המחאה נגד ישראלים בתאילנד עולה מדרגה, והפעם היא מכוונת במפורש גם נגד מוסדות חב"ד. שתי הפגנות התקיימו אתמול (שבת) באי פוקט: הראשונה בשעות הבוקר מול בית חב"ד בפטונג, והשנייה, עצרת בהשתתפות מאות בני אדם, נערכה אחר הצהריים ובערב בסאפאן הין שבעיר פוקט. במרכז המחאה עמדו קריאות לסגירת בתי חב"ד ולהטלת הגבלות על ישראלים המבקרים במדינה.
בשעות הבוקר התייצבו פעילי מחאה מול בית חב"ד בפטונג. הם הקריאו הצהרה נגד פעילות מוסדות חב"ד ונוכחות הישראלים באזור, ודרשו להגביר את הפיקוח על עסקים ונכסים הקשורים לגורמים ישראליים. שוטרים אבטחו את המקום. המפגינים בחרו להתייצב מול המרכז היהודי דווקא בשבת, יום התפילה והמנוחה של הקהילה.
עוד בנושא:
תאילנד במסר חריף לישראל: "לא תוכלו לעשות כאן מה שבא לכם"
תאילנד מגרשת את הישראלי מפרשת גן החיות בקוסמוי
בהמשך היום עבר מוקד המחאה לסאפאן הין, שם התקיימה עצרת תחת הסיסמה "להחזיר לעצמנו את תאילנד". לפי דיווחים מקומיים, השתתפו בה כ-400 בני אדם ונציגים של כ-20 ארגונים וקבוצות מחאה. המשתתפים הניפו דגלי תאילנד, ונואמים התחלפו על הבמה במשך שעות.
בפרסומים של התקשורת התאילנדית מהאירוע ניתן לראות ברחבת הקהל שלט עליו איור המציג דמות יהודית סטריאוטיפית לצד דגל ישראל, כשסביבה כסף ופוליטיקאים - דימוי אנטישמי של השתלטות באמצעות כסף. על הבמה הוקרנה דמות יהודי חרדי בכובע, על רקע דגל ישראל.
"להגביל את הישראלים ל-15 ימים"
הנואם המרכזי בעצרת היה סונדהי לימטונגקול (Sondhi Limthongkul), איש תקשורת ופעיל פוליטי ותיק, ממנהיגי תנועת "החולצות הצהובות" לשעבר. לימטונגקול דרש להגביל את כניסתם של תיירים ישראלים לתאילנד ל-15 ימים בלבד, בביקור חד-פעמי.
הוא האשים ישראלים בפגיעה בעסקים מקומיים, בהפעלת עסקים המשרתים בעיקר ישראלים אחרים ובהברחת תיירים אירופים. עוד האשים את הממשלה בהתרפסות בפני ישראלים ורמז להסכמות נסתרות עם ישראל, מבלי שהציג ראיות.
פעילים אחרים השמיעו דרישות חריפות אף יותר. סאיצ'ול נוצ'ט, ממנהיגי קבוצת המחאה להגנה על אדמות פוקט, דרש לסגור את כל בתי חב"ד בתאילנד ולשלול את האזרחות התאילנדית מישראלים שהתאזרחו במדינה. מארגני המחאה הציגו את בתי חב"ד כחלק ממה שכינו "רשת ישראלית" שיש לפעול נגדה. לטענות הגורפות לא הוצגו ראיות, והדרישות אינן משקפות החלטות ממשלה.
לימטונגקול הוא אותו מנהיג מחאה שהוביל ב-10 בספטמבר הפגנה של מאות משתתפים מול שגרירות ישראל בבנגקוק. בהפגנה ההיא נראו גם שלטים אנטישמיים בוטים, ובהם "יהודים החוצה" וכן "אתם היהודים לא מבינים את התרבות התאילנדית, אז תסתלקו". שלטים נוספים כוונו נגד יהודים, ישראלים וישראל, ועל אחד מהם הופיע דגל ישראל מחוק באיקס. המפגינים הניפו דגלי תאילנד וקראו "להחזיר לעצמנו את תאילנד".
באותה הפגנה הקריא לימטונגקול מכתב לשגרירת ישראל, שבו דרש להגביר את הפיקוח על ישראלים ולחקור את פעילות בתי חב"ד ורכישות קרקעות הקשורות, לטענתו, לגורמים ישראליים. הוא הצהיר כי הכנסת האורחים התאילנדית אינה היתר לזרים לעשות במדינה כרצונם. כעת הוא דורש הגבלות כניסה גורפות על ישראלים.
ראש חב"ד בתאילנד איבד את אזרחותו
המחאה הנוכחית מתקיימת על רקע צעד חריג של ממשלת תאילנד: רק בשבוע שעבר, ב-28 באוקטובר, חתם ראש ממשלת תאילנד ושר הפנים, אנוטין צ'רנוויראקול, על צו לשלילת אזרחותו התאילנדית של הרב יוסף חיים קנטור, ראש חב"ד במדינה זה יותר משלושה עשורים.
קנטור, יליד אוסטרליה שגדל בארצות הברית ומחזיק גם באזרחות אמריקנית, הגיע לתאילנד ב-1993 והתאזרח בה ב-2013. אזרחותו נשללה בצעד חריג ומעורר מחלוקת, בטענה שהמשיך להשתמש בדרכונו האמריקני בנסיעות לאוסטרליה. לפי הרשויות, עשה זאת 16 פעמים מאז התאזרחותו. בחב"ד הודיעו כי יפעלו נגד ההחלטה באמצעים משפטיים. בתי חב"ד ממשיכים לפעול כסדרם.
במקביל, הרשויות בפוקט ערכו בדיקות חוזרות בנוגע לפעילות בית חב"ד בפטונג, לרבות השימוש במבנה, רישיונות ועסקאות כספיות. בבדיקה ראשונית שפורסמה בסוף ספטמבר לא נמצאו חריגות בעסקאות הכספיות שנבדקו, אם כי אותרו ליקויים מסוימים בשימוש במבנה. הממצאים לא ביססו את הטענות הגורפות שהעלו מארגני המחאה.
בנאומו בפוקט השמיע לימטונגקול גם טענה שלפיה בעיירה פאי שבצפון תאילנד מתגוררים 40 אלף יהודים, לעומת כ-30 אלף תושבים מקומיים - נתון שאינו מתיישב עם הנתונים הידועים על האוכלוסייה במקום.
מאות אלפי ישראלים מבקרים בתאילנד
ישראל מדגישה מנגד את היחסים ההדוקים בין המדינות: כ-450 אלף ישראלים צפויים לבקר השנה בתאילנד, וכ-60 אלף תאילנדים עובדים בישראל - פי שניים ממספרם לפני 7 באוקטובר 2023.
לצד ניסיונות הרשויות להרגיע את הרוחות ולהבהיר שהאכיפה נגד זרים אינה מכוונת דווקא לישראלים או ליהודים, הפשיטות החוזרות על בתי חב"ד ושלילת אזרחותו של קנטור מעוררות חשש למעגל המזין את עצמו: המחאה מגבירה את הלחץ על הרשויות, ופעולות האכיפה מצדן עלולות ללבות עוד יותר את העוינות כלפי ישראלים במדינה.