עבודות להסדרת הבטיחות ולשיקום המבנה הישן במתחם מעיין עין ג'ונס, הסמוך לחמת גדר, יוצאות לדרך. המבנה, הממוקם בעמק הירמוך בשטח המועצה האזורית עמק הירדן, סובל במשך השנים מהתדרדרות במצבו, כולל קריסה של חלק מהקירות, והוכרז כמבנה מסוכן המהווה סכנה לציבור.
הפרויקט, שעלותו כ-2 מיליון שקל, ממומן על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), באמצעות הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, ומבוצע על ידי רשות ניקוז ונחלים כינרת.
במסגרת העבודות יבוצע חיזוק קונסטרוקטיבי של קירות וחלונות המבנה, לצד פעולות הנדסיות לייצוב קירות הנמצאים בסכנת קריסה. מטרת העבודות היא להבטיח את יציבות המבנה ואת בטיחות הציבור.
במקביל, יבוצעו עבודות הכנה בבריכות המעיין. החצץ שהונח על רצפת הבריכות יוצא מהמקום ויוחלף באבני נחל גדולות ונקיות. לפי הגורמים האחראים לפרויקט, הדבר נועד לאפשר את ביצוע עבודות השיקום תוך שמירה על המשך זרימת מי הנביעה.
העבודות צפויות להימשך כארבעה חודשים, ובמהלכן ייסגר האתר למבקרים בשל היותו שטח בנייה שאינו בטיחותי. לאחר השלמת עבודות החיזוק והשיקום, צפוי האתר להיפתח מחדש לציבור הרחב ללא תשלום, כפי שהיה לאורך השנים.
"המים מזוהמים ושחורים"
לצד העבודות, הפרויקט מעורר התנגדות בקרב פעילי סביבה. אלה נווה, אפידמיולוגית ופעילת סביבה ממטה המאבק להצלת עין ג'ונס, שפעלה בעבר נגד הרשויות בנושא, נמצאת גם כעת באתר.
נווה אמרה לוואלה כי "העבודות מתבצעות בשטח עתיקות מוכרז ללא פיקוח של רשות העתיקות, ולכן הזעקתי את המשטרה. המים מזוהמים ושחורים כעת, ובכף הטרקטור מתגלגלות אבנים עתיקות. בקרקעית נמצאות אבנים שחורות ומזוהמות, לטענתנו בשל חומרים לא מתאימים שבהם השתמשו הרשויות בעבר".
לדבריה, "הרשויות מבקשות להפוך נביעה טבעית לבריכת שכשוך, אך מסתירות את העובדה שמעיינות חמת גדר כבר מצויים בשאיבת יתר ושבכוונתן להשתמש במעיין הציבורי למטרות מסחריות. בעניין מתנהל כיום הליך בבית הדין למים, אבל נראה שרשות המים שכחה את תפקידה - וכמוה גם רשות העתיקות".
נווה הוסיפה כי "רשות מקרקעי ישראל, המממנת את העבודות - הכוללות גם הטמנת צינורות להסטת מי המעיין - פועלת בחוסר שקיפות. לפי פרוטוקול ישיבה המצוי בידינו, היא גם זו שתשווק את בתי המלון לבעלי הון שייהנו מהמים האלה".
עוד טענה נווה כי "זהו המעיין הרפואי החינמי האחרון שנותר בישראל", וכי בתוכניות נכללות עבודות שעלולות לפגוע במים, "אף שלא נערכו להן בדיקות סביבתיות כלל, והן סותרות פסק דין חלוט".
הטענות המועלות על ידי נווה ומטה המאבק הן טענותיהם, ולא קביעות שנקבעו על ידי הרשויות או בית המשפט.
