פיוז'ן צרפתי-ספרדי

אחרי שכבשנו כל חלקה טובה בטוסקנה, והכרנו בשמם הפרטי את מרבית תושבי פרובאנס, הגיע הזמן להכיר את חבל הפירנאים הצרפתיים, שמצוייד בכל האטרקציות הרומנטיות והקולניריות של טוסקנה ופרובאנס, למעט העובדה שהוא לא נחרש עד היסוד בתיירות ישראלית.

האזור נמצא על הגבול שבין צרפת לספרד, ועל כן יש למקום אופי של 'צרפתי שהתחפש לספרדי', דהיינו, הקסם הצרפתי האליטיסטי והנהנתני, ללא החמצת הפנים בה נתקלים לעתים תיירים בערים הגדולות בצרפת. ההשפעות הספרדיות על הצרפתים באות לידי ביטוי באופי האוכלוסיה באזור, לצד השפעות קטלוניות על הקולינריה והתרבות. לכך יש להוסיף לא פחות מ-340 ימי שמש בשנה. יש במקום הכל: ערי חוף וים (האזור גובל בים התיכון בגרסתו הנקייה והמהממת, ולא ההרצליינית), שדות ושטחים חקלאיים, כרמים רחבים, הרים גבוהים עם כפרים ציוריים ושרידי היסטוריה מתקופת האדם הקדמון, דרך התקופה הרומית והגותית עד לימי הביניים.

כדי להגיע לפירנאים המזרחיים יש לטוס לברצלונה, משם אורכת הנסיעה לאיזור כשעה וחצי (במהלכה עוברים את הגבול מספרד לצרפת).

האזור הומה אדמות חקלאיות עליהן מגדלים גפנים, ומייצרים יינות משובחים, כאשר ההתמחות של האזור היא יינות מתוקים ויינות קינוח (בשל מספרם הרב של ימי השמש, המשפיעים על מתיקות הענבים). אפשר לטייל בין הכפרים בהם מגדלים גפנים, לבקר בייקבים, להשתכר עד אובדן הכרה ולצאת לחולל בכרמים. באזור חברותי זה, יש להניח שלא ירגמו אתכם בענבים או ירימו גבה בהתנשאות. מבחינה קולנרית, זה המקום לזלול פירות ים ודגים, המותקנים בסגנון המטבח הקטלוני. לא נובל-קוויזין, אלא פסטיבל של שרצים מכל הסוגים, עם ניחוחות של שום, שמן זית, שקדים, תאנים, גבינות צאן, תפוחים ויין מקומי.
בנוסף להשפעתו של הים התיכון בתחום המזון, אפשר גם לנצל אותו לרביצה באחד מהחופים, וכן לצלילות מרהיבות, בהן פוגשים בפירות הים מן הסוג האקזוטי והבלתי אכיל. לכך יש להוסיף ספורט ימי מכל הסוגים: גלישה, שייט ורביצה על מזרון ים למרחקים ארוכים.

טיפ קטן: Collioure (קוליור) היא עיר חוף יפיפייה, הממוקמת לאורך החוף הידוע כ'חוף האדמדם'.רחובותיה הצרים מזמינים טיול רגלי, בחנויות יש שפע של עבודות יד של אומנים מקומיים, או סתם חפצים יפים. קצת תרבות: קוליור משכה אליה ציירים רבים בגלל האור המיוחד שבה, וניתן ללכת לטייל בעיר ולגלות את הנופים שצויירו על ידי אנרי מאטיס ופבלו פיקאסו.

הפירנאים המזרחיים מציעים אתרי סקי הפועלים כל השנה. מי שלא חובב את הספורט הלבן יכול להחליפו במסלולי טיול רגליים, או בנסיעה לאחד מה'כפרים התלויים'. הכפרים הללו, בנויים על פסגה של הר ומזכירים את האווירה הימי-ביניימית של הסרט 'שם הוורד'. בהרים ישנם מלונות קטנים וצימרים מקסימים בהם אפשר פשוט לשבת במרפסת ולרדת על בקבוק יין.

טיפ קטן לטיול: לואיס מונט (Mont Louis) הוא הכפר המבוצר הגבוה ביותר בצרפת (1600 מ'), זאת גם הסיבה בגללה נבנה במקום ב- 1952 תנור השמש הראשון בעולם, לשימוש מסחרי ואומנותי. הביקור הוא חובה למי שמתעניין במדע שימושי. אתרים נוספים שכדאי לבקר גם בהם במהלך הסיור בכפר הן הבאר העתיקה, הכנסייה מהמאה ה-17 וחומות המבצר.

תופעת טבע ייחודית שנמצאת בפירנאים היא מעיינות חמים טבעיים, הנקראים מעיינות סט. תומאס. המים בחמאם הטבעי מגיעים לטמפרטורה של כ-58 מעלות, אך אל דאגה, מצננים אותם לטמפרטורה של 36-38 מעלות. אנשי המקום יודעים לספר על מקורות מים טבעיים לחלוטין, שטרם 'בוייתו' על ידי האדם. אפשר לצאת ולחפש אתר שכזה, למשל את המעיינות שנמצאים כמה מאות מטרים ממעיינות סט. תומאס, ליד העיירה פונטפדרוס (Fontpédrouse). המים חמים מאוד כשהם יוצאים מהאדמה ומגיעים לטמפרטורה סבירה החל מהבריכה השלישית. הגישה יכולה להיות מסובכת ומתאימה רק למיטיבי לכת. מומלץ לבדוק קודם ליציאה עם הצרפתים החיים במקום.

אגם בויילוס (Bouillouses ) נמצא בגובה של 2400 מ' מעל פני הים, בלב שמורת טבע ייחודית. ניתן לטייל באזור אך חובה לקבל מידע לפני היציאה. לצד העובדה שמדובר באגם פשוט מקסים, אפשר לפגוש בסביבתו את בעלי החיים המקומיים של אזור הפירנאים ולראות צמחים נדירים (שטח האגם פתוח לטיולים רק מסוף יוני עד תחילת ספטמבר).

לצד חופשה נטולת דאגות, אפשר להקדיש בוקר אחד לביקור במוזיאון שנמצא בעיירה ריבסאל (Rivesaltes), ומתעד את מחנה המעבר שתפקד במקום במהלך מלחמת העולם השנייה. המחנה ריכז בתוכו יהודים מכל האיזור, ממנו הם נשלחו אל מותם במחנות ההשמדה. כיום, העירייה דואגת להפעלת המוזיאון ומגייסת כספים לצורך שימורו ותפעולו, זאת למרות שקברניטיה אינם יהודים. המוזיאון משחזר את החיים במחנה ומתעד את סבלם של מי שעברו בו.

מידע נוסף על איזור הפירנאים הצרפתיים ניתן להשיג בשגרירות צרפת בישראל.