הדרך העולה לבירה

שלושה מסלולים באזור ירושלים, הקשורים למלחמת העצמאות וללחימה של חטיבת הראל.

גבעת הראדר נכבשה במלחמת העולם הראשונה על ידי הגנרל אלנבי בדרכו לירושלים. במלחמת העולם השניה הוקם במקום ראדר בריטי לזיהוי מטוסים גרמניים ואיטלקים ומכאן שם הגבעה. בתחילת מלחמת העמאות ישב במקום כח בריטי שחלש על האזור. ב-24 באפריל 1948 תקפו הבריטים כח של חטיבת פלמ"ח-הראל שהיה בדרכו לסייע לכח פלמ"ח אחר, שכבש את נבי-סמואל ובית איכסא. 16 אנשי הכח הפצועים נמסרו על ידי הבריטים לערבים, שרצחו אותם והתעללו בגוויותיהם. ב-10 במאי אותה שנה פונה המוצב על ידי הבריטים, שהעבירו אותו ללגיון הירדני. 3 ימים לאחר מכן כבש הפלמ"ח את המקום, אך ב-19 בחודש שב הלגיון הירדני להחזיק בו. שתי התקפות נוספות של פלמ"ח-הראל נכשלו, והמוצב נשאר בידי ירדן עד שנת 1967. במלחמת ששת הימים נכבש המקום על ידי חטיבת שריון "הראל" של צה"ל. הגבעה חולשת על תצפית היקפית מעולה, והיא שולטת על כל מערך הדרכים בין ירושלים לשפלה.

תוכלו לבקר גם באנדרטת הצבי ומוצב הסנטוריום, הנמצאים בלב יערות קק"ל, מדרום לגבעת הראדר. על מוצב הבטון תראו את פסל הצבי הגדול. הגישה לאתר אפשרית בכל סוג כלי רכב מכביש הר אדר-מעלה החמישה.

המקום הוקם לזכרו של ישראל שפירא, חבר קיבוץ קריית ענבים, שנפל במקום בשעה שחיל הלגיון הירדני התקיף את גבעת הראדר, מעלה החמישה וקריית ענבים ב-26 במאי 1948. שפירא עמד בראש כח שנשלח מקריית ענבים כדי לחזק את העמדה ולחפות על כוחות פלמ"ח-הראל, שנסוגו מגבעת הראדר. שפירא ראה כי העמדה חדירה לפגזי השריון הירדני, פקד על שאר הכח להתפנות מהמקום, נשאר כדי ליצור קשר עם כוחות הפלמ"ח ונהרג בעמדה.

לא רחוק מכאן נמצא גם בית העלמין הצבאי של קריית ענבים. במקום קבורים 138 לוחמים שנפלו החל מינואר 48', רובם אנשי חטיבת פלמ"ח-הראל. בביקור במקום, מעניין לשים לב לגילם הצעיר של חלק מהנופלים בקרבות. קיבוץ קריית ענבים היה הבסיס העיקרי של הפלמ"ח במערכה על הדרכים לירושלים. בשנת 1944 הקים הפלמ"ח את פלוגה ח', שהקיבוץ היה בסיסה, ובאפריל 48' שוכנו בו המפקדות הגדודיות של פלמ"ח-הראל עד לירידת החטיבה לנגב בדצמבר.

נקודת ההתחלה של מסלול זה היא בבית ההארחה של מעלה החמישה. זהו קיבוץ מיישובי חומה ומגדל, שהוקם ביולי 1938 על ידי גרעין "במעלה" של תנועת "גורדוניה". הקיבוץ שוכן על רכס בגובה 820 מטרים מעל פני הים, והוא חולש על הדרך העולה לירושלים. שמו משלב את שם הגרעין ואת זכר חמשת החברים שנרצחו על ידי ערבים בחורף של אותה שנה כשעסקו בייעור. בתקופת מלחמת העצמאות היה הקיבוץ בסיס לגדוד הפורצים של חטיבת פלמ"ח-הראל. ב-26 במאי 48' לאחר כיבוש הראדר הבריטי הסמוך על ידי הלגיון הירדני, פונו הילדים והנשים לירושלים ובמקום נותרו לוחמים ולוחמות שהגנו על המשק.

אפשר לראות כאן גם את תחנת המשטרה באבו גוש (אבו ע'וש), כפר ערבי גדול הנמצא ממש בסמוך למבשרת ציון. משפחת אבו ע'וש שלטה בכפר מאז המאה ה-16. במאות ה-18 וה-19 שדדו בני המשפחה את עולי הרגל לירושלים והיו הכח הצבאי והחברתי החזק ביותר ביהודה ושומרון. כח זה נחלש בעקבות הסדר החדש שהשליטו הבריטים ועליית כוחו של היישוב היהודי בשנות העשרים.

תחנת המשטרה שאתם רואים שתראו נבנתה על ידי הבריטים בסוף שנות השלושים. התחנה נעזבה ב-21 באפריל 48' ונתפסה על ידי פלמ"ח-הראל, ואז גם הפכה למטה החטיבה עד לירידתה לנגב בדצמבר 48'.

תוכלו להגיע גם אל הכנסייה והמנזר בקריית יערים. הם ממוקמים על גבעה ממערב למשטרת אבו גוש. הכנסייה נחנכה בשנת 1924 על שרידי בזיליקה קדומה מהמאה החמישית לספירה, ושרידי פסיפס יפה משולבים כיום ברצפת הכנסייה המודרנית. מעל לכנסייה ניצב פסל ענק של מרים, הנראה למרחוק, ומסביבה תצפית היקפית מרהיבה. במלחמת העצמאות שימש המנזר כבית חולים ארעי של חטיבה פלמ"ח-הראל.

מצפון ליישוב נווה אילן, הסמוך, נמצאת נווה אילן ההיסטורית, שכדאי להגיע גם אליה. על הגבעה נמצאים שרידי בונקרים ותעלות קשר, זכר לקרבות הקשים שהתחוללו באזור במלחמת העצמאות. נשקף מכאן נוף מרהיב ביותר של השפלה. במקום מצויים גם שרידיו של קיבוץ נווה אילן, שהוקם לראשונה על ידי עולים מצרפת והיה ליישוב משלט על הדרך לירושלים.

נקודת ההתחלה במגרש החניה שליד הקסטל. הקסטל הנו גן לאומי בתחומי היישוב מעוז ציון. האתר נמצא על ראש גבעה בגובה 799 מטרים מעל פני הים. המקום היה בעבר מקום מושבו של כפר ערבי קטן, ששימש בסיס יציאה להתקפות ערבים על התחבורה לירושלים. זו עברה ממש מתחת לכפר. באפריל 1948 נכבש המקום על ידי חטיבת פלמ"ח-הראל במבצע נחשון. בפעולת הכנסה למבצע נחשון נכבש הקסטל ב-2 באפריל על ידי פלוגת פלמ"ח, שיצאה מקריית ענבים. בתגובה לכך פתחו הערבים בהתקפת יום עזה כשלוחמי חטיבת עציוני נסוגים וכל כח הפלמ"ח שהגיע למקום הושמד. באותו לילה תקף הפלמ"ח בשנית את הקסטל, שהיה ריק מערבים, וכבש אותו. במקום ישנן עמדות וגדרות ממלחמת השחרור. שם המקום נגזר משמו של מבצר רומי שהוקם על הגבעה (קסטלום). הצלבנים הקימו על הגבעה מבצר בשם Belveder Castelum שהשתלב במערך ההגנה על ירושלים.

מכאן תוכלו להגיע אל תל צובא, תל הנמצא בגובה של 769 מטרים מעל פני הים. על ראש התל נמצאים שרידי כפר ערבי ומצודה צלבנית הרוסה. בשנת 1170 לסה"נ נבנתה במקום מצודה צלבנית בשם בלמונט ששרידיה משולבים בכפר הערבי צובא. המצודה נהרסה על ידי צלאח א-דין בשנת 1191. במלחמת השחרור נתן הכפר הערבי שהיה כאן סיוע צבאי ולוגיסטי לכפר השכן קסטל במלחמתו נגד היהודים ולמקום הגיעו מתנדבים מצריים מחטיבת האחים המוסלמים. ב-12 ביולי 48' נכבש הכפר על ידי שתי פלוגות של פלמ"ח-הראל במבצע דני. באוקטובר הוקם בסמוך לכפר קיבוץ פלמ"ח-צובא.

כדאי גם להגיע אל עין צובא. המקום נחבא בין מטעי התפוחים שמדרום לתל צובא. אל האולם התת-קרקעי יורדים בסולם ברזל וניתן להיכנס לנקבות חצובות, שהגבירו את ספיקת המעיין. הירידה לעין לימור מהכניסה לקיבוץ על דרך עפר הפונה צפונה. לאחר כ-200 מטרים חבוי חניון קק"ל. ממנו המשיכו דרך נחל כיסלון אל עין לימור. המעיין הנו ניקבה בעלת פתחי כניסה ויציאה נפרדים. בתחתית הניקבה המעגלית מצוייה בריכה לאגירת מי המעיין. במעלה הוואדי שוכן הכפר הציורי עין רפה, הנקרא גם עין נקובא. מרבית תושבי הכפר נטשוהו במלחמת השחרור, ועל שרידיו הוקם המושב בית נקופה.