גם חומות רגישות

היא שמרה על שושלות במשך יותר מ-1900 שנים אך בשנים האחרונות הפכה החומה הגדולה של סין רגישה לזמן, למזג אוויר ולנוכחות בני אדם. למרות שמאז 1987 החומה מופיעה ברשימת האתרים השמורים של אונסק"ו, חלקיה המתפוררים לא נשמרו רשמית עד שרשות העיר בייג'ין חוקקה באוגוסט חוק חדש כדי לשמר על קטע החומה מתקופת מינג, שאורכו 627.64 קילומטרים.

לדברי ויליאם לינדסי, מייסדו של ארגון ללא מטרות רווח שנקרא "חברים בינלאומיים של החומה הגדולה", הפיתוח המהיר של סין הוא האיום העיקרי לאתר. יזמים מקומיים שמזהים את ערכו של הסמל התרבותי שעובר בחצר האחורית שלהם החלו לגבות מתיירים דמי כניסה לחלקים הפחות עמוסים של החומה. פעילות לא מבוקרת שכזו גרמה נזקים למבנה העדין.

התקנות החדשות קוראות להכריז על האזור שמסביב לחומה כאזור אסור בבנייה. רק 14.50 קילומטרים משטח זה שייך לרשויות ומשמש כיום לכניסת מבקרים. היתר כניסה ל- 613 הקילומטרים הנותרים, צריך לקבל את אישורם של תושבי המקום. הקנסות נעים בין 24$ על טיפוס ולכלוך ועד ל-3629$ על הקמת מבנים תיירותיים לא מורשים. עדיין לא ברור איך מתכוונים לאכוף איסורים אלו.

למרות שרוב המטיילים לא מגיעים למקומות המרוחקים, אלו שכן (שמקבלים עידוד ממדריכי טיולים להיות אמיצים ולנסות לטפס על החומה) ייאלצו להסתפק בנופים שנראים מגובה הקרקע.