חבל אלזס-לורן הוא אחר האהובים על תיירים בצרפת, גם בשל היותו אחד היפים במדינה, וגם בגלל הסיפור ההיסטורי המרתק שלו. בחבל בתים יפים וישנים, קתדרלות מיוחדות והמון טבע נהדר. ואולם, את עיקר פרסומו קיבל האזור בגלל אחד המבנים הגדולים וחסרי התועלת ביותר בהיסטוריה האנושית שמצוי בו – קו מז'ינו.
קו מז'ינו הוא בעצם מערכת המבנים הגדולה ביותר שנבנתה בעולם אי פעם, אחרי החומה הגדולה של סין. מדובר במערכת מנהרות תת קרקעיות, מבצרים ומרתפים עצומים, שהוקמו אחרי מלחמת העולם הראשונה, כדי להגן על צרפת מפני התקפות עתידיות של גרמניה השכנה. סביב קו ההגנה הזה נוצרו מיתוסים בדבר היותו בלתי-חדיר, מה שהעניק לצרפתים בטחון עצום בגבול עם גרמניה. הבטחון הזה התגלה בסופו של דבר כמוגזם, משום שבמלחמת העולם השניה קו מז'ינו כלל לא עצר את הפלישה הנאצית לצרפת. כוחות הצבא של היטלר בחרו לעקוף את מערכת הביצורים הבלתי חדירה הזו ולהיכנס לצרפת דרך בלגיה שבצפון.
המחילות של קו מז'ינו
הביקור במחילות הוא חוויה בלתי שגרתית, אפשר פשוט לרדת אל המחילות והתעלות הישנות בליווי מדריך, שיסביר בעצם קרה שם, או יותר נכון מה לא קרה, ואיך קו מז'ינו מעולם לא היה יעיל כקו הגנה. אפשר לצעוד במחילות כ-5 ק"מ בטמפרטורה של 13 מעלות ולראות את ההיסטוריה לנגד העיניים. מערכת המבנים המסועפת תוכננה כך שחטיבה של 580 חיילים תוכל לשהות בה במשך 3 חודשים.
החיים 20 מטרים מתחת לפני האדמה דומים מאוד לחיים בצוללת, ומפקדי הכוחות עברו הכשרה בחיל הים הצרפתי. המהנדסים שתכננו את הפרוייקט דאגו שהחיילים ייהנו מנוחיות רבה ככל האפשר ולכן תמצאו במחילות מערכת איוורור שמזרימה אוויר צח לקומפלקס הענק. מעבר לכך היו במקום מבני מגורים, מרפאה, מחסני מזון ענקיים ומנות הקרב של החיילים שחיו במקום היה אפילו יין. החיילים שהתבצרו בקו היו מוגנים על ידי 6 תותחים שקניהם מופנים אל הגבול הגרמני.
קו מז'ינו נקרא על שם שר ההגנה הצרפתי, ששימש בתפקידו בשנים 1929-32, אנדרה מז'ינו. כמה מחלקי קו ההגנה המשתרע על פני 700 ק"מ, נשענים על מחסומים טבעיים, כמו למשל נהר הריין. הגבול הבלגי,לעומת זאת, אינו מוגן כלל. הצרפתים האמינו שהמצודות הבלגיות יוכלו לעמוד בפני מתקפה גרמנית, ושאין להם מה לחשוש מהפתעה מצפון. אלא שדווקא משם הגיחו הגרמנים וצרפת נכבשה בקלות רבה, כמעט בלתי נסבלת, במלחמת העולם השנייה.
הצרפתים בנו במקום לא מעט מצודות ענק, שהגדולה בהן היח אשוננברג, והיא מחופרת 30 מטרים מתחת לאדמה. הגרמנים מצדם בנו גם קו הגנה, בצדו השני של הגבול, קו זיגפריד. ולמרות שקו מז'ינו לא הצליח לעצור את פלישת הגרמנים על רקע תחושת בטחון היתר המוטעית, מגיעים לכאן בכל שנה לא מעט תיירים כדי לראות את הפרוייקט השאפתני הזה שסיפק, בין היתר, פרנסה עבור אלפי משפחות.
שטרסבורג - אופרה וסטודנטים
חבל אלזס-לוריין (Alsace-Lorraine) המצוי במזרח צרפת, נכבש במהלך ההיסטוריה פעמים מספר ועבר משליטה גרמנית לצרפתית ולהפך. השפעתה של שרשרת אירועים זו ניכרת עד היום ואזור אלזס-לוריין הוא בעל צביון ייחודי, הניהנה מעירוב של שתי התרבויות.
אלזס המפורסמת, אך הקטנה יותר מבין שתי הפרובינציות של החבל, משתרעת מצפון לדרום בסמוך לאפיקו של נהר הריין. שטרסבורג היא בירתה של אלזס, בעיר זו יושב הפרלמנט האירופי, אבל לעיר יש מעבר לחשיבות הפוליטית והדיפלומטית גם חיי תרבות שוקקים עם בית אופרה נפלא ועם תיאטרון לאומי – היחיד בצרפת, מחוץ לפאריס. בנוסף, שטרסבורג היא עיר אקדמאית עם למעלה מ-50 אלף סטודנטים.
בעיר אפשר לראות את קתדרלת נוטרדם והכיכר הצמודה אליה, בה אפשר לשמוע בליל שפות זרות של תיירים. לקתדרלה דלתות כניסה מעוצבות וחזית ייחודית ביופיה, וגם הצריח של הקתדרלה, המתנשא לגובה של מעל 140 מ', ומרשים באופן יוצא מגדר הרגיל. בכניסה לבית התפילה מצוי השעון האסטרונומי המפורסם, וממש בסמוך לקתדרלה שוכן ארמון רוהן (Château des Rohan) מן המאה ה-18,שנהר האיל (Ill) זורם לידו.
במתחם זה, שזרועות הנהר סוגרות עליו, משתרעת העיר העתיקה של שטרסבורג שמרכזה בכיכר קלבר רחבת הידיים (Place Kléber) ומערבה לה נמצא הרובע הקרוי "צרפת הקטנה". קירותיהם החיצוניים של בתי הרובע מעוטרים בקורות-עץ ומיקומם ליד תעלות המים ובשכנות לחנויות הקטנות ולטחנות-הרוח הישנות הופכים את השכונה לאתר נהדר ורומנטי בעליל. מעט דרומה משטרסבורג, שוכנת העיירה הציורית קולמאר (Colmar) שהיא עדיין אחת הערים היפות בחבל אלזס. מלבד הבתים האלזסיים המסורתיים אשר נראים במיטבם בקולמאר, יש במקום גם שתי כנסיות מימי-הביניים.
העיר מילוז ודרך היין
כדאי לערוך גיחה לעיר מילוז (Mulhouse) הנמצאת דרומית לשטרסבורג, שהרובע העתיק שלה רווי באווירה אירופאית רנסנסית. לאורך 170 ק"מ, למרגלות המדרונות המיוערים של הרי הווז' מתפתלת דרך היין (Route du Vin) הקסומה. הדרך חוצה כרמים וגבעות ועוברת בעיירות קטנות עם רחובות צרים מרוצפים, כנסיות צנועות ובתי-עץ שלמרפסותיהם אדניות עם פרחים. בכל ישוב כזה מספר בתי-יין ואפשר כמובן גם לבקר ביקבים. כתוספת לסיור ב"דרך היין" אפשר לסור אל עמק קייססברג, המשופע בארמונות ובמבנים עתיקים.
לוריין, המערבית מבין שתי הפרובינציות, גדולה מעט יותר ממדינת ישראל והיא גובלת בשלוש ארצות: גרמניה, לוקסמבורג ובלגיה. עיר הבירה שלה, ננסי (Nancy), היא אחת הערים המפארות את הארכיטקטורה של המאה ה-18 ובולטת בה כיכר סטניסלס (Place Stanislas) שיצאו לה מוניטין כאחת הכיכרות היפות באירופה. ננסי היא עיר צעירה ותוססת ויש בה מספר מוזיאונים מעניינים. המוזיאון להיסטוריה של לוריין ראוי לביקור קצר.
דרך קרט - כביש האגמים
הרי הווז' שוכנים במקביל לנהר הריין. אחת הדרכים היפות המאפשרות ליהנות מהנופים הנהדרים של הווז' היא על כביש הקרוי "דרך קרט" (La Route des Cretes) אשר חולף על-פני אגמים ומפלים ומאפשר נקודות תצפית מיוחדות. בין היתר ניתן לצפות מכאן על פסגת הגרנד-באלון (Grand-Ballon), הפסגה הגבוהה ביותר של רכס ההרים הזה.
במחוז מז, שבחבל לוריין, שתי ערים בעלות חשיבות היסטורית עצומה. בר-לה-דוק (Bar le duc) עם עבר מהתקופה הרומית-גאלית והעיר ורדן (Verdun) שבה נערך הקרב המכריע של מלחמת העולם הראשונה.