שקיעה קיסרית

החוף של קיסריה הוא אחד מקטעי החוף הציוריים והיפים ביותר בישראל. חוף זה, המכונה גם חוף הקשתות נמצא בסך הכל במרחק שעת נסיעה מתל-אביב וקצת פחות מזה אם מגיעים מכיוון חיפה. כאן, בחוף הקשתות אפשר ליהנות משקיעות מדהימות על רקע עתיקות קיסריה ואמת המים הנהדרת. יש כאן חולות נודדים המסתירים חלק מאמת המים, חלזונות ים וצדפים הנפלטים מהים ורצועת חוף יפה באמת. בקיסריה אפשר לטייל בכל ימות השנה, ובכל שעה משעות היום המקום נראה קצת אחרת. בבקרים הקרירים החוף בוהק באור השמש, בעת דימדומים משחקי אור וצל מופיעים על המים, ובלילה אור הירח מאיר והמקום יפה ומיוחד.

בעבר היה פה כפר דייגים פיניקי קטן שנקרא מגדל שורשן. לפני כ-2,200 שנים הגיע לכאן הורדוס, בראש צבא אדיר. לאחר שהבין שלעיר יש פוטנציאל אדיר הפך אותה לעיר נמל מפוארת וחשובה. הוא קרא לה על שמו של הקיסר אוגוסטוס (קיסריה אוגוסטה) שנתן לו אותה במתנה.

נתחיל את הסיור בחוף הקשתות ואחר כך נעבור אל עתיקות העיר. במחלף קיסריה, שעל כביש החוף, פנו לכיוון עפולה, ברמזור השני פנו שמאלה ועלו על כביש מס' 4 (הכביש הישן). ברמזור השני בכביש הישן פנו שמאלה לכיוון אור עקיבא. בכיכר השניה באור עקיבא פנו שמאלה וסעו לכיוון מערב (שכונות קיסריה). בכיכר הבאה פנו ימינה ובצומת הבאה שמאלה עד לחוף הים ולחניה.

שימו לב כמה מיוחדות ויפות הקשתות שעל החוף, שריד מדהים ומיוחד מתקופה חשובה בתולדות המקום. הקשתות הן בעצם שריד למערכת המים של העיר קיסריה. אחד ממאפייני עיר רומית הוא האמצעי להובלת מי שתיה ורחצה, ואמת מים זו היוותה בעצם צינור להובלת מים לעיר. אספקת המים לקיסריה נעשתה על ידי אמות שהובילו מים לעיר ממעיינות שוני, עיינות אביאל ונחל התנינים.

למעשה מדובר כאן על שלוש אמות מים שחוברו יחדיו. כל אמת מים נבנתה בתקופה שונה, אולם, בגלל שהעיר התפתחה וגדלה במהירות, היה צורך להגדיל את כמות המים המגיעה אליה. חלק מהארכיאולוגים שחפרו כאן סבורים שאמות המים נבנו רק מאוחר יותר והדבר נתון לויכוח. בכל מקרה, אין ספק שמדובר כאן במערכת מים מיוחדת ועתיקה.

נטייל לאורך החוף ונלך לכיוון צפון. בדרך נעבור מספר מפרצונים כחולים, כשממזרח לנו נמצאת אמת המים, חלקה גלוי וחלקה מכוסה חולות נודדים. יש כאן חלקים רבים שלא נחפרו עדיין, ואילו חלקים אחרים, שכבר נחפרו, כוסו מחדש בחול, כדי למנוע גניבת עתיקות מהמקום. כשממשיכים צפונה ברגל רואים כיצד אמת המים נעלמת בדיונת החול הגדולה.

בדרך אל תפספסו את הצדפים, חלזונות הים, החרסים והאבנים שמי הים המלוחים שייפו והחליקו. אם יהיה לכם מזל, תמצאו על החוף קונכיות של חילזון הנקרא ארגמון, ממנו הפיקו הפיניקים צבע לצביעת בדים למלכים ואישים חשובים. האמת היא שלקונכיות יש גם תפקיד חשוב במערכת האקולוגית וחלקן משמשות מקום מסתור לבעלי חיים אחרים. חלק מהקונכיות משמשות כמקור סידן לבניית קונכיות חדשות או שהן בונות את סלעי החוף. בחוף קיסריה, אגב, מטילות נקבות צב הים את ביציהן. הן עולות על החוף בחשכת הלילה, חופרות גומחה ומטילות לתוכה את הביצים, מהן יבקעו צבי ים. כשאלה בוקעים הם ינסו בכל כוחם להגיע אל מי הים, שם יהיו בטוחים יותר. חלקם ישרוד וחלקם לא.

עתיקות קיסריה: מחוף הקשתות אפשר להמשיך ליישוב העתיק של קיסריה. פנו ימינה ובכיכר שוב ימינה וסעו עד הגן הלאומי של קיסריה. היכנסו אל קיסריה דרך השער המזרחי של העיר הצלבנית שהשרידים המרשימים ביותר שנותרו ממנה הם חפיר ושער מפוארים.

העיר קיסריה שגשגה מאוד בתקופות שונות, אבל גם ידעה שנים לא קלות של הרס וחורבן. שיא פריחתה היה כמובן בתקופה הרומית-ביזנטית, שבה, על שרידי היישוב הפיניקי הקטן, הקים הורדוס לתפארת עיר משגשגת לצד נמל גדול וחשוב. הורדוס ידוע במפעלי בנייה רבים ומפוארים והסיור בקיסריה היא הזדמנות מצויינת להתרשם מיכולתו של הורדוס כ"בנאי".

הנמל של קיסריה היה אחד החשובים בארץ, ושימש כבסיס הכלכלי של העיר המפוארת. בעיר הרומית של קיסריה היתה מערכת של רחובות, תאטרון, היפודרום, מקדשים, מזרקות ועוד.
ממגרש החנייה הולכים אל עבר שער הכניסה של עיר שם נראים שרידי חומות העיר והחפיר שנבנו על ידי הצלבנים. עוברים את הגשר ומגיעים לשער הכניסה. השער בנוי משתי קשתות וביניהן רווח שבו ירד סורג וסגר את הפתח. נכנסים לרחובה הראשי של העיר העתיקה ופונים שמאלה, עוברים דרך שרידי בתים וחולפים מתחת לקשתות שחיפו על הרחוב הצלבני. בפינת העיר פונים ימינה ומטפסים אל במת המקדש ורחבת התצפית. כאן ניתן לראות את שרידי הכנסייה הצלבנית שנבנתה במאה ה-11 על גבי מבנים מתקופת הורדוס. כיום נותר בה רק האפסיס – מקום המזבח. מרחבת התצפית רואים את הנמל, ניתן עדיין להבחין בחלק משוברי הגלים שהורדוס בנה כאן. הנמל הזה היה מרכז חיי העיר והמפואר ביותר באיזור. שנים רבות הוא שימש כשער הכניסה לאוניות מאירופה. בשנת 130 לסה"נ פגע בו רעש חזק, ומאז לא שב לגדולתו. הורדוס בעצם יצר כאן מפעל הנדסי מורכב, שבמהלכו נבנו מזחים ושוברי גלים בים הפתוח. שירותי הנמל והמיסוי היו הבסיס הכלכלי להחזר ההשקעה העצומה שבבניית הנמל ואף הגדילו את הכנסותיו של הורדוס.

חיי המסחר, הן היבשתי והן הימי, היו גורם מרכזי בחייהם של תושבי קיסריה. זו היתה בעצם עיר ששימשה חלון אל תרבויות שמעבר לים. סחורות יבוא הגיעו דרכה לארץ ישראל מכל אגן הים התיכון וממנה יצאו סחורות שבהן התפרסמה ארץ ישראל. במשך השנים שקע הנמל וכיום הוא נמצא מתחת לפני המים. ממקום התצפית אפשר להבחין בקווי המתאר הכלליים שלו, הנראים כצללים כהים במים.

יורדים מרחבת התצפית ופונים מערבה אל הים. המבנים שעל חופו הוקמו בתקופה הצלבנית ושופצו במאה ה-19 בידי הטורקים. כאן מצויות גם כמה מסעדות דגים. מהעיר יוצאים דרך השער הדרומי של החומה הצלבנית אל הטיילת החדשה. כאן בעצם התגלו איזור מסחרי ואיזור מנהלי. נטפס במדרגות בין מתקני בית המרחץ הביזנטי שנבנה על שרידי האמפיתאטרון של הורדוס. זהו מבנה בצורת U שארכו 250 ק"מ וב-12 שורותיו ישבו יותר מ-10 אלפים איש וצפו במירוצי סוסים ותחרויות ספורט ובידור שונות. לא הרחק מכאן נמצא התיאטרון הרומי המפורסם של קיסריה.

התאטרון של קיסריה, הידוע יותר כ"אמפי של קיסריה" שבו נערכות הופעות של זמרים מפורסמים מעת לעת, הוא למעשה תיאטרון ולא אמפי, שכן המושבים מסודרים בו בחצי עיגול מסביב לבמה. זאת בניגוד לאמפיתאטרון שהוא מבנה עגול לגמרי (כמו הקולוסיאום ברומא למשל). בתאטרון הזה, שרובו משוחזר, היו אלפי מושבים וכאן הוצגו קומדיות ודרמות. הצופים המכובדים נהגו לשבת בשורות הראשונות. מול המושבים משתרעת רחבה ומאחוריה הבמה. מאחורי התאטרון נתגלו שרידי ארמון רומי עתיק ומפואר ובריכה מרהיבה.

כדאי גם להגיע אל ההיפודרום – ממזרח לעיר הצלבנית, שבו נערכו מירוצי סוסים. חיזרו לרחבת החנייה ולכו מזרחה מאחורי הקיוסק, אל השטח המגודר. תראו כאן את שרידי הרחוב הביזנטי ושני פסלים כרותי ראש. האחד הוא בדמות הקיסר אדריאנוס וצבעו אדום והפסל השני הוא בדמותו של אל. הצופים בהיפודרום ישבו אל מול הזירה כשהים משמש להם כתפאורה טבעית. לאחר תקופתו של הורדוס נוסף למבנה אגף מערבי, זאת במטרה להגדיל את מספר מקומות הישיבה. מההיפודרום יש אפשרות לעלות לרחבה המוקפת בעמודים שהיא בעצם החצר הפנימית של תוספת הארמון המפואר שעמד כאן. הארמון עצמו, המכונה ארמון שונית, נבנה על גבי חצי אי הבולט לתוך הים. במרכזו היתה בריכת מים מתוקים לשחייה ורחצה. מהארמון המפואר, שנהרס עם השנים, נותרו כיום רק שרידי הבריכה. בין ההיסטוריונים, אגב, קיים ויכוח במרכזו עומדת השאלה: האם זהו ארמונו של הורדוס בכבודו ובעצמו, או שבעצם כאן גרו הנציבים ששלטו בארץ אחריו. מצד אחד בניית הארמון על בליטת סלע בים אכן תואמת את אופיו הנועז של הורדוס ומבנה הארמון דומה לארמונות אחרים שבנה, ומצד שני קשה להאמין שהורדוס החשדן יבנה ארמון פרטי קרוב כל כך להיפודרום ותיאטרון אליהם הגיעו רבבות אנשים.

לקראת שעת בין ערביים מומלץ לחזור אל החוף, אל אמת המים היפה ולצפות בשקיעה הנהדרת. הקשתות נצבעות באדום-ורוד והחוף יפה ורומנטי. רוח נעימה נושבת מהים, כבר פחות חם וכיף להסתובב יחפים על חוף הים בשעות אלה. כאן אפשר לבלות ממש עד שעת החשיכה, ואז לחזור לרכב עם חיוך רחב.