משבר האצות שהשבית את מתקני ההתפלה בדרום הארץ כבר נותן את אותותיו בכנרת: בתוך עשרה ימים איבד האגם כ-3.3 מיליון קוב מים, בעקבות הצורך לשאוב ממנו מים כדי להמשיך ולספק מים באופן סדיר לציבור ולחקלאות בישראל.
מאז תחילת המשבר, בתחילת החודש, התקבלה החלטה להגביר את השאיבה מהכנרת, לצד שאיבת מים מהאקוויפרים באמצעות קידוחים. זאת, במטרה לפצות על הירידה באספקת המים ממתקני ההתפלה שהושבתו.
בעשרת הימים האחרונים ירד מפלס הכנרת ב-10 סנטימטרים - מ-213.30 מטרים מתחת לפני הים ל-213.40 מטרים מתחת לפני הים. מדובר במפלס הנמוך ביותר שנמדד ב-9 בספטמבר מאז 2018.
לשם השוואה, לפני שמונה שנים, באותו תאריך, היה מפלס הכנרת נמוך בכ-87 סנטימטרים מהמפלס הנוכחי. כלומר, למרות הירידה הנוכחית, מצבה של הכנרת עדיין טוב משמעותית מזה שהיה באותה תקופה ב-2018.
אבל לא רק השאיבה אחראית לירידה. בתקופה הזו של השנה גורם האידוי לירידה של כמסנטימטר אחד במפלס הכנרת מדי יממה. מתחילת החודש איבדה הכנרת עוד כ-2 סנטימטרים כתוצאה מהשאיבה שנדרשה בעקבות משבר האצות.
הכנרת חוזרת לתפקיד הישן שלה
שאיבת מים מהכנרת לצורכי אספקת המים בישראל הייתה בעבר פעולה שגרתית, אולם מאז כניסתם לפעולה של מתקני ההתפלה, השימוש במי האגם למטרה זו כמעט ונפסק לחלוטין.
בשנים האחרונות אף נעשה מהלך הפוך: במקום לשאוב מים מהכנרת, הוקם פרויקט "המוביל ההופכי", שנועד להזרים מים מותפלים אל האגם ולחזק את מאגר המים הלאומי. הפרויקט החל לפעול בשנה האחרונה, ובמסגרתו אף הוזרמו לכנרת כמויות מים מסוימות דרך נחל צלמון.
כעת, בעקבות השבתת מתקני ההתפלה, הכנרת נאלצת שוב לספק מים למערכת הארצית. עם חזרת מתקני ההתפלה לפעילות מלאה, צפויה השאיבה מהאגם להצטמצם שוב, והכנרת תוכל לחזור בהדרגה לתפקיד שיועד לה בשנים האחרונות - מאגר מים שמקבל מים מותפלים, ולא מקור מרכזי לאספקת מי שתייה.