על רקע שורת תקריות במעורבות ישראלים בתאילנד, ובצל מחאות נגד נוכחותם במדינה וצעדי אכיפה נגד עסקים ומוסדות המזוהים עם הקהילה הישראלית והיהודית, רשות התיירות של תאילנד (TAT) משיקה קמפיין הסברה המיועד לתיירים הישראלים. במקום אזהרות ורשימות כללים, בחרה הרשות בהומור כדי להסביר למבקרים כיצד להתנהל במדינה ולכבד את התרבות המקומית.
הקמפיין, שהושק בסוף השבוע ברשתות החברתיות באמצעות לשכת התיירות בישראל, כולל סדרת סרטונים בכיכובו של השחקן ויוצר התוכן דן פונדק, המוכר מ"סרטוני הערים". בסרטונים מגלם פונדק כתב בסרט טבע תיעודי, היוצא לחקור את "השבט הישראלי" בסביבתו הטבעית בתאילנד, ולבחון את ההבדלים בינו לבין מארחיו.
באחד הקטעים מתוארת ברכת השלום הישראלית, הכוללת קולות רמים, תנועות ידיים וצ'פחות, לעומת החשיבות שמייחסים התאילנדים למרחב האישי. קטעים אחרים עוסקים בישראלים המסתובבים ללא חולצה במסעדות, מתמקחים בהתלהבות בשווקים או מפריעים לשקט במכוני העיסוי. הסרטון כולל גם תזכורת לחבוש קסדה, לנעול נעליים סגורות ולהחזיק ברישיון מתאים בעת רכיבה על אופנוע.
"תאילנד גורמת לנו להרגיש בבית. החוכמה היא לזכור שאנחנו רק אורחים", מסכם פונדק בסרטון.
ממעצרים וגירושים ועד פשיטות על מוסדות יהודיים
הקמפיין מגיע לאחר תקופה שבה שורת אירועים במעורבות ישראלים עוררה עניין וביקורת בתאילנד. בפברואר 2025 נעצרו ארבעה צעירים ישראלים בעיירה פאי שבצפון המדינה, בעקבות התפרעות בבית חולים מקומי. לפי הרשויות, הם איימו על אנשי צוות רפואי, גרמו להפרעות ולנזק לרכוש. אשרות השהייה שלהם בוטלו והם הועברו להליכי גירוש.
בינואר 2026 נעצרו ארבעה ישראלים נוספים בקופנגן בעקבות פשיטה על וילה שבה נערכה, לפי המשטרה, מסיבת סמים. באפריל נעצרו שלוש ישראליות בחשד להפעלת מעונות יום באי ללא רישיון ולהפרת חוקי עבודה. ביוני דווח על מעצר שני ישראלים בחשד לעבירות הנוגעות לניהול עסקים ולרכישת נדל"ן בניגוד למגבלות על בעלות זרה.
בחודש שעבר נעצר בבנגקוק ישראלי בן 54, בחשד שנהג להכיר נשים באמצעות אפליקציות היכרויות, להגיש להן עוגות שעל פי החשד הכילו סמים ולצלם אותן בסתר במהלך יחסי מין. בחיפוש בדירתו נתפסו, לדברי המשטרה, סמים וסרטונים אינטימיים. עם זאת, בהודעת המשטרה לא צוין כי יוחסו לו בשלב זה עבירות של סימום נשים או צילום ללא הסכמה. הישראלי הכחיש את האישומים נגדו.
במקביל לתיקים הפליליים ולהליכי האכיפה, גברה בחודשים האחרונים גם המתיחות סביב הנוכחות הישראלית במדינה. בפוקט ובבנגקוק נערכו הפגנות נגד ישראלים, שכללו טענות על התנהגות בלתי הולמת, השתלטות על עסקים וקרקעות ופגיעה בתושבים המקומיים. בחלק מהמחאות הושמעו גם קריאות אנטי-ישראליות ואנטישמיות. אלה אינן תקריות שניתן לייחס בהכרח לפערי תרבות בין תיירים למארחיהם.
בתחילת אוקטובר פשטו הרשויות על מוסדות חב"ד והקהילה היהודית בבנגקוק, במסגרת חקירה בחשד לשימוש באנשי קש תאילנדים לצורך החזקת עסקים ונכסים. במוסדות חב"ד דחו את החשדות והדגישו כי הם פועלים בהתאם לחוק ומשתפים פעולה עם הרשויות. בהודעת הרשויות לא נטען כי מוסדות הדת עצמם ביצעו עבירות כלכליות.
בהמשך נשללה אזרחותו התאילנדית של הרב יוסף חיים קנטור, ראש חב"ד במדינה, בטענה שהשתמש בדרכונו האמריקני בניגוד לתנאי ההתאזרחות. קודם לכן נשללה גם אזרחותו של אריאל בלושטיין, ישראלי שהתאזרח במדינה ב-2019, על רקע שימוש בדרכון ישראלי וטענה להסתרת אזרחות נוספת. צעדים אלה, לצד הפשיטות והמחאות, עמדו במרכז דיווח נרחב שפורסם בוואלה על היחס המשתנה לנוכחות הישראלית בתאילנד.
"להבין לא רק מה מקובל לעשות, אלא גם מדוע"
בלשכת התיירות של תאילנד מדגישים כי הרוב המכריע של המטיילים הישראלים שומרים על החוק ומקיימים יחסים טובים עם מארחיהם. עם זאת, לדבריהם, בדיקות שערכו העלו כי חלק מהחיכוכים נובעים מחוסר היכרות עם קודים חברתיים מקומיים.
לצורך הפקת הקמפיין יצאו פונדק וזיו ארדמן, מנהל הקמפיין בלשכת התיירות, לצילומים ברחבי המדינה. ארדמן סיפר כי בימים הראשונים שוחחו עם תושבים, מלונאים ועובדים בענף התיירות, כדי להבין אילו התנהגויות מפריעות להם ומה היו רוצים להעביר למבקרים הישראלים.
לדבריו, רבים הדגישו את החשיבות של דיבור שקט, הבעת פנים נעימה והימנעות מעימותים. אחד המושגים המרכזיים שעלו בשיחות היה "קרנג ג'אי" (Kreng Jai), המתאר רגישות לרגשות הזולת ומאמץ להימנע מגרימת אי נעימות, מבוכה או פגיעה.
למרות המתיחות: יותר מ-355 אלף כניסות מתחילת השנה
לצד הדיווחים על התקריות, התיירות הישראלית לתאילנד ממשיכה לגדול. לפי נתוני רשות התיירות, מתחילת 2026 ועד סוף אוקטובר נרשמו 355,266 כניסות של ישראלים למדינה, עלייה של 4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ברשות מעריכים כי 2026 תסתיים בשיא נוסף במספר הכניסות מישראל.
לפי הרשות, ישראל היא שוק המקור הרביעי בגודלו לתיירות לתאילנד מבין מדינות אירופה והמזרח התיכון, לפני מדינות גדולות ממנה ובהן איטליה, ספרד וטורקיה.
אמרי קלמן, נציג רשות התיירות של תאילנד בישראל, אמר: "באחרונה התפרסמו דיווחים על תקריות שונות במעורבות ישראלים בתאילנד - כולם אירועים של יחידים שאינם מעידים על הכלל. עם זאת, התרבות התאילנדית שונה מהתרבות הישראלית, וככל שמספרי הישראלים המטיילים בממלכה עולה, כך עלה בעינינו הצורך להסביר לישראלים איך כדאי לדבר, להתנהל ולשוחח בתאילנד".
בהתייחסו למחאות ולפרסומים נגד ישראלים הוסיף קלמן: "חשוב לעקוב אחר הדיווחים על פעילות אנטי ישראלית, אך גם לזכור שמדובר בתופעת שוליים שלא מתארת את המיינסטרים בתאילנד".
פונדק סיפר כי אחד האתגרים המרכזיים בהפקה היה להימנע מיצירת סרטון מחנך או כזה שמנציח סטריאוטיפים על ישראלים. לדבריו, לצד הרוב הגדול של התיירים המתנהגים בכבוד, יש גם מי שפוגעים בסביבתם, לעיתים בשל חוסר היכרות עם הנורמות המקומיות. "בסופו של דבר, לכולנו יש מה ללמוד, וגם אני למדתי לא מעט בדרך", אמר.