה). הוא טורף כל יצור שהוא יכול להשיג: דגים, יונקים קטנים השוחים במים, אפרוחים וגוזלים של עופות מים, זחלי חרקים, צדפות שהוא מגלה בבוץ בעזרת ביניו הארוכים.

עונת הרבייה שלו באביב ובקיץ (אפריל-אוגוסט). לעיתים קרובות ניתן לראות התלהקות של שפמנונים במים רדודים מאוד, סמוך לגדה של הנחל או הבריכה. לעיתים יוצאים שפמנונים בעונה זו מהמים ומתחככים זה בזה. הביצים בוקעות לאחר יום-יומיים, והדגיגים מחפשים מחסה בסבך הצמחייה.