מסע מופלא אל הקוטב

לא ברור מה גורם לאנשים לנסוע לטייל באנטרקטיקה. אין שם מרכזי קניות גדולים, אין בוטיקים אופנתיים, אין גם רחובות מהודרים, מסעדות גורמה ואתרי בילוי יוקרתיים. מה יש שם? קור נוראי, בעיקר בחודשי החורף. אבל מצד שני אולי בעצם זה כן ברור למה חלק מהאנשים מעדיפים לנסוע לאנטרקטיקה. אנשים אוהבים הרפתקאות ואנטרקטיקה מאפשרת הרפתקאה של פעם בחיים. מה זה אומר? מה תמצאו באנטרקטיקה שלא תמצא בשום מקום אחר? ואיך עושים את זה? הכל בהמשך.

אז מה אנחנו יודעים על אנטרקטיקה? המדובר בעצם ביבשת החמישית בגודלה בעולם, ושטחה כפול מזה של אוסטרליה. פני היבשת הם צחיחים וגבוהים מאוד - הגובה הממוצע של פני השטח הוא 2250 מ' מעל פני הים. הנקודה הגבוהה ביותר נמצאת ברכס וינסון (Vinson Massif) וגובהה 4897 מ'. בהדמיית לוויין שנעשתה לאחרונה נקבע, ש-% 99.6 מפני היבשת מכוסים קרח; נפחו של הקרח כאן כ-30 מיליון קילומטרים מעוקבים, המהווים כ-% 90 מכמות הקרח וכ-% 70 מכמות המים המתוקים בעולם. חוג הקוטב הדרומי הוא קו דמיוני הנמתח באוקיאנוס הדרומי במקביל לקו המשווה, לאורך קו הרוחב 66 מעלות, 32 דקות דרום. היבשת הקרובה ביותר לאנטארקטיקה היא דרום אמריקה, שהמרחק בינה לבין קצה חצי-האי האנטארקטי הוא כ-1130 ק"מ. הרבה יותר רחוק מכאן נמצאים הקצוות הדרומיים של אוסטרליה ושל אפריקה.

יש עולם טבע עשיר מאוד באנטרקטיקה, למרות הצחיחות. אז נכון שרוב בעלי החיים והצמחים שאתם מכירים לא היו שורדים כאן בערבות הקרח ולו יום אחד, אבל יש בעלי חיים ומני צמחים שזהו בעצם בית הגידול שלהם, שזוהי הגומחה האקולוגית אליה הסתגלו ובה הם חיים. יש כאן כמה מיני צמחים, אבל מדובר בצמחים קטנים וצנועים. הם כוללים מאות מינים של אצות, כ-350 סוגי חזזיות, 100 מיני טחב ושני מיני עשב. קיימים כאן אפילו כמה סוגי חזזיות ואצות הצומחים בתוך סלעים.

הזמרת קורין אלאל שרה על סוסים שמדברים עברית באנטרקטיקה, אז אל תחפשו אותם כי הם לא באמת קיימים. אין כאן ממש בעלי חיים גדולים, כי אף יונק יבשתי לא מסוגל לחיות בחורף הארקטי הזה. רוצים בכל זאת סוג של בעל חיים. קבלו את היבחוש חסר הכנפיים (Belgica antarctica), שאורכו קצת יותר מסנטימטר. שאר בעלי החיים, כולם חסרי חוליות, קטנים עוד יותר ממנו. מדרום לכאן מצויים כ-45 מיני עופות, שרק מעטים מביניהם, רובם פינגווינים ויסעורים, חיים ביבשת עצמה. באוקיאנוס הדרומי, לעומת זאת, תגלו שפע של בעלי חיים, ביניהם מגוון דגים, כלבי ים, עופות מים ולווייתנים.

רוב התיירים באים לאנטארקטיקה כדי להנות מאוצרות הטבע המדהימים שלה. צריך לדעת מראש שהטיול לכאן מצריך גם יצר הרפתקנות וגם לא מעט אומץ לב. זהו טיול לאנשים שאוהבים את הטבע ושאין להם בעייה לוותר לפעמים על הנוחות הנפלאה של בתי המלון האירופאים והרחובות המסוגננים של פריז או לונדון. מרבית האנשים באים לכאן כדי לטייל קצת, לצלם את הנופים המרהיבים, לשוט בסירות מתנפחות אל האתרים המיוחדים באיזור ועוד. יש כאן שפע של חברות שמציעות לכם מסלולי טיול וכדאי לברר על מבצעים שונים ומסלולים שיעניינו אתכם. יש גם שפע של מקומות לינה. לא תמצאו כאן מלון חמישה כוכבים, אבל תוכלו ללון כאן בספינה על הנהר או אפילו על האדמה, כלומר לינת שטח על כל מה שכרוך בזה. הרפתקאה, כבר אמרנו? איזו עוד פעילות תמצאו כאן? כיום גם מציעים לראשונה לצוללנים מוסמכים את האפשרות לצלול, גם בלילה. לאיזה עומק אפשר לצלול כאן? אם אתם מקצוענים תגיעו לעומק של 39 מ'. רק צוללים שביצעו 100 צלילות רשומות וקיבלו הסמכה ברמה של PADI Rescue Diver לפחות (או הסמכה שוות ערך) רשאים לצלול כאן. על כל צולל להביא את הציוד בעצמו.

מתקיימים כאן גם מרתונים מדי פעם. בשנת 1995 התקיים מרתון בו השתתפו יותר ממאה איש. אורכו היה 42 ק"מ. הוא התקיים במסלול בצורת לולאה כפולה בקינג ג'ורג' איילנד (King George Island) שבאיי שטלנד הדרומיים. המרתון הזה כמעט הסתיים באסון כשחלק מהמשתתפים החלו לסבול מתת-חום ובעקבות זאת גם מהזיות, ואחרים תעו בערפל ששרר על קרחון, ואחד מהם נפל לתוך בקע בקרח ושקע בו עד חזהו.

ממש עכשיו. ינואר ופברואר הם חודשים אידיאלים לביקור כאן, מפני שבחודשים אלו פחות קר כאן, יש דרכי גישה נוחות לכל מקום והרבה יותר סימפטי כאן באופן כללי מאשר בעונה הקרה. מן הראוי לדעת שתיירים אינם יכולים להגיע אל אנטארקטיקה במשך החורף מכמה סיבות. הסיבה העיקרית היא כמובן הקור וכל מה שנובע מכך, כלומר אפילו דרכי הגישה של היבשת חסומות בגלל החורף הקשה כאן כשגושי הקרח משתרעים לאורך 1000 ק"מ סביב היבשת מונעים מהספינות להתקרב אליה. מעבר לכך חשוך כאן מרבית החורף כמעט 24 שעות ביממה. מהן הטמפרטורות הממוצעות כאן בחורף? לא כאלה שאתם מכירים אישית: הן מגיעות לעתים ל-80 או ל-90 מעלות מתחת לאפס.

הקיץ מתחיל בחודשים אוקטובר ונובמבר. בתקופה זו מתחילים גושי הקרח להתבקע. גם הטבע ניעור לחיים, כשמתחילה עונת הרביה של הפינגווינים. דצמבר וינואר הם שיא הקיץ בחצי הכדור הדרומי; בתקופה זו שורר כאן אור יום עד 20 שעות ביממה, מזג האוויר פחות קפוא, ועונת התיירות בשיאה. זוהי גם העונה שבה מאכילים הפינגווינים את אפרוחיהם הבוקעים מן הביצים. לקראת סוף הקיץ, בפברואר ובמרץ, תזכו להזדמנות נהדרת לצפות בלווייתנים, ואילו הפינגווינים הבוגרים שוהים בחודשים אלה על החוף ומשירים את נוצותיהם. זה הזמן לצפות במחזות מרהיבים במיוחד.

באנטרקטיקה תהנו, כפי שכבר ציינו קודם, בעיקר מצורות נוף נפלאות ומפלאי טבע. קחו לדוגמה את האתר של תעלת למר (Lemaire) הצרה. מצידי התעלה צוקים אנכיים אדירים המתרוממים מן הים. זהו מחזה מדהים ביופיו. התעלה ממוקמת בין חצי האי האנטארקטי לבין בות' איילנד (Booth Island) ובגלל שהיא מצטלמת יפה כל-כך, היא נקראת גם 'מעבר קודאק' (Kodak Gap). לרוע המזל, מכסה לפעמים קרח את המעבר, והספינות נאלצות לסגת ולהקיף את בות' איילנד.

מה יש כאן עוד לראות? גשו אל הקצה הצפוני של תעלת למר. שם מחכות לכם צמד פסגות גבוהות ומעוגלות המכוסות לעתים קרובות בשלג. המקומיים מכנים אותם 'אונה'ס טיטס' (Una's Tits - 'כלומר הציצים של אונה'. גם אותם אוהבים תיירים להנציח במצלמות.

מכאן נמשיך אל העמקים היבשים. המדובר בשטחים עצומים ושכוחי-אל, המשתרעים על פני כ-3000 קמ"ר. לפי הסדר מצפון לדרום: ויקטוריה (Victoria), רייט (Wright) וטיילור (Taylor). מה שמייחד כאן את השטח הוא שלא ירד כאן גשם מזה שני מיליון שנה לפחות. אין כאן גם משקעים אחרים כמו קרח או שלג. האוויר כאן יבש מדי. האדם הראשון שהגיע לכאן, בדצמבר 1903, היה רוברט סקוט, והוא כתב: "...לא ראינו אף דבר חי, אפילו לא טחב או חזזית... אין ספק שזהו עמק המתים; אפילו הקרחוןהעצום שנדחק דרכו פעם כבר נעלם".

ויש כאן גם אי מיוחד הנקרא זאבודובסקי איילנד (Zavodovski Island). באי הזה שבקבוצת איי סנדוויץ' הדרומיים, חיים יותר משני מיליון פינגווינים באחת ממושבות הפינגווינים הגדולות ביותר בעולם. ואם יש פינגווינים אז יש כמובן גם המון תיירים שבאים לראות איך חי הפינגווין בטבע. וכך בעצם מאז שנת 1982 יש כאן אלפי תיירים בשנה.

ועוד מקום שאסור לכם להחמיץ כאן: פרדייז הארבור (Paradise Harbor). המעגן הוא אחדהאתרים המתויירים ביותר ביבשת, ובשנים האחרונות יוצאים רבים לשיט בסירות מתנפחות ממונעות (zodiac) בין הקרחונים המתפצלים מן הקרחון הגדול שבקצהו. המשתתפים בטיולים אלה אינם יורדים ליבשה, אבל הקרחונים וההרים המשתקפים במים הם מראה יפהפה, ועבור רבים מהווה התמונה השלווה הזאת אחד משיאי הביקור.

ויש כאן גם הר געש שעדיין פעיל. הוא נמצא בין איי שטלנד הדרומיים. בקרו באי דיספשן איילנד Deception Island, אי שקל לזהותו על המפה לפי צורת הפרסה שלו. במה מדובר? זהו למעשה לוע הר געש שהתמוטט אל המכתש, הנקרא נפטונ'ס בלוס (Neptune's Bellows), ויצר אחד הנמלים הטבעיים הבטוחים ביותר בעולם. ומצד שני לא תמיד הכי בטוח כאן, כשהר הגעש מתפרץ מפעם לפעם. לאי יש היסטוריה מעניינת - מכאן יצאו כמה משלחות מוקדמות לחקור את היבשת- וארגנטינה ובריטניה עדיין טוענות שתיהן לשליטה עליו, אם כי בימינו נראה שאין ביניהן חיכוכים בנושא. הר הגעש עדיין פעיל מאוד כאן, כאמור, והתפרצויותיו גרמו נזק משמעותי לתחנות המחקר באיזור ואילצו את הצוותים להתפנות מהן (בעונה של ציד הלווייתנים בשנים1920-21 רתחו המים בנמל והמיסו את צבעיהן של האוניות שעגנו בו). ההתפרצות האחרונה אירעה בשנים 1991-92. ספינות התיירים באות לכאן בין השאר משום שהפעילות הוולקנית מחממת את המים בפנדולום קוב (Pendulum Cove) ואפשר לטבול בהם. הם רדודים מדי לשחייה, ורוב התיירים לובשים את בגדי הים יותר כדי להצטלם ולספר לחבר'ה מאשר כדי לצאת לשחייה מאומצת. היזהרו - אם תתרחקו מתחום המים החמימים אפילו מטר אחד, אתם עלולים להיצרב במים רותחים כמעט, או לקפוא במים הרגילים. מה עוד תראו כאן? המון המון פינגווינים חמודים. מושבות גדולות של פינגווינים מתגוררים על החוף החיצוני של הנמל, אבל מעטים מבעלי החיים הימיים הללו נכנסים לנמל, משום שהפתחים הגעשיים הרבים מחממים את המים לטמפרטורה הגבוהה בכמה מעלות מזו של המים שסביב האי.