מצודת גלאון, המתוארכת לאמצע המאה ה-12 לפני הספירה, נחנכת מחדש היום (חמישי) ביער גוברין, לאחר עבודות שימור, פיתוח והנגשה שביצעו קרן קימת לישראל (קק"ל) ורשות העתיקות. האתר נפתח למבקרים לראשונה לפני כשש שנים, אך כעת, בתום עבודות חידוש מקיפות, הוא מציע חוויית ביקור משודרגת ונגישה יותר.
המצודה הקדומה מספקת הצצה לתקופה סוערת בתולדות האזור, שבה נאבקו הכנענים, הישראלים והפלשתים על השליטה בשטח. לדברי ד"ר סער גנור וד"ר איתמר וייסביין, שחפרו את האתר מטעם רשות העתיקות, בראשית המאה ה-12 לפני הספירה עדיין שלטו המצרים בארץ כנען, ותושביה היו בני חסותם. בהמשך הופיעו בזירה שני כוחות מרכזיים נוספים - הישראלים והפלשתים - והמאבק ביניהם ובין האוכלוסייה המקומית הוביל לעימותים טריטוריאליים.
"המצודה מספקת הצצה למציאות הגיאופוליטית המתוארת בספר שופטים", מסבירים החוקרים. לדבריהם, היא הוקמה ככל הנראה במיקום אסטרטגי, המשקיף על הדרך הראשית שחיברה בין מישור החוף לשפלת יהודה, במטרה להתמודד עם המציאות האזורית המשתנה.
מצודה עתיקה, תשתיות חדשות
במסגרת הפרויקט השקיעה קק"ל כ-400 אלף שקל בשימור וחידוש שרידי המצודה, בציפוי המבנים בחומר משמר המשתלב באופי האתר ובנוף, ובהדגשת חדרי המצודה והמבנה כולו. במקביל הוסדרו החניה ודרך הגישה, הוקם חניון פיקניק, הוכשרו מקומות חניה נגישים ונפרץ שביל נגיש אל המצודה. באתר הוצב גם מערך שילוט חדש.
העבודות נערכו בשיתוף פעולה בין קק"ל לרשות העתיקות, החל משלב החפירות הארכיאולוגיות ועד לשימור השרידים והכשרת האתר לביקורי קהל, תוך ניסיון לשמור על ערכיו ההיסטוריים ולהנגישו לציבור הרחב, לרבות אנשים עם מוגבלות.
לא רק ארכיאולוגיה
מצודת גלאון שוכנת בלב יער גוברין, שנטיעתו החלה בשנת 1963 והוא משתרע על פני כ-4,400 דונם. היער משלב עצי מחט, עצים רחבי עלים וחורש ים-תיכוני, ומציע למטיילים מרחב ירוק עם פריחה עונתית. כעת, עם חידוש המצודה והסדרת הגישה אליה, אפשר לשלב ביקור באתר הארכיאולוגי עם טיול ביער ופיקניק בחיק הטבע.
יו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי, אמר כי שימור אתרי המורשת הוא חלק מהחיבור לשורשי הארץ ומהאחריות להעביר את סיפורה לדורות הבאים. לדבריו, מצודת גלאון מאפשרת למבקרים לשלב היכרות עם ההיסטוריה המקומית וטיול בנופי יער גוברין.
עמי שחר, סמנכ"ל השימור ברשות העתיקות, הוסיף כי עבודת הארכיאולוגים אינה מסתיימת בחשיפת השרידים, אלא כוללת גם את שימורם לאורך זמן והפיכתם לנגישים לציבור.