שמח במיקונוס

מיקונוס הוא אי קטן ומקסים, עם חופים יפהפיים, תושבים סובלניים והיסטוריה עשירה. זהו האי המיושב הקרוב ביותר לדלוס, שנחשב לאחד האתרים הארכיאולוגים המעניינים בעולם. במיקונוס קהילת גייז משגשגת, האחראית על חיי הלילה הסוערים – באי חיי הלילה מהמתוחכמים ומהפרועים ביותר ביוון, והריקודים נמשכים עד אור הבוקר.

בירת האי ואחת הערים היפות באיים הקיקלאדיים, התעללו בה לא מעט בשנים האחרונות עקב הניצול הגדל והולך של תעשית התיירות, אבל היא עדיין מצליחה לשמור על היופי הציורי שלה. הבתים הלבנים והסמטאות הצרות והמרוצפות מוסיפות לאופי הייחודי שלה. אל תחששו ללכת לאיבוד בין הסמטאות וכך תמצאו עצמכם כל פעם בשכונה אחרת. לכו לאלפקנדרה (Alefkandra) ול'ונציה הקטנה' לראות את הבתים שעומדים על קו החוף ובקרו בכנסיה Panagia Paraportiani שבקאסטרו (Kastro) עם הארכיטקטורה הייחודית שלה.

• אל תפספסו את השקיעה מהברים ב"וונציה הקטנה" מהם אפשר לראות את המראה היפהפה הזה יחד עם המוזיקה המתאימה ביותר.
• רוב פעילות חיי הלילה באי מתרכזת כאן. יש פה ברים רבים שמנגנים דאנס, האוס ומוזיקה יוונית
• בעיר יש יותר כנסיות (מעל 600) מכל עיר אחרת באיים הקיקלאדיים, רובן נבנו באופן פרטי.

אליה (Elia) - החוף הכי טוב באי, ממוקם במקום יפהפה ומציע מים קרים וזכים. זהו חוף מסודר עם שמשיות וכסאות נוח. כמה קילומטרים לפני החוף תמצאו פארק מים (WaterMania) אחד מפארקי המים הגדולים ביותר ביוון. פתרון טוב אם אתם עם ילדים.

חופי Paradise, Super Paradise הם חופי המסיבות לקלאבים הכבדים של האי. בפרדייז יש גם אתר קמפינג מאוד פופולרי לידו ומועדון לילה מפורסם עם תקליטנים אורחים בעיקר מסצינת ההאוס. ברגע שהברים במיקונוס נסגרים (בערך בשעה 5 בבוקר) ממשיך הכיף בחוף פרדייז עד מאוחר ביום שלמחרת (9-10 בבוקר). יש כאן חול נהדר ומגוון פעילוות ימית: ג'ט סקי, גלשני רוח, צלילה, סקי מים. אפשר להנות מארוחת צהריים של קלמרי וסלט בטברנה ישר על החוף תוך כדי מבט על הנוף האנושי היפהפה. ב- 4 אחרי הצהריים, מתחיל "happy hour" ולהקה מתחילה לנגן. בשעה 5 מתחילים לרקוד. גם על השולחנות.
פרדייז היה ידוע פעם כמרכז סצנת ההומו-לסבים אך היום הוא די רגוע.

ב'סופר פרדייז' יש חוף ים יותר טוב אבל הוא נוטה להיות מאוד צפוף מכיוון שמבקרים בו כל אנשי חוג הסילון. הם הולכים לשם כדי להיראות. גם פה תהנו מהמוזיקה, מהבברים בחוף, מהאוכל בטברנות ומרחצה בעירום.
החלק השמאלי של החוף הוא מסיבה בלתי פוסקת בקיץ, עם מוזיקה רועשת וריקודים, הצד הימני הוא מקום בילוי של נודיסטים וגייז, עם "קוקו קלאב" (Coco Club) האקסלוסיבי.

חופי Kalafatis, Psarou, Agios Stefanos הם חופים שקטים יותר ומתאימים למשפחות ולנופשים שרוצים להיות רחוק מהקהל האופנתי, למרות שהם עדיין די צפופים, במיוחד בחודשי הקיץ החמים. תוכלו ליהנות ממראות שונים של מיקונוס העיר מחופי איוס סטפנוס וטורלוס ( Tourlos), שלא רחוקים ממנה. קאלאפאטי מומלץ לגולשי רוח. גם פלאטי יאלוס (Platis Gialos) הוא חוף יפה שבו תוכלו לקחת סירה לחופים אחרים כמו פרדייז. פטליה (Ftelia) בצד הצפוני של האי מתאים מאוד לגלשני רוח. גם אורנוס (Ornos) הוא חוף חולי ויפה במיוחד ומתאים למשפחות, הוא מצוי במרחק של 2.5 ק"מ מדרום לעיר מיקונוס. בפסאורי מגוון פעילויות ימיות ויש בו מרכז צלילה, סקי מים וגלשני רוח.

טיפ לאוהבי השקט ושונאי הצפיפות – החופים הדרומיים הם הכי פופולריים. אך רוב האנשים מתחילים להגיע בשעות של אחרי הצהריים. אם תגיעו בבוקר לא יהיו כאן הרבה אנשים. החופים הצפוניים פחות פופלריים ופחות מפותחים אבל לא פחות יפים. כדאי לעשות את המאמץ ולהגיע לחופים של פאנורמוס (Panormos) ואיוס סוסטיס (Ayios Sostis) .

מיקונוס סמוכה מאוד לאי הנטוש דלוס (Delos) שהוא אחד מאתרי הארכיאולוגיה המרשימים בעולם. חורבות מעולם לא חיממו את ליבי. אבל כשהסתובבתי בין הגרניטים והשיש, המוצפים באביב במגוון פרחי בר (700 מינים יש באי) הקסים אותי הסיפור של דלוס וההשפעה שלו על מיקונוס.

דלוס נהנית מהאור המרוכז ביותר בים התיכון (הוכח באופן מדעי). לא פלא שהתושבים הקדומים האמינו שאפולו, אל השמש, נולד בדלוס הקטנה, שהפכה, עד עליית הנצרות, לאחד ממרכזי הכוח החשובים בעולם.
שמם של האיים הקיקלדיים נגזר מהמעגל (קיקלוס ביוונית) שהם יוצרים מסביב למה שפעם היתה דלוס הקטנה ורבת העוצמה.

דלוס היתה פעילה עוד בשנים הפרה היסטוריות ולפי המיתולוגיה זהו מקום הלידה של ארטמיס ואפולו. היא שימשה כמרכז וכבית האוצר של הברית האתונאית במאות ה- 5 וה- 4 לפנה"ס. האי היה מרכז מסחרי ודתי חזק שאפילו הרומאים הכירו בו. יותר מאוחר הוא ננטש על ידי תושביו והחורבות נשדדו על ידי פיראטים. ההתעניינות הארכיאולוגית באי החלה בסוף המאה ה- 19 אז החלו כאן חפירות שחשפו סדרות גדולות של מונומנטים וחפצי אמנות.

המקדש של אפולו הוא המונומנט הכי חשוב באי ששמו נודע למרחקים בעולם העתיק. המקדש מכסה שטח גדול, קרוב לנמל העתיק ומסביב לו יש מקדשים קטנים יותר, מזבחות ושווקים עם חנויות.

לא רחוק מהמקדש נמצא אזור האגם הקדוש (קרוב לאזור המקדש של אפולו) ובו תמצאו את שדרת האריות. אריה שיש אחד נגנב בזמנים קדומים והוא נמצא עכשו בוונציה.
האגם הקדוש יבש (בגלל סיבות בריאותיות) אבל תוכלו לראות את גודלו לפי עצי הדקל הגדלים בגבולו. בקצה המרוחק של האגם תראו את אולם ההתעמלות, הגמנסיום (Gymnasium ) ואת האיצטדיון. לידם נמצאים שרידי בית כנסת, השמורים היטב.

בצד השני תוכלו לבקר באזור התיאטרון שבו, פרט לתיאטרון, יש מספר רב של בתים (וילות) עם מוזאיקות נהדרות וכמה ציורי קיר. מעניינים במיוחד הם ביתו של דיוניסוס, הבית של טרינה ובית הדולפינים.

בסוף הסיור כדאי לעלות לכיוון גבעת קינטוס (Kynthos hill) אזור הגבעה מלא במקדשים וכשאתם מטפסים לראשה תצפו במראה נפלא של האי ותוכלו לעמוד על היקפה של העיר העתיקה. ביום בהיר תוכלו לראות את מיקונוס, פארוס ונאקסוס. באזור זה תמצאו את המקדשים של האלים איסיס (כפי הנראה הכי שמור), הרה, זאוס והרקולס. תמצאו גם מקדש המוקדש לאלים הסוריים, לאלים המצריים ואחד המוקדש לאלים מסמותרס (אי יווני בים האגאי).

כאן המקום שבו אפשר להבין את שילוב הדתות שהתקיים באותם זמנים עתיקים ואת ההשפעות השונות שהיו לדלוס במשך המאות. הבחירה בדלוס כמרכז הדתי לדתות שונות של מזרח הים התיכון הוא הוכחה נוספת לאופיו הקדוש של האי.

המוזיאון במקום מלא בפסלים, חפצי אומנות ומוצגים אחרים מהחפירות, בעיקר מהתקופה הארכאית והקלאסית. רוב המוצגים מאוד מרשימים וכדאי מאוד לראות אותם. הביקור במוזיאון מהווה אתנחתא מההליכה מסביב לחורבות העתיקות המפוזרות בכל האי.

• אין אפשרות להשאר באי אחרי שעת בין הערביים. אסור לעשות קמפינג ולהישאר בלילה. כמובן שאין מכוניות או שום אמצעי תעבורה אחר באי.
• תצטרכו להתכונן היטב לטיול היומי לדלוס. מכיוון שתצטרכו ללכת הרבה סביב האי תזדקקו לנעליים ולבגדים מתאימים.
• מומלץ לקחת איתכם מים, למרות שיש מים, קפה ומשקאות במוזיאון.

איך להגיע?
דלוס נמצאת במרחק 30 דקות שייט ממיקונוס. בקיץ יש סירות רבות היוצאות לאי. יש גם טיולים יומיים היוצאים מאיים אחרים כמו פארוס, נאקסוס, אמורגוס וכו' שיקחו אתכם לשם לכמה שעות.

הכי טוב בספטמבר, כשהקצב והצפיפות יורדים ומזג האוויר עדיין חם אבל לא לוהט. גם מאי ויוני הם חודשים טובים לבוא. יולי אוגוסט הם החודשים שבהם האי מתפוצץ מאנשים. רק למי שאוהב.

הקדישו תשומת לב לבחירת החדר מכיוון שיש רבים ברמה נמוכה, במיוחד במיקונוס העיר. הפיצוץ בתיירות שינה לחלוטין את האופי המסורתי של המקום וכל חדר קטן הופך לחדר להשכרה.

המטבח המקומי
כדאי לטעום ממטעמי המטבח המקומי שמציע 'קופאניסטי' (גבינה מקומית, רכה, צהובה ומאוד מלוחה), דגים טריים, ממתקי שקדים מקומיים ועוד.

מסעדת איב קליין בלו (Yves Klein Blue) טל' 30-22890-27391(מומלץ להזמין מקום מראש). האוכל מצוין, קליל ומוגש יפה.
חובה לבקר גם באקווה טאברנה (Aqua Taverna) טל' 30-22890-26083 (מומלץ להזמין מקום מראש). שחזור מתוחכם אך מינימלי של הטברנה היוונית הקלאסית שמציע תפריט בינלאומי מגוון.

למחפשים אוכל יווני מסורתי כדאי לנסות את פיליפי (Phillipi) טל' 30-22890-22294. מסעדת גן יפהפייה עם מרפסות וצוות עובדים צעיר וחביב.

האופנה משתנה במהירות בסצנת המועדונים של מיקונוס והמקומות המועדפים מתחלפים לפי עונות השנה. בולרו (Bolero) הוא אחד מהמקומות המובילים, הבר של אליסיום ( The Elysium's bar) פתוח גם למי שלא אורח במלון, ובו אפשר להתעדכן במקומות החמים של קהילת הגייז. סצינת המועדונים כוללת גם את הספייס (Space) בעיר מיקונוס והקאבו פארדיסו (Cavo Paradiso) בחוף פרדייז.

לצפיה בזריחה - Kastro הנמצא ליד הכנסיה משמיע מוזיקה קלאסית ויש בו דקירי קפוא מצויין, Caprice ב'וונציה הקטנה' עם מוzיקה קצת יותר רועשת, חוף פרטי ומיקום מעולה על הים ו Diva(גם היא ב'וונציה הקטנה') הרועשת עוד יותר.

מבין הברים, האסטרה (Astra) פופולרי בין האתונאים, הסלבריטיז (Celebrities) פתוח בכל ימות השנה, עם זאת הפיירו (Pierro’s) מוביל ללא ספק.

--טיפים--
יש לציין שכתובות בעיר הזו, שהולכי הרגל כל כך מרובים בה, היא בעיה רצינית אפילו לתושבים. לכן יש לשבור את השיניים עם קצת יוונית ולתרגל את המשפט הבא "Parakolo, pou ine…" :(סלח לי, איפה נמצא..) בתוספת שם המקום שמחפשים, ולשים לב לאן פונה האצבע המכוונת. המקומיים כבר מתורגלים.

--אמנות ובידור--
לקראת סוף הסתיו מתקיים חג ה"צ'ירוספאגיה" (chirosfagia) – פסטיבל שחיטת החזיר, זכר לימים בהם כל משפחה חיה על בשרו של חזיר אחד במשך שנה.

--איך להגיע?--
מיקונוס נמצאת במרחק של 95 מייל ימיים מפיראוס ואפשר להגיע לאי באוניה אחרי 5 שעות, או פחות אם לוקחים את הספינות המהירות. אפשר להגיע לשם גם מראפינה (Rafina), נמל מצפון לאתונה. בקיץ, בעונה הבוערת (יולי-אוגוסט) יש הרבה אוניות שיוצאות כל יום למיקונוס ולכן קל להגיע לשם. המסלול הטיפוסי של האוניות הוא פיראוס-סירוס-טינוס-מיקונוס. יש גם אפשרויות להגיע לאיים אחרים באזור כמו פארוס, נאקסוס, דלוס, סנטוריני ועוד. יש גם ספינה היוצאת מסלוניקי אבל לוקח לה יובלות להגיע למיקונוס.
אפשר כמובן להגיע גם בטיסה משדה התעופה של אתונה שאורכה חצי שעה.