ממשיכים לחגוג

בכתבה הקודמת סיפרנו לכם על הקרנבלים הגדולים המפורסמים של דרום אמריקה ועל קרנבלים מפורסמים אחרים באירופה. השבוע אנחנו ממשיכים לרקוד ולשמוח בקרנבלים נוספים במקומות שונים בעולם הנערכים אף הם בחודש פברואר. בגרמניה, בספרד, בטרינידד, באיטליה ובמקומות נוספים אחרים בעולם יתקיימו בחודש הבא החגיגות המיוחדות, שלכל אחת מהן איפיון ייחודי משלה.

הפשינג הוא קרנבל גרמני הנערך מדי שנה בחודש פברואר בקלן, והוא מרהיב ומפואר, אם כי פחות אקזוטי מהקרנבלים של ברזיל. בעשרות ערים באירופה, מסיביליה בספרד ועד קופנהאגן שבדנמרק, נערכים קרנבלים ססגוניים, ומספרם גדל משנה לשנה, כאשר ערים נוספות מחדשות מסורות עתיקות ומקיימות קרנבלים, גם על מנת למשוך תיירים.

הקרנבל של קופנהאגן למשל, נערך מדי שנה בחודש יוני ונקרא "קרנבל הויקינגים". בעבר חגגו בדנמרק את חגיגות הפנטקוסט, שבהן היו רוקדים בדרך כלל רק ריקודי עם מסורתיים. אבל לאחרונה החליטו הדנים שמגיע להם קרנבל נוסח ריו, והפכו את החג לקרנבל הנמשך שלושה ימים רצופים בתחילת חודש יוני.

אבל רוב הקרנבלים העולמיים נערכים בחודש פברואר ובשבוע שעבר סקרנו את הגדולים והחשובים בהם – הקרנבלים של דרום אמריקה, המרדי גרא והקרנבל בבאזל. הפעם נספר לכם על קרנבלים נוספים במקומות אקזוטיים בעולם, שגם הם מסורתיים: הקרנבל בפורט אוף ספיין בטרינידד, קרנבל קרבות התפוזים באיטליה וקרנבל השלכת הבצלים באלסט, בלגיה.

עד שנות ה-30 של המאה ה-19 היו האיים טרינידד (Trinidad) וטובגו (Tobago) תחת שלטון צרפתי. כשעזבו הצרפתים, הם השאירו אחריהם את מורשת הקרנבל, שהפך לחגיגה חושנית ומתמשכת. הקרנבל בפורט אוף ספיין (Port of Spain) שבטרינידד, שהיא בירתם המשותפת של שני האיים, נמשך יומיים, ובלבו תחרויות המוסיקה.

בטרינידד התפתחו מספר סגנונות מוסיקה: הקאליפסו, הסוקה ועוד תת-סגנונות וכל יום מימי הקרנבל מוקדש לסוג מוסיקה אחר. בדרכן אל הבימה המרכזית בעיר, חולפות התזמורות בצעידה רגלית ברחבי העיר וזהו מראה מדהים שגם ערב לאוזן. באחד הימים מוכתרים מלכי הסוקה וקאליפסו.

הקרנבל עצמו מתחיל בשעה 02:00 בלילה כשאת הרחובות שוטפים נגני סוקה וקאליפסו ואלפי רוקדים בתלבושות צבעוניות מרהיבות. חלק מהרוקדים צובעים את גופם בבוץ. בשעה 10:00 בבוקר מתחילה חגיגת התחפושות. כל מי שנשאר נקי במהלך הלילה חייב להתלכלך או לחבוש מסיכה כדי להשתתף במסיבה. יותר מ-40 אלך צועדים עוברים ברחובות, והקרנבל מגיע לשיא של נגינה, שתיה וריקודים.

השנה יתקיים הקרנבל בין התאריכים 20-25 בפברואר.

אחד הקרנבלים היותר משעשעים בעולם הוא הקרנבל המוזר של העיר איבראה (Ivrea), איזור פיימונטה, איטליה. לתושבי איבראה יש מסורת ארוכת שנים של מרידה באי צדק ובסמכות שרירותית: בשנת 1194 אירע בעיר מרד נגד הדוכס במחאה על נסיונו לשכב עם אשתו של אחד מנתיניו. את אש המרד הציתה האשה עצמה, ויולטה שמה. מאז הפכה לסמל החופש בעיר, והיא גם הדמות המרכזית בקרנבל. במאה ה-18 כבש נפוליון את איבראה, וגם בו מרדו התושבים.

האירועים בעצם מתחילים כאשר ראש העיר מוסר את מפתחות עירו לידי הגנרל הנפוליוני שינהיג את איבראה במהלך ימי הקרנבל. מיד עם השתלטות הגנרל מתחילה ההתקוממות העממית. במהלך הימים הבאים מכריזה בת דמותה של ויולטה על תחילת המרד, סטודנטים פורצים אל בתי הספר התיכוניים ומשחררים מהם את התלמידים כדי שיוכלו להשתתף במאבק, וביום א' מותקפת פמלייתו של הגנרל בידי אנשי העיר, שמשליכים לעברה מטחי תפוזים. אנשי החוק לא מוותרים כמובן, והתשובה שלהם לא מאחרת לבוא: גם הם משליכים על יריביהם פירות הדר. היום הבא מוקדש כולו לקרבות תפוזים בכל חלקי העיר וביום השלישי, כשהוא כבר לא מסוגל יותר לחטוף מיץ תפוזים רווי ויטמין סי בפרצוף, נכנע הגנרל ואנשי העיר זוכים שוב בחירותם. בלילה של אותו יום נצחון מוצתות מדורות לציון האירוע.

אלסט (Aalst) היא עיר קטנה באיזור הפלמי של בלגיה והחגיגה הקרנבלית שם מתחילה בתהלוכה המשחזרת באופן סאטירי את האירועים המרכזיים שקרו בעיר בשנה החולפת. אותה תהלוכה מתקיימת ביום שני ומסתיימת בכך שתושבי העיר משליכים בצלים איש על רעהו. בעבר היו אלה בצלים אמיתיים, אבל בשנים האחרונות משתמשים תושבי אלסט בתחליפים. בהמשל היום פושטות על העיר דמויות בתלבושות ממולאות בקש, רוקדות עם העוברים והשבים ופעמים רבות גם מניפות אותם באוויר.

היום הבא הוא יומם של וואל ז'נטן ('Voil Jeannetten'), מלכי ומלכות הדראג, גברים לובשי שמלות ונשים עטורות זקנים, משוטטים באלפיהם במרכז העיר, כשמטרתם העיקרית היא להעליב את הצופים המשתוממים. הם מקללים, צורחים, מעליבים בלי חשבון ואם אינכם מבינים פלמית, מומלץ לכם להתרחק מהם ומיד.

להבדיל מקרנבלים אחרים – בקרנבל של אלסט אין הרבה תיירים. החגיגות שם בעלות אופי מקומי מאוד, וזה חלק גדול מקסמן.

קרנבל ונציה יתקיים השנה באופן מסורתי כמו כל שנה בין ה-7 ל-24 בפברואר, וכמו בכל שנה יהיה שם שמח מאוד על הגשרים ובין התעלות של אחת הערים היפות בעולם. בעבר, בימי הביניים, היתה ונציה בירת הטקסטיל והאופנה של אירופה. סיבה זו הפכה את הקרנבל הנוצרי המסורתי לארוע שבו החגיגה היה רק תירוץ טוב להתלבש יפה כלומר, לעצב מסיכות ותלבושות מפוארות.

עדות ראשונה לקיומו של קרנבל זה אנחנו מוצאים בתקנה שהוציאה עיריית ונציה בשנת 1268 שאוסרת על לבישת מסיכות, אבל הקרנבל אף פעם בעצם לא חדל מלהתקיים. בסופו של דבר נקבע זמן מסוים בשנה שבו מותר להתחפש, ואלו הימים שלפני תחילת צום ארבעים הימים (לנט). באופן כללי מתחלקים אירוע הקרנבל לאירועי פנים וחוץ. בחוץ, בין התעלות והגשרים ועל רקע נופי העיר היפים, חוגגים ההמונים לצלילי מנגינות עממיות, ובפנים, בארמונות המפוארים שנשארו מימי האצולה הונציאנית, נערכים נשפים יוקרתיים. בניגוד לעבר, היום, גם אם אינך בן אצולה או נושא תואר רם מעלה, אתה תוכל להכנס לאחד הנשפים, אבל זה יעלה לך הרבה מאוד כסף. המחירים מתחילים מ-80 יורו. הכניסה היא כמובן בתחפושת בלבד.

• קרנבל סנטה קרוז, טנריף: בין ה-7 ל-13 בפברואר יתקיים שם הקרנבל המסורתי, במסגרתו יבחרו כם השנה מלך ומלכת הקרנבל. מתקיים שם גם מצעד סוסים ססגוני, ובהמשך השבוע חוגגים ההמונים במסיבות ובתי קפה בכל רחבי העיר.

• קרנבל באי הקנרי Lanzarote– בין ה-7 ל-13 בפברואר. גם בקרנבל הזה המסיבות רועשות, הבירה נשפכת, התחפושות מרהיבות. גם כאן מתקיים מצעד רחוב גדול שבו שלל דמויות של שדים ומפלצות רודפים אחרי הקהל. העיר טגוס מתמלאת במחופשים ובבליינים והשמחה רבה.

בקרנבלים של הזמן העתיק היה נהוג להשליך ביצים סרוחות וירקות רקובים על פניהם של העוברים ושבים, ולהתיז אבקות סיד ומים מעופשים על בגדיהם. במסמכים עתיקים שנמצאו בפלרמו שבסיצילה, נמצאו חוקים משנת 1499 שאסרו על החוגגים התנהגות כזאת. בהוראה אחרת משנת 1518 נאסר על נערים וגברים להשליך תפוזים על עוברים ושבים, אבל נשים שוחררו מהאיסור הזה. כמו כן, הותר לנשים לשפוך מים מחלונות בתיהם על עוברים ושבים, בתקופת הקרנבל, בתנאי שיהיו אלה מים נקיים.

במלחמת העולם השניה אסר בניטו מוסוליני לבישת מסיכות בקרנבל של ונציה. בהסתמך על החוק הפאשיסטי הזה נאסר גם ב-1991 ללבוש מסיכות מחשש שהן יסייעו לאנשי ארגוני טרור. האיסור בוטל בשנה שעברה.

במאה ה-17 כללו השעשועים שנכללו במסגרת חגיגות הקרנבל של רומא, גם הוצאה להורג של פושעים בפומבי במצוות האפיפיור. בקרנבלים העממיים שנערכו בפריז, נהגו להשליך לרחובות מטבעות שהועברו קודם לכן באש, עד שלהטו מחום. נערי הרחוב הסתערו על המטבעות כדי לאסוף אותן, בעוד העוברים והשבים מתמוגגים מהנאה למראה הנערים הצורבים את ידיהם.