במשעול התנ"כי

פברואר הוא חודש הכלניות והרקפות. אלפי כלניות צובעות את השדות בגווני האדום, ולפעמים גם הסגול והלבן והרקפות גם הן מציפות את השטח. אין ספק, זהו מראה מהפנט ומהמם. היום נציע מסלול שישלב גם ארכיאולוגיה וגם פריחה.

הטיול שלנו יוצא מזרחית לקרית-גת, קרוב לכביש 40, בין הגבעות הרכות של שפלת יהודה ללכיש. זוהי ארץ של כרמים, פרחים ובוקרים.

נוסעיםעד קרית גת. בצומת פלוגות פונים מזרחה לכביש 35 . עוברים ליד תל ערג'י הנקרא תל "גליית" ע"י תושבי קרית גת. אחריו מגיעים ליער המלאכים.

יער המלאכים-שחריה משתרע על פני 7,000 דונם. היער נקרא ע"ש מעברת שחריה והוא ניטע ביוזמת קק"ל ע"י תושבי המעברה. הנטיעות החלו בשנת 1956 בסיוע תרומתה של קהילת יהודי לוס אנג'לס, ושם היער מנציח את הקהילה.

קק"ל חידשה לאחרונה את המקום ויש פה יופי של פינות לפיקניקים, דרכים חדשות, שילוט, שבילי הליכה ומסלולי רכיבה לאופני הרים.
בימים אלו היער מוצף בפריחה עשירה של רקפות.

חפירות ארכיאולוגיות ביער חשפו גתות, בית בד וכבשן סיד גדול. בחורבת כרוע נחשפו שרידי מבנה ציבורי (אולי בית כנסת) ובור מים שייתכן ושימש מקווה טהרה.

הדרך הראשית סלולה ומסומנת בירוק. היא מקיפה את מרכז היער במסלול טבעתי ומגיעה עד בית היערן. שם הקימה קק"ל את החניון המרכזי, שחלקו מותאם לאנשים עם מוגבלויות. לאחרונה הוצבו כאן פסלים יפים של חרגול, לטאה ונמלה. הפסלים עוצבו במיוחד כך שאנשים עם ליקויים מוטוריים וליקויי ראייה יוכלו לטפס ולגלוש עליהם.

נצא מהיער בחזרה לכביש 35 ובצומת לכיש נפנה לעבר תל לכיש ואמציה – חזן.(כביש 3415 ).

מושב לכיש ידוע בגידולי ענבי טלי. כרמים רבים נמצאים באזור ואף לרגלי תל לכיש נמצא כרם גדול. לפי צורת ההדליה ניתן להבחין מיד שהגפנים הם לענבי מאכל ולא לענבי יין.

לכיש היתה אחת מערי השלטון המצרי בכנען, ונזכרת במכתבי אל-עמרנה. היא היתה עיר מלוכה בתקופת השלטון המצרי ונכבשה על ידי בני ישראל בתקופת ההתנחלות וכך הפכה לעיר בנחלת שבט יהודה. בתקופת בית ראשון היא היתה העיר השניה בחשיבותה ביהודה, אחרי ירושלים. מיקומה איפשר לה לשלוט על הדרך מאשקלון לחברון.

לכיש נזכרת בתנ"ך בהקשר למלכי יהודה השונים, והיא העיר המרכזית שהוכתה במסע סנחריב על ערי יהודה הבצורות, בשנת 701 לפנה"ס (מלכים ב' י"ח 13-14). העיר כרתה ברית עם ערי מדינה (ירושלים, צור וצידון ) ובכך הפרה חוזה עם אשור. על רקע זה יש להבין את מסע הנקמה של סנחריב. הוא הקים סוללה של 19,000 טון אבנים למתן את ביצורי העיר. המצור על לכיש וכיבושה מתוארים במפורט בתבליטי קיר אשוריים מנינווה, שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בשלהי המאה ה- 19 . התבליט מעטר את קירות אחד מחדרי הארמון של סנחריב, ומתאר במפורט את כיבוש העיר לכיש ביהודה. בתבליט מתוארים חיילי אשור כובשים את לכיש באכזריות, מגלים את התושבים ומביאים אותם בפני סנחריב. ברקע - צמחייה אופיינית לארץ ישראל: ענפי גפן, תאנה, זית ודקל. העתק תבליט קיר מנינווה, של מצור לכיש נמצא במוזיאון ישראל בירושלים. לאחר שהחריב סנחריב את העיר הוא הגיע לירושלים עם המוניטין של נצחון. ירושלים הביעה כניעה ואמון באשור. העיר חרבה בסוף בית ראשון ע"י נבוכדנאצר בשנים 588 – 586 לפנה"ס. בתקופת "שיבת ציון" היא ירדה מגדולתה, ומבחינת חשיבות גברה עליה העיר מרשה.

בחפירות לכיש התגלה, בחדר שליד שער המבצר, אוסף של כמה עשרות חרסים ועליהם רשימות ומכתבים הכתובים בכתב עברי רהוט, מסוף תקופת בית ראשון. חרסי- לכיש מספקים לנו מידע חשוב ביותר על האירועים המדיניים ובעיקר על תולדות יהודה האמונה ודרכי הפולחן בסוף ימי הבית הראשון. מרבית המכתבים נכתבו על ידי אדם בשם הושעיהו אל אדוניו יאוש, על נביא שהמלך רודפו. סיום שמו של הנביא הוא "…יהו", ויתכן שמדובר בנביא אוריהו בן שמעיהו מקרית יערים, שסיפורו נרמז בירמיהו כ"ו 20-23. המכתבים רומזים לשינויים הדתיים שחלו ביהודה בעקבות הרפורמה של יאשיהו לריכוז הפולחן.

האתר נחפר לראשונה ב – 1932 בידי משלחת בריטית בראשותו של גייל סטרקי, שנרצח ע"י פורעים ערביים. מכתבי לכיש התגלו בשנת 1935 . בשנות ה – 60 חפר במקום הארכיאולוג יוחנן אהרוני. החפירות בראשותו של ד' אוסישקין, מהמכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בשנים 1973 - 1987 אישרו סופית כי המקום הוא אכן לכיש העתיקה.

הכדים שנמצאו חתומים בחותמות רשמיות, שחלקן נשאו את הכתובות "למלך" או "חברון". כנראה שהחותמות נועדו לסמן מתי אוחסן המזון בכדים. יש הסבורים, שהכדים היו חלק מהיערכות תושבי לכיש לקראת הפלישה האשורית בשנת 701 לפני הספירה.

מאות גולגלות אדם נמצאו מרוכזות במערה גדולה באתר החפירות של לכיש הקדומה. ארכיאולוגים סבורים שמדובר בבני אדם, שנהרגו במהלך מצור סנחריב בשנת 701 לפני הספירה.

המבקר במקום יוכל להתהלך בין שרידי המקדשים הכנענים - מקדש החפיר הכולל גם מזבח, שער העיר, שיש בו סימני שריפה, ארמון – מקום מושבו של מושל העיר מטעם מלך יהודה ומפעל מים – באר מים שהיתה נתונה בתוך העיר בין קו החומה הראשון מתקופת רחבעם לקו החומה השני מתקופת חזקיהו.

בין השרידים והעתיקות אפשר להבחין בעץ שיזף אחד, בודד, הניצב זקוף על התל, שהוא בעצם העץ היחיד שנותר על התל - ככל הנראה, בשל קדושתו לתושבי קוביבה, כפר ערבי ששכן בסמוך לתל עד שנת 1948. האגדה מספרת כי תושבי הכפר קוביבה היו שולחים את ילדיהם להביא מים מהבאר, וכדי שיחזרו מהר סיפרו להם כי שד שוכן בעץ השיזף והוא שומר על המים. הבאת המים מהבאר הפכה להיות "מבחן האומץ" של ילדי הכפר.

הכניסה לתל לכיש היא חינם. לאחרונה הסתיימו עבודות המאפשרות ביקור בטוח ומהנה יותר למטיילים. העבודות שהתבצעו על ידי צוות הפיתוח של מחוז מרכז, בראשות יגאל בן ארי ומשה תורג'מן, כללו שיפור הבטיחות באתר, נקודות תצפית, מדרגות חדשות ועוד. כדי למנוע נזקים לגן ולממצאים שבו, ולנוחיות המבקרים, הכשירו העובדים מסלול סיור העובר במקומות החשובים והיפים שבתל לכיש. לצד צוות הפיתוח, מסייעים כל העת אנשי חברת אינטל מקריית גת, הלוקחים חלק פעיל בתחזוקת הגן ושימורו. תרומה חשובה של "אינטל" לקהילה.

בהמשך הכביש לעבר מושב אמציה – חזן מגיעים לשמורת גד. בשמורה ממשיכים בדרך עפר עד גבעת גד. הגבעה נמצאת למול הכניסה למערות חזן. מפסגת הגבעה אפשר לראות את מישור החוף הדרומי במערב, את גבעות להב בדרום, את השפלה הדרומית בצפון ואת הרי חברון במזרח. מקום שקט ויפה. הגבעה בפריחה נפלאה של רקפות ופריחת החורף המדהימה.

חזרה אל כביש 35 לעבר צומת בית גוברין. הכניסה לאתר בתשלום.

בחלק הצפוני של הגן הלאומי נחשפו מבני ציבור של העיר הרומית אליותרופוליס, אשר נבנו בסוף המאה השניה ובתחילת המאה השלישית לספירה. בתקופה הצלבנית נבנה מבצר בית ג'בלין על גבי שרידי המבנים הרומים.

בית המרחץ הרומי ממוקם תחת מבנה המצודה הצלבנית. הוא משתרע על יותר מ – 4000 מ"ר והוא נבנה בסגנון בתי המרחץ באימפריה הרומית. בית המרחץ כלל את כל המרכיבים האופייניים לבתי מרחץ: בריכות, חדרים חמים, פושרים וקרים, חדרי הזעה ומרחבים פתוחים ושירותים.

הכנסיה הצלבנית היא מבנה בסיליקה בסגנון רומנסקי אשר שירת את המבצר הצלבני ואת תושבי העיירות הסמוכות. הכנסייה עוטרה בפריטים ארכיטקטוניים רומיים וביזנטיים, שלוקטו משרידי העיר הקדומה ועשו בהם שימוש משני.

האמפיתיאטרון הינו מבנה רומי מובהק, אשר שימש מקום בילוי להמוני העם. האמפיתיאטרון הינו עיגול שלם והוא נחשף במלואו. באמפיתיאטרון הוצגו קרבות גלדיאטורים, קרבות כנגד חיות טרף ומופעים אחרים. במקביל שימש כמגרש אימונים ומצעדים לצבא הרומי. בתקופה הביזנטית נותרו עדויות לשימוש של שווקים מקורים.

מי שמגיע מכיוון כביש 40 כדאי להעצר מעט לפני קרית גת במושב סגולה (כביש 3553 מזרחית לכביש 40) ולנסוע עד לשלט: "כרמים". זה שם בית הקפה-מסעדה ששוכנת בתוך משתלה, עם שולחנות עץ, מראה של המשתלה שנשקף מהחלונות הגדולים ואווירה נעימה. ארוחות בוקר טובות, אפשר רק קפה ועוגה ולמי שמוותר על הפיקניק יוכל אף לאכול פה ארוחת צהריים טובה (קישים, מרקים, סלטים, פסטות ובשר).

במתחם יער בריטניה (כביש 38 ) נעלה למצפה משואה. המסעדה אינה פתוחה בשבתות. הנוף מרהיב, האווירה נינוחה ושלווה והאוכל כשר וטוב ויש פה גם מאכלי בשר וגם מאכלי חלב. טל' 02-9912464.

מסעדת "קלע דוד" מול הפנייה לליאון – שריגים. יש צורך להזמין מקומות. מסעדה עם אוכל מצוין ונוף נהדר.

טלפון: 9994848-02, כתובת: גבעת ישעיהו

ביער המלאכים ישנם כמה מסלולי אופניים, ברמות קושי שונות. השבילים ברמה הקלה והבינונית מעגליים וחוזרים לנקודת המוצא. המסלול הקשה מתפצל מהמסלול הבינוני וחוזר אליו. המסלולים עוברים באתרים החשובים ביער: חירבת כרוע, שביל הגתות, כבשן סיד משוקם, בית הבד, מגדל התצפית, חניונים ונקודות תצפית.

המסלול הקל - שביל כבוש לכל סוג אופניים בעל צמיגים רחבים. בשביל יש עליות וירידות מתונות ועליה ארוכה אחת לקראת סופו.
אורך - 5.3 ק"מ

המסלול הבינוני - מיועד לאופני הרים וכולל מספר עליות וירידות בשיפוע בינוני ועלייה באורך של כחצי ק"מ בשיפוע חזק.
אורך - 10 ק"מ

מסלול קשה - 2 מסלולים קצרים המתפצלים מהמסלול הבינוני וכוללים עליות וירידות קצרות בשבילי אש.
אורך שני המסלולים - 2 ק"מ

הערה: קק"ל הציבה עמדות מים לאורך המסלולים