אוכלים צהריים בחו"ל

אם אתם לא פודיס מטורפים, שמתכננים את הטיול לחו"ל לפי מיקומן של מסעדות, אתם בטח מתלבטים בדילמה של מה אוכלים היום לצהריים ולא פחות בשאלה היותר מטרידה איפה.

הבחירה צריכה להיות פונקציה של תקציב, היכרות עם שפת המקום, המיקום שבו אתם נמצאים והזמן הפנוי העומד לרשותכם - קודם הבעיות ואחר כך הפתרונים. הסעיף התקציבי ברור, במיוחד אם אתם באירופה שהיורו אכל בה כל חלקה טובה, עד כדי כך שאפילו מחירו של כריך בינוני ושתייה יכולים לטפס למרומי עשרות יורו.

היכולת הפשוטה לכאורה לקרוא שלטים יכולה לעשות פלאים שהבטן מקרקרת, והיא רלבנטית גם לתפריטים, יש מקומות שאם קיים תרגום, המשמעות היא "תיירותית", ולפעמים במצבים של אין בררה זה לא כל כך נורא (בסין למשל).

במרכזי הערים קל יותר למצוא חלופות, אבל אם אתם נוהגים באזורים כפריים אל תחכו לתחנה הבאה, רעבים? מצאתם משהו שפחות או יותר עונה על הדחף הראשוני? עצרו ואכלו אפילו בקטנה, כי אין דבר מציק יותר מלהמשיך לקרקר (בבטן) ולנדנד (לנהג) ב-45 הק"מ הבאים.

ושאלת הזמן, יש כאלה שאוהבים לקחת את הזמן של האוכל להירגע לפוש ולנוח, ויש כאלה הרואים זאת כבזבוז זמן, אם אתם בקבוצה (זוג ומעלה), יש לתאם עמדות כדאי שלא יאיצו אתכם באמצע הביס, או שלא תאכלו משהו כבד שהעיכול ירדים אתכם.

מסעדות - נתחיל מנקודת המוצא שאנחנו בחו"ל תיירים, וככל הנראה אלה האזורים בהם נשוטט, לכן חפשו את המסעדות שמגישות "פיקס מניו" (Fix Menu). בדרך כלל השילוט בחוץ, והוא כתוב באנגלית והמחיר קבוע מראש ואין הפתעות. אם זה מתאים לתקציב, לזמן ולחשק לכו על זה, לא מתאים, עברו הלאה.

אוכל מהיר – בכל מקום בעולם תמצאו את הפיצה או המשהו בפיתה המקומית, תראו מה אוכלים בני המקום, תצביעו ותקבלו את אותו הדבר, שפת ידיים תמיד עובדת וזה בדרך כלל יהיה גם זול יותר.

נתקעתם מחוץ לעיר – תשאלו בתחנת הדלק, יש סיכוי שידעו להפנות אתכם למקום קרוב ובכל מקרה מכיוון שאתם ממילא מסתובבים עם אוטו וחצי בית בתא המטען, לפני שיצאתם מהעיר הכינו לעצמכם "ערכת הישרדות" הכוללת חטיפי צ'יפס מקומיים, אולי בייגלה אוניברסלי וכמה קופסאות של מיץ (לא פחיות שלא מגיבות טוב לחום) ועוגיות – זה אולי לא אוכל (פולניה מה לעשות) אבל זה בהחלט מרגיע.