טיול בטבע הנפלא שבסמוך לירושלים הוא בילוי משפחתי נהדר, ובמיוחד עכשיו, בימי הקיץ החמים, כאן האוויר נפלא, ויש כאן גם מים זורמים וצמחיה ירוקה וגם נופים תנ"כיים מיוחדים. מסלולי ההליכה כאן הם קלים עד בינוניים, אפשר להצטייד בארוחה קלה, וחשוב מאוד לקחת מי שתיה וגם כובע ובגדים להחלפה. נצא לטיול במעיינות הרי ירושלים, בטבע הארצישראלי הנהדר, אל כרמי הזיתים, הטרסות שבהר והמעיינות הנובעים.
במעיינות הסטף ירוק במשך כל השנה, אבל באביב יש גם פריחה משגעת. מה תמצאו שם בימות הקיץ החמים? בעיקר הרבה צל מתחת לעצים, אוויר הרים צלול ומים במעיין. בהר איתן תראו עצי שקדיה רבים הפורחים בעיקר בשלהי החורף. יש כאן גם המון סוגים אחרים של עצים ויש גם שני מעיינות: הסטף, ועין ביכורה, ששווה לטבול בהם את הרגליים בימים חמים.
בשנת 1949, קצת אחרי שקמה המדינה, עמד מושב ביכורה על רגליו במקום בו היה בעבר הלא רחוק כפר ערבי שתושביו נמלטו בשנת 1948. בשלב מסויים נעזב המקום. רק 30 שנים אחר כך, בשנות השמונים, הגיעו לכאן שוב שתי משפחות כדי לנסות לפתח את האזור. היה צורך בהשקעה מאסיבית ורצינית, אבל המקום נראה היום נפלא ומתאים לטיולים. יש כאן כיום גם חניון וגם מרכז מידע ומזנון דרכים ובעיקר טבע נפלא לא הרחק מהבירה.
החקלאות הארץ-ישראלית היא עתיקה ומיוחדת במינה ובמעיינות הסטף תוכלו לראות שחזור של מערכת השקייה ישנה וגם מאגר גנטי נטוע של זני פרי עתיקים שבהם התברכה ישראל, ביניהם זני תאנה שונים, עשרות זנים של זית, ענבים, רימונים, פיסטוקים, שזיפים, משמשים ועוד.
אל הסטף קל מאוד להגיע. סעו על כביש ת"א-ירושלים (מס' 1) ובמחלף הראל פנו לכביש מס' 3965 המוביל למבשרת ציון. סעו כ-2 ק"מ עד לכיכר, הקיפו אותה והמשיכו ישר. לחניון הסטף תגיעו כעבור ק"מ אחד.
יש כמה מסלולי הליכה כאן וכולם מובילים אל המעיינות. בכל עונות השנה תראו כאן מטיילים רבים, גם עם משפחות. המסלולים מותאמים לכל המשפחה. יש למשל מסלול מרכזי שבעצם הוביל בעבר לכפר החרב סטף. מסלול זה יוצא מהחניה העליונה ומתחנת המידע.
תראו כאן את המדרגות החקלאיות (טרסות) שעליהן עצי זית מרשימים, נוף אופייני להרי ירושלים. עין ביכורה (עין א-שרקיה) נובע מתוך נקבה גדולה וארוכה, חצובה בסלע, אליה ניתן להיכנס בקומה זקופה (קחו בחשבון, חשוך בפנים, צריך פנס). המים נובעים מקירות הנקבה והם נאגרים בבריכת איגום, מחוץ לנקבה.
מרחק קצר משם בכיוון דרום נמצא עין סטף (עין אל-בלד). בו בריכה גדולה יותר, מוצלת ונעימה. אפשר לרדת בזהירות לתוך מערת הנביעה ולזחול בנקבה הבנויה אל מוצא המים, ליד בריכת האיגום. שימו לב כמה יפים ומהודרים עצי התאנה הכל כך אופייניים להרי ירושלים, תוכלו לערוך בצילם פיקניק משפחתי באווירת טבע אמיתית. אם תרצו להמשיך את המסלול ברגל, תוכלו להגיע אל חלקות השדה המעובדות של הקרן הקיימת. כאן בעצם גם מסתיים מסלול הליכה אחד ומתחיל השני. אם התעייפתם תעצרו כאן. אם בא לכם להמשיך, תוכלו לרדת לחניה התחתונה הנקראת גם חניון שורק הנמצא על כביש 386. אורך המסלול כולו הוא כ- 2.5 ק"מ ונמשך כשעה.
שביל נוסף, המסומן בכחול, יוצא מהחניה העליונה ומקיף את הכפר ממערב. צאו למסלול של 3 ק"מ תוך כדי השתלבות במערכת טרסות ההר המרשימות ומטעי הפרי. הגידולים כאן זוכים לכמות מים נכבדת בחורף גשום. אם יתמזל מזלכם תראו כיצד מעבדים את האדמה וכיצד עובר החמור הרתום למחרשה ישנה - על האדמה. השביל הארוך ביותר הוא שביל השומרות המסומן אדום. הוא מלווה את הצד המזרחי של הכפר עם מבט אל פיתוליו המרשימים של נחל שורק. שימו לב כמה יפים כרמי הזיתים שלצידם גתות עתיקות לייצור יין ושמן זית. זוהי דרך מהנה וקלה להליכה, רק שמומלץ לעשות אותה בשעות הבוקר או אחר הצהרים. בשעות הצהרים הקייציות, למרות הצל, חם כאן.
עוד מעיינות
יש כמה מעיינות הנובעים בהרי ירושלים, אבל שפיעתם היא בד"כ דלה. תושבי האזור הקדמוניים היו צריכים לנצל את מעט המים האלה לצרכיהם ביעילות מירבית. לכן הם חצבו נקבות כדי להגדיל את שפיעת המעיין ואת המים הוליכו בתעלות וניקרות שונות אל מתקני האגירה שלהם. לכן גם הוקמו הטרסות על ההר שעליהן גידלו גידולים חקלאיים שונים.
מסלול טיול נוסף באזור מתחיל בגן הלאומי עין חמד. עין חמד נקרא בלטינית "אקווה בלה" והשם הזה ניתן למקום על ידי הצלבנים שגילו את המקום ופירושו: המים היפים. תמצאו כאן מדשאות ומקום לפיקניקים וגם כמובן מעיינות טבעיים הזורמים על הסלעים החשופים. שימו לב למצודה הצלבנית כאן. היא נבנתה במאה ה-12 ושלטה על מקור המים. יש בה שתי קומות וחללי החלונות והפתחים מקומרים ונשארו כמעט בשלמותם. מסביב נראה עצי חורש רבים, עצי אלון נהדרים (גבוהים במיוחד) וכן עצי אלה ארצישראלית. גם לכאן אגב, תגיעו דרך כביש מס' 1, דרך מחלף חמד.
לא רחוק משם נמצא גן לאומי קסטל, החולש על הדרך מהשפלה לירושלים. בתקופה הרומית וגם בתקופה הצלבנית נבנו כאן מצודות שמירה, ומאז בעצם נקרא המקום קסטל. על שרידי המצודה נבנה הכפר הערבי הקטן אל-קסטל. במלחמת העצמאות יצאו מכאן כנופיות ערביות שניסו לחסום את הדרך לירושלים. בסופו של דבר נכבש הכפר על ידי כוחותינו וכיום תוכלו לראות את שרידי הביצורים וגם דגם של הקרבות ושלטי הסבר.
מעיין מים נוסף נמצא בחורבת סעדים. איך מגיעים? סעו בכביש 396 מקריית הדסה לעבר ירושלים. בצומת אורה פנו ימינה וסעו לכיוון המושבים אורה ועמינדב. פנו לכביש הגישה אל יד קנדי ומשם, על פי השילוט, בדרך היורדת לחניון סעדים. זוהי בעצם שמורת טבע קטנה ויפה. השם שלה נגזר מהמילה הערבית "סעידה" שפירושו בת מזל. תראו כאן שרידי מנזר וחווה חקלאית, אבני בית בד וגת עתיקה. במרכז החורבה תראו את קבר השיח' אחמד ולמרגלות התל תמצאו את המעיין. בדרך חזרה לחניון תעברו דרך חורשת קדושי קהיר, המוקדשת לזכרם של חברי רשת המודיעין שפעלו בקהיר בשנת 1954 והוצאו להורג. תוכלו להבחין בשני עצי אלון מצוי ולידם עץ חרוב - כולם ענקיים. העצים מרשימים מאוד.
נחזור משם אל יד קנדי, שהוקם לזכרו של ג'ון קנדי, הנשיא האמריקאי שנרצח בשנת 1963. מכאן יש תצפית יפה מאוד על כל אזור ההר. האנדרטה עשויה בדמות גזע עץ כרות, ומסמלת את חייו הגדועים של הנשיא. האנדרטה נחנכה בשנת 1996. תכננו אותה האדריכל דוד רזניק והפסל דוב פייגין. קק"ל מפעילה במקום תחנת מידע ושירותים.
נחל חלילים
בצד השני של כביש ת"א - ירושלים נמצא נחל חלילים. הנחל מתחתר בסלעי הגיר של הרי ירושלים. איך מגיעים? נוסעים בכביש מס' 1 ובמחלף הראל פונים למבשרת ציון, הכנסו ליישוב וסעו עד הכיכר. כאן פנו ימינה וחנו בצד הכביש. כדאי לשלוח רכב שני אל סוף המסלול הנמצא במחלף הבא בכביש מס' 1, מחלף מוצא, שם פונים לכיוון מבשרת ציון (יש שילוט). סעו על דרך העפר עד בית האריזה הישן ושם השאירו את הרכב.
התחילו את הצעידה בשלט הכתום עליו כתוב "נחל חלילים". השביל כאן מסומן בירוק. נעבור את בתי היישוב ונגיע אל פתח המערה שהיא מערת קבורה מימי בית שני. כיום המערה ריקה. מכאן, אם נלך בעקבות סימון השבילים, נגיע אל השלוחה הצפונית. תראו כאן נוף נפלא של מבשרת ציון והרי ירושלים. מתחתינו נמצא נחל שורק אליו מתחבר נחל חלילים.
שימו לב למשטחי הסלע החצובים כאן שבעבר שימשו כמשטחי דריכה של גתות. בעבר גידלו כאן הקדמונים גפנים על הטרסות ובסוף הקיץ, כשהענבים הבשילו, היו בוצרים אותם ונושאים אותם על גבי חמורים אל הגתות, שם דרכו אותם והתירוש היה זורם לבור האגירה. משם היה מועבר התירוש ליקבים כדי שיתסוס ויהפוך ליין.
עתה נרד לערוץ הנחל, בין מדרגות הסלע שעצי שקד וזית מעטרים אותם. מכאן נגיע גם אל מערת חלילים. מערה זו נוצרה מחלחול מי גשמים בתוך סלע גיר. תהליך ההמסה יצר בסלע חללים בצורות שונות. בין החללים עוברות מנהרות ומחילות, שהזכירו למבקרי המערה צורה של חליל. המערה אינה חשוכה ואין צורך בפנסים. כשעומדים בפתח המערה רואים בצד השני את עברו השני של הנחל, גם שם יש מערות דומות, אבל קשה להגיע אליהן.
עתה נמשיך באפיק הנחל ובסוף המסלול נגיע אל קבוצת עצי אורן גדולים. השביל מכאן לוקח אותנו אל אפיק נחל שורק שבחלק זה הוא צחיח, למעט בימי חורף גשומים במיוחד. נחצה את האפיק ונגיע לרכב שמחכה לנו ליד בית האריזה.
ולסיום, לרעבים ולאוהבי הגבינות כדאי לגשת לשי זלצר שהוא אבי מחלבות הבוטיק בארץ. המחלבה מצויה ליד שמורת הסטף. במקום גבינות מצוינות לאכילה במקום, לפיקניק או לקחת הביתה. המקום פתוח בשישי-שבת, 11:00-17:00. טל' 02-5333748. אפשר גם להגיע באמצע השבוע, בתיאום מראש.