איך מגיעים?
מתל אביב פנו במחלף שער הגיא לכיוון בית שמש (כביש מס' 38), ועברו על פני הכניסה לעיר, עד שתגיעו לצומת מחסייה, בו תפנו שמאלה. טפסו עם הכביש עד לפנייה לכיוון מערת הנטיפים (יש שילוט).
מירושלים סעו בכביש 386 (צומת כרם נס הרים) והמשיכו לכיוון בית שמש, עד לצומת עם שילוט שיפנה אתכם לכיוון המערה.
מערת הנטיפים: עולם מופלא של נטיפים וזקיפים
בחניון שמורת אבשלום תוכלו להשאיר את הרכב ולצעוד ברגל. אל תשכחו להעיף מבט על הנוף לפני שאתם יורדים בשביל אל המערה: רכס ההרים היפה שמולכם (בכיוון צפון) הוא חלק משמורת הטבע נחל שורק. המערה הגדולה שתראו מולכם היא מערת שמשון הקרויה כמובן על שמו של הגיבור התנ"כי שפעל כאן.
אלו הם בעצם המרחבים בהם פגש שמשון את דלילה. על פי ספר שופטים פרק ט"ז פס' ד': "ויהי אחרי כן, ויאהב אשה בנחל שורק ושמה דלילה". נחל שורק היה בימים ההם הגבול בין ממלכת הפלישתים ששלטה במישור החוף ובין שבט דן, שרק מאוחר יותר, בגלל שסבל מהצקות הפלישתים, עבר לצפון הארץ.
מערת הנטיפים, הקרויה גם מערת שורק, היא ליבה של שמורת הטבע אבשלום. המערה התגלתה במקרה, בעת פיצוץ שיגרתי במחצבה סמוכה. הפיצוץ חשף מערה שאורכה כ- 82 מטרים ורוחבה כ- 60 מטרים. למרות שהמערה קטנה בשטחה, קיים בה עולם מופלא של נטיפים וזקיפים במגוון שלא היה מבייש מערות גדולות ממנה. במערה זוהו נטיפים וזקיפים שגילם 300 אלף שנים לפחות. מדענים נעזרים בהם כדי לעקוב אחר שינוי האקלים באזורנו מאז ועד היום. אין זה אומר כי אין נטיפים "קשישים" יותר, אך שיטות המדידה בימינו אינן מסוגלות לאמוד את גילם במדויק.
הנטיפים היורדים מתקרת המערה מגיעים לאורך של עד ארבעה מטרים. יש נטיפים בקוטר של מילימטרים אחדים, ויש נטיפים שעוביים מטרים אחדים. לעיתים הנטיפים גם נפגשים.
אורך הסיור המודרך במערה הוא 45 דקות, והוא כולל צפייה בסרט המסביר כיצד נוצרו המערה וזקיפיה. מלבד נטיפים וזקיפים, ניתן למצוא במערה צורות נוספות כמו אלמוגי מערה, הלקטיטים, מדפים ואשכולות. למעשה, מלבד הנטיפים שצורתם מוגדרת היטב, יוצרים משקעי המערה שלל צורות כיד הדמיון הטובה על הטבע. אזורים רבים במערה עדין פעילים והנטיפים והזקיפים ממשיכים להיווצר.
המערה שומרת על חום ולחות קבועים. טוב לראותה בכל עונות השנה, אולם בחורף, כשטיפות המים מתנפצות על הקרקע ברסיסים רעשניים ומבריקים, ניתן להרגיש כי עולם שלם ממשיך לצמוח לנגד עיננו.
כניסה: בתשלום.
שעות פתיחה: אפריל-ספטמבר: 08:00-17:00
אוקטובר-מרץ: 08:00-16:00.
הקופה נסגרת שעה ורבע לפני סגירת האתר.
אל תפספס
מערת התאומים: פנסים וטיפטופי מים
לאחר הביקור במערה חיזרו אל הרכב וסעו לכיוון בית שמש. בצומת מחסייה פנו שמאלה, עיברו על פני הכניסה למושב זנוח והמשיכו עד לשלט כתום שיפנה אתכם למערת התאומים. המערה היא חלק משמורת הטבע נחל דולב. דרך עפר תוביל אתכם עד לחניה. מסלול ההליכה מסומן באדום, הצטיידו בפנסים ובמים. לאחר כחצי שעה של הליכה תגיעו אל מערת התאומים. השביל בו אתם הולכים הוא ידידותי למשפחות, נעים ונוח להליכה בין עצי אלון ואלה באפיק נחל מערה.
מערת התאומים היא מערת נטיפים מרשימה פחות ממערת הנטיפים בשמורת אבשלום, אבל חווית הביקור כאן היא אחרת: ההליכה לאור פנסים, הלחות, קולות טיפטוף המים והנטיפים והזקיפים כולם משרים אווירה קסומה. המערה נקראת מערת התאומים כי האגדה מספרת על אשה עקרה שהגיעה למקום, שתתה ממי המעיין הנובע בתחתית המערה ומאוחר יותר ילדה תאומים.
** חשוב לציין שמרכז היונקים של החברה להגנת הטבע מבקש להימנע מכניסה למערה בחודשי החורף בגלל עטלפי החרקים השוכנים וחורפים בה. הכניסה למערה מעירה אותם ומסכנת את חייהם שכן, כשהם מתעוררים עולה מייד טמפרטורת גופם וכך הם שורפים את האנרגיה שצברו כדי לעבור את החורף בשלום.
תל עזקה
חיזרו אל הרכב וסעו חזרה אל הכביש. פנו ימינה לכיוון בית שמש והמשיכו עד כביש מס' 38. פנו שמאלה, לכיוון דרום. עיברו על פני הכניסה לרמת בית שמש, על פני הכניסה למושב זכריה והגיעו אל עמק האלה. מיד לאחר צומת זכריה תראו בצד ימין את הגן הלאומי תל עזקה, שבו פרצה בעבר שריפה שכילתה את מרבית היער. בעמק האלה התחוללו קרבות רבים בין הפלישתים לעם ישראל בתקופת המקרא, וגם הקרב המפורסם של דוד וגוליית.
עתה אתם נמצאים בצומת האלה בתחילתו של נתיב הל"ה, המוביל דרך עמק האלה למבוא ביתר. זהו כביש מס' 375. לאחר כ- 2.5 ק"מ נבחין, מימין לכביש, בדרך עפר העבירה לכל סוגי הרכב. נמשיך עם הדרך עד למרגלות התל. קיימות מספר אפשרויות לטיפוס (מעט תלול אך קצר) והליכה על גבי התל, הארוכה שבהם מסומנת בצבעי לבן כחול והיא מקיפה את התל כולו. משך ההליכה הוא בן שעה לשעתיים, תלוי כמה עצירות תשלבו בה, כמו כן, שבילים שונים מתפצלים מהדרך ומאפשרים לקצר את הסיור.
התל מזוהה עם העיר המקראית שוכה ממנה יצא דוד להלחם בגולית. לא רחוק מאתנו עברו 35 לוחמי פלמ"ח בדרכם לגוש עציון הנצור. הלוחמים נפלו ב"גבעת הקרב" והונצחו בשמו של קיבוץ נתיב הל"ה, הניתן לזיהוי בנקל כחלק ממראה פנורמי של עמק האלה כולו.
בחורף ובאביב התל מתכסה במגוון מרהיב של פריחה הכולל רקפות, כלניות, נוריות, פרגים, קידה שעירה, שיחי לוטם ועוד. שיא הפריחה הוא בחודש מרץ אז פורח במקום תורמוס ההרים בצבעי כחול - סגול.
בראש התל, אגב, מספר בורות פתוחים ולכן הקפידו ללכת בשבילים בלבד!
אחרי שנסיים את סיורנו בתל נחזור לכביש, נפנה ימינה ונשים פעמינו לחורבת חנות. החורבה ממוקמת כ- 8 ק"מ במעלה הכביש (375) המוביל מעמק האלה לכיוון מושב מטע, לצור הדסה ובסופו של דבר לירושלים. הגישה לאתר בדרך עפר המובילה לחניון קק"ל הקרוי חניון הקיסר.
החורבה מורכבת משרידי חאן ויישוב ביזנטי. במקום שרידי כנסיה עם רצפת פסיפס, גת ובור מים. בסמוך לבור, בין העצים, מתנשא תל קטן לגובה של 7 מטרים. יש הטוענים שגוליית, או ליתר דיוק ראשו, קבור בו.
נחל זנוח: מעיינות ואקליפטוסים
מחורבת חנות ניתן להמשיך לאורך דרך עפר היורדת לנחל זנוח. הדרך מובילה לעין מטע והיא עוברת בין שרידי חקלאות מסורתית ומספר מעיינות קטנים. באחד מהם ניקבה, אליה ניתן להיכנס, זאת בתנאי שאתם מצויידים בפנסים ובנכונות להתלכלך בבוץ. המשיכו עד לרחבה הנתחמת בעצי אקליפטוס מצד אחד ובדרך עפר מצידה השני. בפתח הרחבה מבנה עתיק שנשמר היטב וייעודו אינו ברור. בקצה השני של הרחבה - מעיין קטן ופסטורלי - עין מטע. מכאן נחזור על עקבותינו לחורבת חנות. משך ההליכה לעין מטע וחזרה כשעתיים.
מחורבת חנות המשיכו לכיוון צומת צור הדסה, בה פנו שמאלה לכיוון צומת נס הרים (כביש מס' 386), ועוד פעם שמאלה לכיוון מושב נס הרים (כביש 3866). אחרי הכניסה לכביש הגישה למושב אפשר להבחין משמאל, בחניון בו אפשר לעצור. מהחניון יוצאות שתי דרכי עפר. קחו את הדרך השמאלית וצעדו בהכ- 100 מטיםר עד שתבחינו בשלט עץ המכוון ימינה לבית יטב. השם הוא עברות של השם הערבי של החורבה עיתאב.
בית עיתאב: מצודה צלבנית משופצת
ההליכה מתחילה ביער נטוע. יוצאים מהיער למפגש עם דרך עפר המתאימה לרכבי שטח ומסומנת בצבע אדום. ממשיכים עם השביל בהתאם לשילוט, דרך חורש ים תיכוני ושרידי חקלאות מסורתית (בוסתנים וטרסות) עד שתגיעו לשרידי בית עיתאב הבולטים מעל לקו הרכס. המידע הקיים לגבי המקום מצומצם ביותר ונציין כי החורבה "נחשדת" כמצודה צלבנית ששופצה מאוחר יותר, ככל הנראה על רקע מרד הפלחים שנערך במאה ה-19. במקום שכן כפר ערבי קטן עד למלחמת העצמאות.
מהחורבה רדו למטה לכיוון הנחל עד שנתבחינו במעין קטן וחביב. מהמעין המשיכו ורדו עד שתפגשו בדרך העפר ה"אדומה" בה נתקלתם בתחילת הדרך. פנו ימינה ולכו לאורך החלקות החקלאיות של מושב נס הרים עד שתפגשו שוב בשביל המוביל לחניון בו השארנו את רכבכם.
מסלול ההליכה הוא מעגלי ונמשך כ-3 שעות. תחילת המסלול וסופו מעט תלולים ועלולים להוות בעיה לילדים קטנים.
קחו בחשבון כי שרידי המבנים העתיקים בהם תבקרו החזיקו מעמד זמן רב, הטיפוס עליהם אסור! הוא עלול להרוס את השרידים והוא אינו בטיחותי.
גבינות עזים ויין מקומי
מחלבת "עזים בחורש" נמצאת בחוות יערן בית שמש, מעל מערת הנטיפים. בר ואבשלום יערן מנהלים כאן את העסק, כשהם מגדלים עדר עזים הניזון ממרעה טבעי בלבד. תוכלו לטעום כאן סוגי גבינות רבים כמו פטה וברינזה ויש גם גבינות מעושנות, עדינות מאוד. קחו בחשבון שרוב הגבינות כאן חריפות יחסית.
טל' 02-9997811
בקיבוץ צרעה תמצאו יקב ומעדנייה. כאן מגדלים מזה שנים ענבי יין ומוכרים אותם ליקבים שונים. בשנת 1993 הוקם כאן יקב קטן שבתחילת דרכו ייצר רק סוביניון בלאן וקברנה סוביניון ואילו היום מייצר תשעה סוגי יין, כולם מענבי המקום, ביניהם מרלו, שרדונה ועוד. כל זן גדל בחלקה משלו. במעדנייה תמצאו גבינות מצויינות, חמוצים, ריבות וקונפיטורות תוצרת בית וגם עוגיות אלפחורס ושמן זית נהדר. השמן מופק מכרם זיתים בן 200 שנה מזן רומי, ששייך למנזר הסמוך. הזיתים מזכירים בטעמם את הזן הסורי, אבל מעודנים ממנו ומומלץ להריח ולטעום.
טל' 02-9908261
ימים א'-ה' 10:00-17:00, שישי עד 14:00, שבת עד 18:00
ביקור ביקב בתיאום מראש.