מתחם מתוכנן ובו רחובות מצטלבים, חנויות או מחסנים, כבשנים ומתקני תעשייה נחשף בחפירות רשות העתיקות בחניון אצטדיון וינטר ברמת גן. החוקרים מעריכים כי מדובר בתחנת מסחר ותעשייה גדולה, שהוקמה לפני כ-1,300 שנה ופעלה במשך כ-150 שנה. ביום רביעי הקרוב ייפתח האתר לציבור לביקור חד-פעמי, לפני שהממצאים יכוסו.
החפירות נערכו לקראת הקמת מסוף אוטובוסים גדול במקום על ידי חברת נתיבי איילון, והן חשפו מכלול שתוכנן מראש ובאופן מסודר. לאורך רחובות ישרים ומצטלבים נמצאו סדרת חדרים ששימשו ככל הנראה חנויות או מחסנים, לצד מתקנים תעשייתיים מטויחים וכבשני יוצר.
"אמנם בעבר כבר התגלו באזור מבנים וממצאים מתקופות קדומות, אבל תוצאות החפירה הנוכחית עלו על כל המצופה", אומרים ד"ר יואב ארבל וליאור ראוכברגר, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. לדבריהם, אופן התכנון מעיד כי האתר הוקם בידי גורמים בעלי ידע הנדסי, ובידיעת השלטונות האזוריים - ואולי אף ביוזמתם ובמימונם.
גם מיקומו של המתחם אינו מקרי, להערכת החוקרים. הוא שכן בסמוך לדרך הראשית שקישרה בין יפו, רמלה - שהייתה אז בירת המחוז - וירושלים, וייתכן שהוקם על דרך משנית שהסתעפה מנתיב מרכזי זה. באזור היו גם אדמות חקלאיות פוריות ומקורות מים זמינים.
תחנת מסחר ותעשייה על הדרך לירושלים?
המתחם הוקם במאה ה-7 או ה-8 לספירה, בתקופות האומיית והעבאסית, ופעל במשך כ-150 שנה לפני שננטש מסיבה שטרם התבררה. החוקרים סבורים כי ייתכן ששימש תחנת מסחר ותעשייה גדולה, בעוד אפשרות אחרת היא שהיה חלק מיישוב סמוך שטרם נחשף.
במאה ה-10 לספירה האתר יושב מחדש. בתקופה זו נבנו בו בתי מגורים ומתקני ייצור, ונמצאו טאבונים רבים - תנורי אפייה עשויים חרס. בשלהי המאה ה-11, זמן קצר לפני הכיבוש הצלבני, האתר נעזב שוב ולא יושב מאז.
החפירות סיפקו הצצה לחיי היומיום ולכלכלה באזור לפני יותר מאלף שנה. בין הממצאים נמצאו עשרות כלי חרס ונרות שמן שלמים, כלי שולחן וכלי איפור רבים מברונזה, ראשי מכושים, מגל ומסמרים רבים מברזל, עשרות מטבעות וכמות גדולה של שברי כלי חרס וזכוכית, חלקם מקומיים וחלקם מיובאים.
הממצאים משקפים, לדברי רשות העתיקות, את תרבות התקופה ואת קשרי המסחר והכלכלה שהתקיימו באזור.
מי גר כאן?
המתחם הקדום מתוארך לתקופות האומיית והעבאסית, ואילו יישוב המגורים המאוחר יותר התקיים בתקופה הפאטימית. באותן מאות הייתה אוכלוסיית ארץ ישראל מגוונת וכללה קהילות מוסלמיות, נוצריות, יהודיות ושומרוניות.
ברמלה, שהייתה בירת המחוז, התקיימה קהילה מוסלמית, ובאזור הירקון חיו ככל הנראה שומרונים רבים - צאצאי אוכלוסייה גדולה שחיה באזור בתקופה הביזנטית, שקדמה לכיבוש המוסלמי במאה ה-7.
עם זאת, בחפירות לא נמצאו ממצאים המאפשרים לקבוע בוודאות מה הייתה זהותם האתנית או הדתית של תושבי המתחם.
ביום רביעי, 19 באוגוסט, תקיים רשות העתיקות יום פתוח באתר, שבו יוכלו בני הציבור להתרשם מהממצאים מקרוב. לאחר האירוע יכוסו השרידים כדי לשמור עליהם, ובמקביל תיבחן האפשרות להציג חלק מהממצאים לציבור בעתיד. הכניסה ליום הפתוח היא בהרשמה מראש בלבד.