נובמבר 2025. על רקע הקולות ההולכים ומתרבים נגד ישראל, מחליטים במועצת העיר דבלין לבחון מחדש את הנצחתו של נשיא ישראל השישי חיים הרצוג - בפארק Herzog המשתרע באחת משכונות בירת אירלנד. הפארק שבשכונת ראטגאר (Rathgar) נקרא בשמו של חיים הרצוג מאז שנת 1995. הרצוג, יליד בלפסט שגדל בדבלין, היה בנו של הרב הראשי של אירלנד, אלוף בצה"ל ואביו של הנשיא המכהן יצחק הרצוג. 30 שנים מאוחר יותר - ובמועצת העיר היו גם מי שלא הסתפקו רק במחיקת שמו של הרצוג, אלא אף בשינוי שם המרחב. בין השמות שהוצעו: "הפארק לשחרור פלסטין". בעקבות ביקורת על המהלך, חזרה בה העירייה מההצעה, אך לאחרונה שב הנושא לסדר היום - והמילה האחרונה טרם נאמרה.
ישראלים חובקי עולם
סיפורו של פארק הרצוג מדגים את העובדה הייחודית שבערים שונות ברחבי העולם אפשר למצוא רחובות, כיכרות, שדרות, גנים ופארקים הנושאים את שמותיהם של מנהיגים ישראלים.
וזוהי בהחלט תופעה מסקרנת: במדינות שאין להן קשר ישיר לישראל, ובערים שבהן רוב התושבים אינם יהודים, בחרו הרשויות להנציח דמויות כמו דוד בן-גוריון, גולדה מאיר, מנחם בגין, יצחק רבין ושמעון פרס.
חלק מהמקומות נקראו על שמם בעקבות פעילותם המדינית, אחרים בעקבות תרומתם לשלום, ויש כאלה שנבחרו דווקא בגלל הקשר האישי שהיה להם עם העיר. הנה כמה מהדוגמאות המעניינות ביותר, לא לפני שנזכיר כאן כי היום - 7 באוקטובר - החליטו לקרוא דווקא בפריז שביל לזכרם של שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל, שנחטפו ונרצחו בשבי חמאס.
טקס חניכת פארק מונסו בפריז לזכר שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל
רחוב יצחק רבין בברלין
באפריל 2004, כתשע שנים לאחר רציחתו של יצחק רבין, התקיים טקס רשמי מרגש בלב ברלין - טקס שבו הונצח ראש הממשלה החמישי של ישראל. במעמד זה נחנך רחוב "יצחק רבין שטראסה" (Yitzhak-Rabin-Straße) שברובע טירגארטן שבבירה הגרמנית. הרחוב משתרע לא הרחק מבניין הרייכסטאג, מלשכת קנצלר גרמניה וגם משער ברדנבורג - אחת מנקודות העניין המפורסמות בברלין, המושכת אליה תיירים מרחבי העולם.
טריוויה על הדרך: מבחינת כמות ההנצחות העירוניות בעולם, רבין בולט מעל כולם. אחרי רציחתו ב-1995 החלה תופעה בינלאומית של הנצחתו כמנהיג המזוהה עם תהליך השלום. ניתן למצוא מקומות ורחובות על שמו גם בערים נוספות - בגרמניה, בצרפת, בספרד ועוד.
אנדרטת מנחם בגין בבלארוס
מנחם בגין, ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, נולד בשנת 1913 בעיר ברסט, השייכת כיום לבלארוס. 100 שנים מאוחר יותר, הוחלט בעיר לחנוך אנדרטה להנצחתו - והלוט הוסר מעל פסל דמותו בטקס רשמי שכלל משמר כבוד של חיילים בלארוסים. האנדרטה - מעשה ידיו של הפסל קונסטנטין סליקנוב - ניצבת בסמוך לבית הספר שבו למד בגין הצעיר, והכיתוב המלווה אותה מציין במספר שפות: "מנחם בגין. זוכה פרס נובל. נולד בברסט. מנהיגה של ישראל".
טריוויה על הדרך: בטקס הסרת הלוט, שבו השתתפו חברי הקהילה היהודית בעיר ונציגי השגרירות הישראלית במדינה, אמר יושב ראש העירייה אלכסנדר פלישמקוב: "אנחנו חולקים כבוד לאנשים שתרמו להיסטוריה ושפיארו את עירנו. מנחם בגין הוא ללא ספק אחד מאנשים אלה".
כיכר גולדה מאיר בניו יורק
בשנת 1979, שנה לאחר מותה של גולדה מאיר, הונצחה בלב מנהטן האישה היחידה שכיהנה כראשת ממשלת ישראל: Golda Meir Memorial Square ברחוב 39, באזור ברודווי. במקום הוצב בשנת 1984 גם פסל דיוקן שלה, שמנציח את ראשת ממשלת ישראל הרביעית, שנחשבה לאחת הנשים הבולטות ביותר בפוליטיקה העולמית של המאה ה-20. פסל הברונזה נוצר בידי הפסלת ביאטריס גולדפיין.
טריוויה על הדרך: גולדה מאיר הונצחה בעולם באופנים רבים - מבובת שעווה במוזיאון מאדאם טוסו בניו יורק ועד רחוב על שמה בקייב, עיר הולדתה.
רחוב בן גוריון בברלין
בן-גוריון שטארסה (Ben-Gurion-Straße) ברובע טירגארטן שבברלין, מנציח את ראש הממשלה הראשון של ישראל, ואחת הדמויות החשובות במאה ה-20 כולה. הרחוב נחנך בשנת 2005, כ-31 שנים לאחר מותו של בו-גוריון. הנצחתו בבירה הגרמנית אינה מקרית: מעבר לעובדה שהוא לקח חלק בלא מעט כנסים ואירועים ציוניים בעיר, היה בן גוריון הרוח החיה שמאחורי הסכם השילומים עם גרמניה (1952), שנועד לספק פיצוי על רכוש יהודי שנשדד ולסייע בשיקום הכלכלה הישראלית וקליטת ניצולי השואה. מעניין לדעת כי רחוב בן-גוריון בברלין מהווה את המשכו של רחוב יצחק רבין בעיר.
טריוויה על הדרך: ראש הממשלה הראשון מונצח בכמה וכמה מקומות בעולם. אחת ההנצחות המעניינות היא בניו יורק, ברחוב David Ben-Gurion Place, ליד מלון בילטמור. המיקום אינו מקרי: במלון זה התקיימה במאי 1942 ועידת בילטמור, שבה בן-גוריון ומנהיגים ציוניים אחרים דנו בעתיד ארץ-ישראל.
כיכר חיים ויצמן בריו דה ז'ניירו
בריו דה ז'ניירו שבברזיל תוכלו למצוא כיכרות שנקראו על שמם של שלושה מנהיגים ישראלים מרכזיים: דוד בן־גוריון, שמעון פרס וחיים ויצמן. ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל ואחד מראשי הציונות, הונצח בשנת 1965 בכיכר Praça Chaim Weitzman. בלב הכיכר ניצב פסל ראשו של ויצמן, ובסמוך לה נמצא בית ספר עירוני עם שם אנה פרנק. האתר מהווה חלק מתוכנת סיורי המורשת היהודית בריו דה ז'ניירו, הכוללים גם את המוזיאון היהודי ואת פארק יצחק רבין.
טריוויה על הדרך: ב-11 בנובמבר 1952, יומיים לאחר מותו של ויצמן, פורסם בעיתון "דבר" כי בעקבות פטירתו, הוכרז יום אבל לאומי באורוגוואי ובארגנטינה.
כיכר חיים ויצמן, ריו
כיכר שמעון פרס בפריז
בלב רובע המארה, אחד האזורים ההיסטוריים המוכרים בפריז, מצויה כיום פינה הנושאת את שמו של אחד המנהיגים המזוהים ביותר עם מדינת ישראל: כיכר שמעון פרס (Place Shimon Peres). הכיכר נחנכה בפברואר השנה בנוכחות בני משפחתו של פרס, ראשת עיריית פריז אן אידלגו ובכירים צרפתים וישראלים. הבחירה להנציחו בבירת צרפת אינה מקרית: ראש הממשלה ונשיא ישראל לשעבר, חתן פרס נובל לשלום, היה במשך עשרות שנים מהדמויות המרכזיות בעיצוב היחסים בין ישראל לצרפת, ובעולם כולו. בעיריית פריז תיארו אותו כ"איש שלום" שהקדיש את חייו לדיאלוג ולניסיון לשנות את המציאות במזרח התיכון.
טריוויה על הדרך: באופן מעט סמלי - ההחלטה התקבלה כבר ב-2025, באותה השנה שבה ניסו בדבלין למחוק את הנצחתו של נשיא ישראלי אחר: חיים הרצוג. וכך, אפילו על רקע התקופה המתוחה הנוכחית, פריז בחרה להוסיף למרחב הציבורי שלה את שמו של מנהיג ישראלי.
פרספקטיבה היסטורית
בעידן הנוכחי, שבו הפגנות נגד ישראל מתקיימות בערים רבות בעולם, שבו מוסדות ישראליים ויהודיים מתמודדים לעיתים עם גילויי עוינות, ושבו עצם השיח על ישראל הפך במקומות רבים למורכב וטעון, קל לשכוח שלאורך חלק גדול מההיסטוריה המודרנית התקיים גם יחס אחר לחלוטין. מנהיגים ישראלים כמו בן-גוריון, גולדה מאיר, מנחם בגין, יצחק רבין ושמעון פרס לא היו רק שמות שמוכרים לישראלים. הם היו דמויות בינלאומיות, שהשפיעו על הפוליטיקה העולמית, נפגשו עם מנהיגים מכל העולם והפכו לחלק מהשיח המדיני הבינלאומי.
כל המקומות הללו מספרים סיפור על תקופה שבה מדינת ישראל ומנהיגיה נתפסו, לפחות בחלקים נרחבים של העולם, גם כסמל להישג היסטורי, למנהיגות ולתקווה. אולי יום יבוא וההיסטוריה הזו תחזור על עצמה.