"גם עם תעודת פטירה לא מבטל": חולת סרטן חויבה באלפי שקלים על וילה שלא שהתה בה

דניאלה בוחניק, תושבת מושב מבקיעים שבעוטף עזה, חיכתה חודשים לחגיגה המשפחתית שתכננה לכבוד בר המצווה של בנה. את הווילה במושבה מגדל היא הזמינה כבר ב-23 בפברואר, כחצי שנה מראש, עבור סוף שבוע בתאריכים 19-21 באוגוסט. אלא ש-18 ימים לפני מועד הצ'ק-אין, המציאות המשפחתית השתנתה לחלוטין.

ב-27 ביולי, ביום שבו עברה בעצמה טיפול כימותרפי מתוכנן, אביה לקה באירוע רפואי קשה ואושפז ביחידה לטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם. בני המשפחה ניסו בתחילה להסתיר ממנה את חומרת מצבו, אך ב-1 באוגוסט היא גילתה את מלוא הפרטים והודיעה על ביטול החופשה.

מאז, לדבריה, היא נאלצת להיאבק לא רק עם מצבו של אביה, אלא גם על הכסף ששילמה עבור החופשה. כעת, לאחר שמכתב התראה ששלחה עורכת דינה לא הביא להשבת הכספים, היא מתכוונת להגיש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה בסך 15 אלף שקל.

הווילה, ששיווקה את עצמה תחת השם Joseph Exclusive ו"הבית במושבה מגדל", הוזמנה בעלות של 17 אלף שקל. בוחניק שילמה מקדמה בסך 3,000 שקל לחברה "ג.נ יוסף ניהול והשקעות".

לדבריה, כאשר התקשרה לבטל את ההזמנה והסבירה את מצבו של אביה, היא זכתה לתגובה שהותירה אותה המומה. "מישהו הביא לי תעודת פטירה של אבא שלו ולא הסכמתי לבטל", היא טוענת שנאמר לה. לדבריה, בעלת הווילה הוסיפה: "בקורונה ובמלחמה לא ביטלתי, וגם לא לך".

למחרת, לדבריה, נמסר לה כי המקדמה לא תוחזר וכי היא נדרשת לשלם 8,500 שקל נוספים. בני משפחתה, לטענתה, ניסו למצוא נופשים חלופיים שהיו מוכנים לשלם את מלוא מחיר ההזמנה - 17 אלף שקל. לדבריה, נציגת הווילה סירבה לקבל את ההזמנה החלופית.

בהמשך, לטענת בוחניק, נמסר לה כי הווילה מצאה בעצמה לקוחה אחרת, ששילמה 13 אלף שקל עבור אותם תאריכים. לדבריה, היא נדרשה להשלים סכום של 5,000 שקל. אלא שהפער בין 17 אלף השקלים ששילמה במקור לבין 13 אלף השקלים ששולמו על ידי הלקוחה החדשה עומד על 4,000 שקל בלבד.

בוחניק ביקשה לקבל חשבונית, קבלה או הסכם המעידים על העסקה החלופית ועל הסכום ששולם, אך לדבריה לא קיבלה אסמכתאות.

המחלוקת לא הסתיימה בכך. בוחניק טוענת כי בשלב מסוים הודיעה לה נציגת הווילה שבכוונתה לחייב את כרטיס האשראי שלה ב-2,000 שקל נוספים. לדבריה, היא התנגדה לכך במפורש והבהירה כי אם בית העסק סבור שקיים חוב, עליו לפנות לבית המשפט ולא לחייב את הכרטיס ללא הסכמתה.

למרות זאת, לטענתה, ב-31 באוגוסט בוצע החיוב. בסופו של דבר, לדבריה, נגבו ממנה 5,000 שקל - 3,000 שקל כמקדמה ועוד 2,000 שקל בחיוב הנוסף. "מי שסבור שמגיע לו כסף צריך לפנות לבית המשפט - לא לשלוח יד לכרטיס האשראי", היא אומרת.

בוחניק, גננת במקצועה, מתמודדת בעצמה עם מחלה קשה. לאחר 7 באוקטובר חזרה לעבוד ביישוב נתיב העשרה כדי לסייע לקהילה, לאחר שבעבר הייתה מפונה מגוש קטיף. כיום, לדבריה, אינה עובדת ומשפחתה מתקיימת ממשכורתו של בעלה, איש קבע בצה"ל, ומקצבת הביטוח הלאומי.

החופשה במגדל הייתה אמורה להיות עבור המשפחה רגע של שמחה אחרי תקופה ארוכה וקשה. "עברתי שנה קשה ואינטנסיבית מאוד, עם טיפולים, כימותרפיה, ניתוחים והקרנות. כל המשפחה והילדים עברו את זה איתי. רצינו משהו קצת משמח אחרי כל מה שחווינו", היא מספרת. "זה ממש צובט את הלב. מאז 7 באוקטובר חשבתי שמשהו השתנה בנו כעם - שיש יותר הכלה, שרואים את האחר ועוזרים לו. ושוב אני מתאכזבת. אנשים לא רואים שום דבר חוץ מהכסף של עצמם".

היא מתקשה במיוחד להשלים עם העובדה שבזמן שבו משפחתה התמודדה עם מצבו הקשה של אביה, היא נאלצה לעסוק גם במחלוקת הכספית. "במקום להיות עם אבא שלי, כשאמרו לנו לבוא להיפרד ממנו, הייתי עסוקה בזה. עם כמה מלחמות אני עוד צריכה להילחם? מה יוצא להם מעוד 5,000 שקל - בשביל זה לא להיות אנושיים?"

עו"ד שלי היאט, המייצגת את בוחניק, טוענת כי מדובר בעסקת מכר מרחוק, ולכן היה על בית העסק למסור ללקוחה את מלוא פרטי העסקה, לרבות תנאי הביטול, בהתאם להוראות הדין. לדבריה, ככל שלא נמסר ללקוחה מסמך גילוי כנדרש, עשויה להיות לכך משמעות גם באשר למועד שממנו יש למנות את תקופת הביטול ולגובה דמי הביטול שניתן היה לגבות.

"המקרה הזה אינו מסתכם רק במחלוקת על דמי ביטול", מסרה עו"ד היאט. "לטענת הלקוחה, לאחר שהודיעה במפורש כי היא אינה מאשרת כל חיוב נוסף וכי ככל שבית העסק סבור שקיים חוב עליו לפעול לגבייתו בדרך משפטית, בוצע בכל זאת חיוב נוסף בכרטיס האשראי. ככל שהדברים יתבררו כנכונים, מדובר בהתנהלות חמורה מאוד. בית עסק אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולחייב לקוח בסכום שבמחלוקת בניגוד להרשאה שניתנה לו".

עוד טוענת עו"ד היאט כי אם הווילה הושכרה בפועל לאורחים אחרים באותם מועדים, על בית העסק להציג אסמכתאות ברורות לסכום ששולם ולנזק שנגרם לו בפועל. "אי אפשר מצד אחד להשכיר את הנכס לאחרים ומצד שני לדרוש מהמזמינה המקורית סכומים שאינם משקפים נזק ממשי ומוכח. אם נטען שנגרם הפסד, יש להוכיח אותו במסמכים ובחשבון ברור", אמרה.

אפרת, נציגת המכירות שטיפלה בהזמנה מטעם הווילה, דוחה את טענות בוחניק באשר להתנהלות העסק. "הלקוחה ביקשה לבטל את ההזמנה זמן רב לאחר שחלפה תקופת הביטול הקבועה בחוק ובסמוך למועד הנופש", מסרה לוואלה תיירות.

לדבריה, למקום האירוח קיימת "מדיניות ביטול מיטיבה", שלפיה במקרה של ביטול לאחר המועד הקבוע בחוק נגבים 50% בלבד מעלות ההזמנה. "ככל שמתאפשר, בית העסק אף מנסה לאתר אורחים חלופיים כדי לצמצם את דמי הביטול. במקרה זה, בית העסק הצליח להשכיר את הווילה לאורחים אחרים, אך במחיר נמוך ממחיר השוק. בהתאם, הלקוחה נדרשה לשאת בסכום מופחת בלבד, המשקף רק את הפער שנוצר בפועל בעקבות הביטול".

עוד מסרה נציגת המכירות: "אנו מצרים על הנסיבות האישיות שתוארו על ידי הלקוחה ועל כך שהמאמצים שננקטו על ידי בית העסק, אשר הפחיתו בסופו של דבר את דמי הביטול לפחות משליש מעלות ההזמנה, לא קיבלו ביטוי מספק בכתבה. ואולם, עסק קטן המפעיל וילת נופש אינו יכול לשאת בהפסדים הנגרמים מביטול הזמנה בסמוך למועד האירוח".

כעת, כאמור, מתכוונת בוחניק להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, שם תבקש 15 אלף שקל. במרכז המחלוקת צפויות לעמוד, בין היתר, שאלות הנוגעות לתנאי הביטול שנמסרו לה, הנזק שנגרם בפועל בעקבות הביטול והחיוב הנוסף שבוצע בכרטיס האשראי.