עין בוקק שלא הכרתם: המסלול הרטוב שאין בו כמעט מטיילים

אין כזה דבר עלייה קשה מדי. יש פשוט אנשים שלא מרשים לעצמם לנוח, לקחת את הזמן ולהסתכל לאחור - אל הנוף היפה. בטיול הזה יש גם עלייה, גם נוף יפה וגם מינימום בני אנוש שיתחככו בכם. כן, קראתם נכון: יש גרסה למסלול האולטרה-פופולרי של נחל בוקק, שבחצייה הראשון לא תראו כמעט נפש חיה. איך זה יכול להיות? בזכות העלייה.

אז אחרי שסיכמנו שעליות יכולות דווקא להיות דבר טוב, נתחיל בצורה מסודרת: נחל בוקק (שאותו אתם מכירים גם כ"עין בוקק"), הוא אחד המסלולים היותר פופולריים באזור ים המלח בפרט ובמדבר יהודה בכלל. הסיבות לכך הן טובות: מדובר במסלול הלוך-ושוב קצרצר, של פחות מקילומטר לכל כיוון, שיש בו מים שעושים נעים למדבר הצחיח. מה יותר טוב מזה?

ואם כבר באזור:
מחפשים אתגר עם הילדים? המסלול המדברי שיפתיע אתכם

לכן, בסופי שבוע ובחגים, המסלול הזה עמוס במשפחות, צהלות ושאר שפריצים. ובדיוק מהסיבה הזו, כדאי לגלות שיש גם גרסה מעגלית, קצת אתגרית, שמתאימה למשפחות עם ילדים אוהבי לכת.

לפני כשנתיים חנכה רשות הטבע והגנים מבואת כניסה מסודרת לנחל בוקק, עם הרבה צל, ספסלים שצופים לכיוון ים המלח וגם מרכז שירות עם חנות קטנה. אחרי שתגיעו, תתמקמו ותרכשו קרטיב כמו כולם, עיזבו את ההמון שפונה שמאלה אל המסלול הקצר, ופנו ימינה (צפונה), אל שביל בסימון אדום. כן, כל המבטים יינעצו בכם - מי הם האנשים המוזרים שמוותרים על מסלול קליל לטובת טיפוס על הר? התשובה: אנשים שרוצים קצת שקט. כלומר, אתם.

כמה עשרות מטרים במעלה השביל, ותגיעו אל מצד בוקק - מבנה מבוצר שהוקם בתקופה הביזנטית (ככל הנראה במאה השישית לספירה). המצד נחקר בסוף שנות ה-60 של המאה שעברה על ידי הארכיאולוג מרכי גיחון, ונמצאו בו ובסביבתו מטבעות מתקופות שונות ואפילו בית מלאכה לייצור תכשירים קוסמטיים ורפואיים. כן, גם לפני מאות רבות של שנים, אנשים עפו על מוצרי ים המלח.

אחרי הצצה אל פנים המצד (הכניסה אינה אפשרית כיום), מלאו את הריאות בחמצן נקי והתחילו לטפס מערבה עם השביל האדום. זה הולך להיות תלול - אבל קצר. ובעוד שאתם מטפסים, הנוף מאחוריכם נפתח יותר ויותר, וים המלח מתגלה בשיא יופיו. כן, גם למרות כל ההתעללויות שבני האנוש גורמים לו.

עוד 300-200 מטרים, ובדיוק ברגע שבו אתם נכנעים לעלייה - תגיעו אל מפגש שבילים ולדרך מישורית יחסית. בנקודה זו עוזבים את השביל האדום ופונים שמאלה (דרומה) עם שביל בסימון שחור. השביל הזה יוביל אתכם בעוד כמה דקות אל נקודת תצפית יפהפייה לעבר ים המלח והמלונות של מתחם עין בוקק. זה בדיוק הזמן לקחת את הזמן - כי טיולים שווים נוטים להסתיים מהר מהצפוי.

ומאחר שאחרי כל עלייה זדונית יש ירידה זדונית לא פחות - ממש ברוב תתחילו לצעוד מטה, במדרון תלול שמיד יביא אתכם לנחל בוקק שופע המים. בסופו של המדרון השגיחו היטב על הילדים, במיוחד בחלק שבו יש יתדות אחיזה בסלע. הקטע הזה עשוי להפחיד הורים - ולרגש ילדים. וזה מה שיפה בו, בתכלס. בסוף הירידה ממתין לכם המפל הגדול של נחל בוקק - וגם המוני המטיילים שפגשתם במבואת הכניסה. ההבדל הוא שאתם יורדים לכאן כמנצחים, כטיילים עזי נפש. אתם הרווחתם ביושר את המים הטובים שזורמים פה מכל עבר.

זה המקום למנוחה נוספת, מול המפל שגובהו כשלושה מטרים. מעניין לדעת שנחל בוקק, שאורכו כ-15 ק"מ, עובר כאן באזור קניוני יפה, והוא זורם בכל עונות השנה. בעבר הלא רחוק הוא זוהם, אך כיום מוזרמים אליו מים נקיים, שמצטרפים למימיו הטבעיים.

מכאן פשוט צעדו עם השביל השחור מערבה. מומלץ ללכת ממש בתוך המים הרדודים, שבשום נקודה במסלול לא עולים על גובה של 20 ס"מ. הדרך תזמן לכם יופי של סצנות של מים, מדבר, עצי אשל פוטוגניים וגם אולי יעלים ושפני סלע שיסכימו להראות את עצמם. לא פגשתם יעלים? לפחות תרימו עיניים לשמים בעקבות הסאונד של הטריסטרמיות, ציפורי שיר קולניות. בינינו, קל יותר לגלות כאן טריסטרמיות מאשר לומר בקול רם את שמן מבלי להתבלבל.

הדרך מהמפל ועד נקודת הסיום של המסלול מתפתלת לאורך של כ-800 מטרים בלבד, אז אל תשכחו, שוב, לקחת את הזמן. כבר אמרנו: טיולים שווים מסתיימים מהר מדי.

אורך המסלול: כ-3 ק"מ (מעגלי).
רמת קושי: בינונית (משפחות עם ילדים אוהבי לכת. לא מתאים לפעוטות וילדים קטנים)
ווייז: "חניון נחל בוקק".
בתשלום? לא. החניה והכניסה בחינם.
הערה: אין לטייל באזור בעת סכנת שיטפונות.
המלצה: כדי להימנע מעומסים בנחל, מומלץ להגיע בימי חול או בשישי. בשבת - מוקדם בבוקר.
עוד משהו: לפני או אחרי הטיול, מומלץ לדלג למצד זוהר הסמוך, אליו אפשר להגיע עם כל רכב. יופי של פינה מדברית שכיף לחקור בנחת.