בגלל הרוח

הרשימה הזו, כדרכן של רשימות כאלה, היא חלקית וחסרה. למה סטונהנג' כן ומעגלי האבנים במלטה לא? למה הר קאילאש, ולא ההרים המקודשים של סין? למה ורנסי כן ובוד-גאיה (Bhod Gaya) לא? ואיך אפשר בלי דרך הצליינים לסנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד, שזוכה כבר אלף שנה לפופולריות עצומה, ובשנים האחרונות נהנית מפריחה מיוחדת? ובלי אתרי ההתגלות בלורד (Lourdes) שבצרפת ובפטימה (Fatima) שבפורטוגל, שמיליוני תיירים וצליינים, רובם נוצרים, מגיעים אליהם מדי שנה, ויש דיווחים (שחלקם נבדקו על ידי ועדה רפואית) על מאות אנשים שנרפאו בדרך נס בעקבות ביקור במקום?
ואיך אפשר בלי האתרים הרוחניים הגדולים של האסלאם: הכעבה במכה, שנחשבת לאחד המקומות העוצמתיים ביותר בעולם; העלייה לרגל למסגד אימאם רזה במשהד (Mashhad) שבאיראן, ובלי קוניה (Konya) התורכית של הסופים?
על כך אומרים המוסלמים: השלמו?ת - רק לאללה.

ורנסי שבהודו היא מלה נרדפת למקום רוחני. כמעט אין תייר בהודו שמוותר על ביקור במקום, וגם בקרב ההודים עצמם זה היעד המוביל מבחינת תיירות רוחנית.

ורנסי היא אחת משבע הערים הקדושות ביותר להינדואיזם (דתם של כשמונים אחוזים מאוכלוסיית תת היבשת), ואחת משתי הערים החשובות ביותר (השנייה היא הרדיוואר). מספר אינסופי כמעט של מזמורים והמנונות נכתבו עליה ועל נהר הגנגס הזורם בה, שהוא קדוש להינדואים ויכול לטהר ולנקות את האדם מחטאיו.

עיקר פרסומה בא לוורנסי בתור מקום שהכי מומלץ למות ולהישרף בו, לפי ההינדואיזם. לצד מערביים רבים שמתקשים להתמודד עם החשיפה למדורות המתים בעיר, רבים אחרים מדווחים על חוויה אישית מטלטלת ועל התבוננות אחרת במוות - ובחיים - בעקבות השהות בוורנסי (ראו "השיבה מהודו" של א.ב יהושע).

בכל הדתות והתרבויות, מאז ימי ראשית הדתות, נחשבים הרים למקומות מיוחדים, אולי משום שהם קרובים יותר לשמים ונתפסים כמתווכים בין עליונים לתחתונים. אחד ההרים הקדושים בעולם, עבור לא פחות ממיליארד אנשים מארבע דתות שונות (הינדואיזם, בודהיזם, ג'איניזם ובון), הוא הר קאילאש (Kailash) שבטיבט.
לפי מסורות שונות, זה המקום שבו נולד העולם; דרך ההר הזה עוברת חוכמת השמים אל האדמה; עלייה לרגל להר והקפתו (ברגל, כמובן, 108 פעמים) יכולה לחולל נסים, להביא להארה, לגאולה ולשחרור מגלגולים. האמת היא שהר קאילאש נחשב קדוש הרבה לפני שהדתות האלה בכלל נוצרו; יש המדברים על עידנים אחרים, אפילו על ציוויליזציות עתיקות.

יחסית לעוצמתו הרבה מגיעים אליו מעט צליינים, מכיוון שהמסע אליו ארוך וקשה מאוד פיזית, נפשית וגם טכנית. אין טיסות, רכבות או אוטובוסים לשם, ההר ממוקם בטיבט הכבושה על ידי הסינים, שגם הם מערימים קשיים במסגרת הדיכוי שלהם את הטיבטים ודתם.

זהו אחד ממקומות העוצמה הקדומים והמפורסמים ביותר בעולם. כאן אמר אלוהים למשה רבנו "של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" (שמות, ג', ה'), וכאן התגלה האל לבני ישראל בצורת ענן, אש, קולות ושאר תופעות על טבעיות.
במונחים של רוחניות מודרנית, התופעות הללו מבטאות לא רק את עוצמת האל אלא גם את איכויות העוצמה של המקום. ברוח זו מפרשים את פניו הקורנים של משה שירד מההר כשהוא "ספוג באנרגיות" וגם את הכוחות המופלאים של לוחות הברית, שנחצבו מסלעי ההר ולפי המסופר במקרא היה בכוחם להרוג את הנוגע בהם.

לפי גישה זו, להר סיני יש יכולת מיוחדת לשמש "צינור תקשורת-תמסורת" לממד אחר, ואלה שבאים להתפלל או לעשות מדיטציה דווקא כאן מדגימים זאת במו רגליהם. המקום מקודש לשלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות, והמוני הצליינים שמגיעים לכאן כבר אלפי שנים, כמו גם מנזר סנטה קתרינה שבראש ההר, תורמים לתחושה המיוחדת של המקום.

ירושלים היא אחת הערים הקדושות בעולם, אם לא הקדושה שבהן - קפסולה מרוכזת של עוצמה, שנשמות רגישות מדי עלולות פשוט להיטרף ממנה ("סינדרום ירושלים" מוכר על ידי הפסיכיאטריה המודרנית כתסמין נפשי רשמי). שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות מקדשות אותה בלהט, ובקרב התיירים הרוחניים יש קונסנזוס לגבי מעמדה של העיר כאתר חובה ששום תייר רוחני לא יכול להרשות לעצמו לוותר עליו.

לפי המסורת היהודית, ה"צנטרום של הפיילה" של הקדו?שה הוא הר המוריה, שמכונה כיום הר הבית. לפי פרשנות רוחנית מודרנית, לא בכדי דרש אלוהים מאברהם להקריב את בנו דווקא שם, ולא במקרה בנה שלמה את בית המקדש דווקא בנקודה זו, שמשמשת מעין "נקודת תמסורת ותקשורת".

לפי חז"ל, בהר המוריה נמצאת "אבן השתייה", אבן היסוד ש"ממנה הושת העולם", ועליה עמד ארון הקודש. לפי מסורות מסופוטמיות קדומות יותר, על פסגת ההר היה סלע, שהוחזק בפיו של נחש קדמוני, ושימש נקודת חיבור בין עולם של מעלה לעולם של מטה.
המסורת המוסלמית הכירה אף היא באיכויותיו המיוחדות של המקום כמרכז תקשורת ותמסורת, ולפי הקוראן משם עלה מוחמד השמיימה. "אבן השתייה" היא המקום שעליו ניצב כיום מסגד כיפת הסלע.

הפירמידות - ואיתן הספינקס ומקדשי מצרים העתיקה - מציבות כל כך הרבה חידות ותעלומות לגבי שימושן ואופן בנייתן, שהן כר פורה במיוחד לפרשנויות רוחניות מסוגים שונים, לפעמים משונים. אין ספק שלאדריכלים הקדומים היה ידע רב בבנייה, בהנדסה, באסטרונומיה, ברפואה ובכישוף (בין אם מדובר באחיזת עיניים בנוסח החרטומים שמוזכרים בתנ"ך ובין אם היו ידועים להם סודות של כוחות עלומים, שלא מוכרים למדע גם כיום).

יש המאמינים שלמקום שעליו בנויות הפירמידות - מישור גיזה, שעליו ניצבת הפירמידה הגדולה ואחיותיה - יש כוחות רבי עוצמה, שמועצמים בעזרת המבנה המשולש של הפירמידה ובזכות מיקום הפירמידות ביחס לגרמי השמים ותנועתם. לפי אסכולה זו, מסיבה זו בחרו המלכים הפרעונים לבנות את מצבותיהם המדהימות דווקא שם.
זהו אחד האתרים הפופולריים ביותר בקרב תיירים רוחניים.

מיסטיקנים, שוחרי מסתורין וחברי כתות שונות נוהרים לשם בתקווה לזכות במעט מהכוחות הללו ומהשפעתם המבורכת. אחד הטרנדים האופנתיים ביותר בתחום התיירות הרוחנית הוא לשכור מרחב פרטי בשטח (לרוב בלילה) לעריכת מדיטציה או טקס ריפוי בלי הפרעה של תיירים "רגילים".

חורבותיה של מאצ'ו פיצ'ו, עיר המקדשים של האינקה שהשתמרה בצורה מרהיבה בג'ונגל של פרו, הן אתר מסתורי וחידתי. לא הרבה ידוע על השימוש הפולחני שעשו כוהני האינקה באתר; חוסר הידיעה, לצד הטכנולוגיה הגבוהה שמופגנת באתר ביחס לתקופה בה נוסד, מזמנת הרבה תיאוריות והשערות.

אחד המאפיינים המסקרנים ביותר של מאצ'ו פיצ'ו הוא תכונותיו האסטרונומיות. בימי היפוך העונות, השמש - שלה מקום חשוב בדת האינקה - ניצבת בזווית מסוימת ביחס לאבן המזבח, ולכך יש קשר הדוק לפולחן. לפי מסורות שמאניות, לאבן הזו (ולא רק לה) יש כוחות שיכולים לגרום לאנשים לראות חזיונות של העולם שמעבר.
התיירות הרוחנית למאצ'ו פיצ'ו שוקקת תמיד, אבל בעת ימי ההיפוך והשוויון - סביב 21 במרץ, 21 ביוני, 21 בספטמבר ו-21 בדצמבר - עולה מספר התיירים שבאים ליהנות גם מסגולותיו הרוחניות של האתר.

סטונהנג' (Stonehenge) שבאנגליה הוא האתר המגאליתי המפורסם והמתויר ביותר באיים הבריטיים, אבל בהחלט לא היחיד. באנגליה, סקוטלנד, וויילס ואירלנד פזורים לפחות 900 אתרים כאלה, המכונים בשפה המדוברת "מעגלי אבנים" גם כשהם בכלל לא בצורת מעגל.

האתרים הללו, שנהנים בשנים האחרונות מפופולריות גוברת והולכת, הם אתרים פרהיסטוריים, מימי שחר הדתות. חלקם מלפני 5,000 שנה, אחרים מאוחרים יותר, "רק" בני 2,500 שנה. ארכיאולוגים מעריכים כי אתרים אלה הם אלמנכים: מערכי אבנים שנועדו לסימון אירועים אסטרונומיים. המבנה של המערך מאפשר לקבוע את ימי ההיפוך והשוויון ושאר אירועים שמימיים הקשורים לחילופי עונות.
האלמנכים, העשויים גושי אבן עצומים, ניצבו במקומות ההתכנסות של השבטים הקדמונים ושימשו גם כמתחמים מקודשים, שבהם נערכו טקסי פולחן הקשורים לאירועים האלה. זה כמובן מושך אליהם גם כיום מבקרים רוחניים, במיוחד בימי ההיפוך והשוויון, שבהם לפי האמונה מתעצמים כוחותיו של המקום.

מתוך המגזין "מסע אחר" גיליון 156, כתבה זהרה רון.