שמורות הטבע של צפון הנגב

שני מסלולי טיולים בדרום הארץ לוקחים אותנו אל שמורות טבע מיוחדות, שממש עוד מעט, עם הגשמים הראשונים, יתמלאו בפריחה מדברית ייחודית. המסלול הראשון יקח אותנו אל שמורת פורה, והשני אל בארי. שני האתרים נמצאים בצפון הנגב ולכל אחד מהם כדאי להקדיש יום טיול מיוחד. קחו בחשבון שהביקור במקומות אלה אפשרי ברוב ימות השנה, אם כי בעונת הגשמים פני השטח משתנים לבלי הכר, כשאת הצהוב המדברי מכסה מרבד פריחה, ההופך את המקום לאפילו אטרקטיבי יותר עבור מטיילים.

שמורת פורה נמצאת בצפון הנגב, מדרום לקריית גת אזור המתאפיין באדמות קירטון וגיר קשה, מיעוט משקעים וחולות נודדים. בסתיו ובעיקר בחורף תמצאו כאן ריכוז צומח אדיר, אגם נפלא, חורשת אורנים, ובסך הכל מדובר בפינת חמד נפלאה לטיול משפחתי.

איך מגיעים?

סעו בכביש 40 מקריית גת לעבר צומת בית קמה. בק"מ ה-215 פנו מערבה אל שמורת פורה. אם תתבלבלו, שימו לב לשילוט בדרך.

מסלול ההליכה כאן לא קשה במיוחד. בעבר השמורה היתה שרויה תחת סכנה מפני שהבדואים באזור הובילו את עדרי הצאן שלהם אליה, עד שבשנת 1965 גודר השטח שלה והצמחייה במקום החלה להראות סימני התאוששות. שימו לב לצמחייה כבר בתחילת המסלול, תוכלו לראות שיחי רותם, מלוח ולענה. לאורך כל המסלול, תראו את השיחים האלה האופיניים לסביבה המדברית הזו. באביב תמצאו כאן מרבד אדום של כלניות וגם נוריות ופרגים. תוכלו גם לראות פרחים ייחודיים כמו הדבורנית, המושכת אליה דבורים, ולשון הפר הסמורה שפרחיה כחולים וקטנים ועליה דמויי לשון פר. נסו להבחין בצמח בעל עלים רחבים השרועים על הקרקע כשפרח סגול בטבורן. מתחת לעלים מסתתרים פירות עגולים – זהו הדודא הרפואי. לצמח זה מייחסים סגולות רפואיות וכושר לעורר אהבה. יש הטוענים שמי שעוקר את הצמח הזה מהאדמה – תרבוץ עליו קללה ולעומת זאת, אם תקבל אותו מאחר – הוא יביא לך מזל.

לכו במסלול והגיעו אל אגם קטן, אותו תמצאו רק בעונת הגשמים. אגם זה הוא למעשה תוצאה של סכר שנבנה במורד הנחל כדי לאגור מי שטפונות ולהחדירם לקרקע. תמצאו כאן גם שפע של עופות מים, במיוחד בתקופת נדידת העופות. הביאו איתכם משקפות. עבור בעלי הכנף האגם הזה הוא חגיגה – יש להן כאן שפע של מזון, צמחייה, צפרדעים וסרטנים קטנים הטובים למאכל וכמובן מים.
מהאגם נלך לכיוון הסכר, נחצה את השביל ונרד במורד הנחל. הערוץ כאם מתחתר בסלעי גיר קשה – וכך נוצרים מפלונים. בחורף זורמים כאן המים ויוצרים בריכות רדודות, שאפשר לטבול בהן את הרגליים. קחו בחשבון שבקיץ, ובתקופה שלפני הגשמים – המקום יבש לחלוטין. אם הגעתם לכאן ואין כאן מים, לכו מיד לחורשה הנמצאת מערבית לכאן פירשו שמיכה על האדמה ופנקו עצמכם בפיקניק נפלא. נעים כאן בצל העצים, ואפשר לבלות כאן בקלות כמה שעות טובות.
לא הרחק מכאן נמצאת אנדרטת "יפתח". המשיכו בכביש 40 לצומת בית קמה, שם תפנו ימינה ומיד שמאלה. 100 מטרים אחר כך פנו ימינה לחניון אנדרטת "יפתח", שהוקמה לזכר לוחמי חטיבת פלמ"ח-יפתח, שנפלו בהגנה על הנגב.
קריית גת הסמוכה הוקמה בשנות החמישים כמרכז עירוני שמטרתו לשרת את היישובים החקלאיים בחבל לכיש. הבנייה החלה בשנת 1955 ובינואר 1956 התנחלו כאן עשרים המשפחות הראשונות. עד מהרה התפתח המקום וכיום זהו מרכז עירוני שוקק חיים.

איך מגיעים?

מכיוון תל-אביב סעו דרומה בכביש 42 עד צומת יד מרדכי. פנו שמאלה בכביש 34 וסעו עד צומת גבים, שם פנו ימינה בכביש 232 והמשיכו עד צומת סעד. בצומת זה פנו שמאלה ומיד ימינה והמשיכו בכביש מס' 232 עד הכניסה לקיבוץ בארי.

באזור קיבוץ בארי שבנגב תמצאו אדמת לס, אדמה הקשה לעיבוד חקלאי בגלל החריצים שבה ומאפייניה השונים. אפשר לבקר באזור באנדרטה המציינת את מקום קבורתם הזמני של חיילי צה"ל שנפלו במלחמת "קדש", במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים בחזית הדרום. סמוך לקיבוץ, ביער, תמצאו את חניון נחאביר שהוא חניון פעיל עם שולחנות, מים, שירותים, מסלולי רכבי שטח, מסלולי אופני הרים, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים ופריחה של כלניות בעיקר בחודשים ינואר-מרץ. ליד קיבוץ רעים הסמוך יש עוד חורשה נחמדה גם בה יש חניון.
לא הרחק מכאן, אגב, נמצא גם פארק לאומי אשכול, בו מעיינות שופעים, מדשאות ודקלים ושפע של מתקנים לרווחת הנופשים. יש כאן גם כמה אתרים ארכיאולוגיים כמו תל, מאגר מים, כנסייה ביזנטית ועמדה מימי הע'ותמנים הצופה על הפארק. המעיינות בפארק נובעים כל השנה בטמפרטורה של 20 מעלות צלסיוס ומעיין עין הבשור זורם אל בריכה נאה עם דגיגונים קטנים. זהו המקום המושלם לפיקניק משפחתי. פרטים נוספים בטל' 08-9985110

אתם עומדים עתה בשערי קיבוץ בארי. מהכניסה לקיבוץ סעו ימינה עד שתגיעו לגדרות מכלאות הבקר. מפה תוכלו לראות את שמורת בתרונות בארי וגם את כל הסביבה הקרובה עד עזה.
לכו לאורך הגדר המקיפה את שטח השמורה והגיעו לפתח בגדר, הכנסו דרכו. רדו בעקבות סימון השבילים הכחול לקרקעית הבור המבותר. בקיץ המקום מלא בקוצים, וזה מה שתראו אם תגיעו לכאן לפני עונת הגשמים. בחורף ובאביב המקום משנה את פניו לבלי הכר. לאחר הגשמים תמצאו כאן מרבדים אדומים של כלניות, מרבדים צהובים של חרציות, סביונים, ניסניות והרבה ירוק. בשעות אחר הצהרים, אם יתמזל מזלכם, תוכלו אפילו לראות עדר צבאים החומק אל תוך האופק. קחו בחשבון שמסלול טיול זה מותאם לכל עונה, אבל רצוי לבקר כאן בחודשי הסתיו המאוחרים והחורף, כי אז ההנאה גדולה יותר.

שובו עתה לכיוון הקיבוץ, הכנסו אליו ומיד פנו ימינה במזלג לדרך המסומנת בצבע שחור. הגיעו אל מגדל המים בין העצים. פה בעצם הוקם לראשונה קיבוץ בארי וזוהי נקודת ההתחלה שלו. הקיבוץ, אגב, נקרא כך על שמו העברי המקורי של מנהיג תנועת העבודה ברל כצנלסון. היישוב הזה הוקם כאחד מתוך 11 יישובים שהוקמו בנגב כדי לכלול אותו, במסגרת מפת החלוקה של 47', בשטחי המדינה היהודית. האזור בו נמצא מגדל המים נקרא כיום בארי הישנה. סעו מכאן מערבה בדרך המסומנת בשחור. בצומת הראשון פנו ימינה לדרך שסימונה ירוק.

המשיכו בכביש עד שתגיעו לאנדרטת אנז"ק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה התנהלו כאן קרבות קשים. בתחילת שנת 1916 התנהלו באזור קרבות בין הבריטים, שהתקדמו מכיוון מצרים, לבין הטורקים ששלטו אז בארץ. באחת ההפוגות בין הקרבות הוקמה דיוויזיה בריטית חדשה, שהיתה מורכבת למעשה מיחידות של חיילים מאוסטרליה ומניו זילנד. הדיוויזיה הזו נקראה אנז"ק. 50 שנה לאחר מכן, בשנת 1967 ביקשו הלוחמים הוותיקים מארצות אלו לחזור לבקר כאן באתרי הקרבות כדי לציין יובל למלחמה. קק"ל נרתמה לעזרתם, ולקראת פגישת המחזור שנערכה כאן, הקימה את האנדרטה הזו, שצורתה האות .A מסביב לאנדרטה ניטע יער.

סעו כעת לכיוון דרומה ועיברו על פני גשר, הכנסו דרכו אל דרך עפר שהיא העצם חלק מ"דרך הבשור". משמאל תבחינו במטע קקטוסים. הגיעו חיש קל אל מכרות הגופרית הישנים. את הגופרית המצויה כאן באדמה מצא קצין אנגלי בשם ויליאמס, ששירת כאן בזמן מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1930 הוא קיבל זכיון להפעלת המכרות והקים חברה שנקראה "החברה הארץ-ישראלית למכרות גופרית בע"מ". המכרות פעלו עד מלחמת העולם השניה, נקלעו לקשיים ונסגרו. במשך השנים המקום נשדד ונהרס וכיום נותרו כאן רק פתחי המכרות ומעט מהמבנים.