בין טאפס לפלמנקו: ספרד שלא ממהרים לעזוב

יש יעדים שנדמה לנו שאנחנו כבר מכירים. במקרה של ספרד, לרובנו קופצות מיד אותן תמונות: ברצלונה, הרמבלס, קאמפ נואו, מדריד, קניות ואולי קצת חופים. אבל ספרד, כמו שמזכיר מיקי מרגלית, מדריך טיולים פגסוסי שמכיר אותה לעומק, רחבה הרבה יותר מזה. "כל מה שציינת, רמבלס וברצלונה, זה חמישה אחוז מספרד", הוא אומר. "זה כמו להגיד שאתה מכיר את ישראל כי היית בתל אביב".

בפרק החדש של "מסביב לעולם", סדרת התוכן של וואלה תיירות עם פגסוס, בלוגר התיירות ארז דגן יוצא למסע בספרד יחד עם מיקי מרגלית, שמכיר את ספרד כמעט מכל כיוון, ולירן מגן, בלוגרית טיולים שחוותה את ספרד מהזווית הצעירה, החופשית והצבעונית שלה. יחד הם מנסים להבין איך מגלים את ספרד שמעבר למסלול הגנרי, זו שיש בה טבע פראי, כפרים לבנים, חופי טורקיז, אוכל, מוזיקה, ארכיטקטורה ובעיקר קצב חיים אחר.

מיקי מספר שהגיע לספרד עשרות פעמים, אבל עדיין מוצא בה עוד ועוד שכבות. "אנחנו מכינים בפגסוס מסלול שכולל נופים, היסטוריה, ארכיטקטורה, קולינריה וכל מה שאפשר לרצות", הוא אומר. "ויש גם סודות קטנים, מקומות שבאופן עצמאי פחות מגיעים אליהם". לירן מוסיפה שהפתעה היא חלק מהחוויה: "כשבאים בלי יותר מדי ציפיות, הכול מפתיע, ובעיקר לטובה".

כמו בכל פרק של "מסביב לעולם", גם הפעם המסע מתחיל דרך החושים. הצליל של ספרד, מבחינת מיקי, הוא שילוב של נקישות, רקיעות, מחיאות כפיים וקסטנייטות. "אוסף של נקישות ורקיעות של פלמנקו", הוא אומר. "הפלמאס, מחיאות הכפיים, הרקיעות עם העקבים של הרקדניות, כל הרעשים האלה שהם מאולתרים אבל הופכים להיות כלי מוזיקלי".

גם האוכל נכנס מיד לתמונה. מיקי בוחר בטאפסים, שמן זית, שום, זיתים ומשקה אורצ'טה מתוק, שמוכר בעיקר באזור ולנסיה ונראה קצת כמו חלב אבל מגיע מעולם אחר לגמרי. לירן נזכרת בטאפסים, מנות קטנות, תפוחי אדמה ברוטב, צבעים וטעמים שמצטברים לארוחה שלמה. "הכול בקטן, הכול בטעימות", היא אומרת. "תלוי כמה אתה מזמין".

ומה הריח של ספרד? אצל לירן זו דווקא מאפייה חמה. "הריח הזה שיוצא מהמאפיות", היא אומרת. "הייתי שם חודשיים בקיץ וזה משהו שהייתי אוכלת קבוע. הריח הזה שיוצא מהמאפיות".

אחד הרגעים היפים בשיחה מגיע כשארז שואל את מיקי איזו תחושה בגוף עולה לו כשהוא שומע את המילה ספרד. התשובה שלו פשוטה: רפיון. "הייתי קורא לזה הורדת הילוך", הוא אומר. "מנוחה, שלווה, הכול בנחת. לא במרדף אחרי להספיק, אלא לראות בנחת, לשמוע, להבין ולהכיר".

לירן מזדהה מיד. גם בשופינג, היא אומרת, יש תחושה אחרת. לא לחץ, לא מרדף, אלא "טוב, אני פה לכמה ימים, אחזור לחנות הזאת". מבחינת מיקי, זה לא רק עניין של סייסטה, אלא גישה שלמה לחיים: פחות לצפור, פחות לריב, פחות למהר. אפילו תאונות דרכים, הוא מספר בחיוך, נגמרות שם לפעמים בהחלפת פרטים רגועה וחיוך.

וזה אולי אחד ההבדלים הגדולים בין טיול שמנסה להספיק הכול לבין טיול שמנסה להכיר באמת. "פעם זה היה לבוא, לראות, הלאה", אומר מיקי. "היום זה לראות ולהרגיש. להכיר את האופי, להכיר את המקומיים, לטעום, לשתות, להבין אותם".

כשחושבים על ספרד, רבים מדמיינים רחובות עירוניים, שווקים, ברצלונה, מדריד ושופינג. אבל אחת ההפתעות הגדולות היא הטבע. לירן מתארת תמונות של אגמים, מפלים, הרים וחופים, כאלה שגורמים לרגע לחשוב שאולי מדובר בכלל באוסטריה, צרפת או שווייץ. "זה ממש ספרד, וקשה להאמין", היא אומרת. "כי זה מתקשר בראש עם קיץ, חופים, שופינג, ברצלונה ומדריד".

ארז נזכר בטיול באזור הפירנאים, שבו נסעו מקוסטה בראווה אל ההרים וגילו נופים שהזכירו לו מערב אירופה אחרת לגמרי. גם סיירה נבאדה בדרום נכנסת לשיחה, עם שרידי שלג שאפשר לראות גם בקיץ ועם נופים שמוכיחים עד כמה ספרד מגוונת.

איך מגיעים לכל הפינות האלה? מיקי מסביר שהטיול מתנהל באוטובוסים נוחים עד כמה שאפשר, אבל במקומות שבהם אי אפשר להתקרב ממש, נעזרים בהליכה רגלית, שאטלים קטנים, רכבלים או כל פתרון מקומי אחר. "ההליכה ברגל היא הכי כיפית", הוא אומר. "ומי שמתקשה, אנחנו יודעים להראות לו גם את המסלול המקוצר, כדי שיראה מה שאפשר לראות בלי להתאמץ יותר מדי".

טיול מאורגן לספרד ופורטוגל | טיולים מאורגנים לספרד ופורטוגל עם פגסוס >>

ספרד היא לא יעד אחד, אלא כמה עולמות בתוך מדינה אחת. בצפון, מזג האוויר קריר יותר, הנוף ירוק יותר, האופי רגוע יותר ויש תחושה אירופאית יותר. בדרום, השמש חזקה יותר, הכפרים לבנים יותר, האווירה ים תיכונית יותר, והפלמנקו, הטאפס והסמטאות מקבלים מקום מרכזי.

"יש אנשים שמעדיפים את הצפון ויש שמעדיפים את הדרום", אומר מיקי. "בשניהם יש דברים דומים וגם דברים שונים, וכל אחד יכול להתאים לעצמו מה שהוא רוצה". אבל הוא מבהיר שגם בדרום רואים הרבה יותר מחופים: היסטוריה, סמטאות עתיקות, ערים, תרבות, אוכל מקומי, נופים וחוף ים נהדר. באזור סיירה נבאדה, למשל, אפשר לפגוש גם הרים, גם טבע וגם עירוניות ספרדית חיה.

ולא, בשבוע אחד לא באמת רואים את כל ספרד. "אי אפשר בשבוע לראות גם צפון וגם דרום", אומר מיקי. "ההבדלים מורגשים, גם במזג האוויר, גם באופי האנשים וגם בשפה".

לירן מביאה לשיחה את הצד החופי והצעיר יותר של ספרד, ובעיקר את אזור קוסטה בראווה ויורט דה מאר. שם, היא מספרת, פוגשים חופי טורקיז, מסעדות, מקומות בילוי, שמש, ים ואווירה שמתאימה כמעט לכל אחד, אבל במיוחד לצעירים שמחפשים חופשה עם מסיבות, חופים, יציאות וטיולי יום לברצלונה.

"יש לך ים, שמש, מסעדות חמודות ומקומות לצאת אליהם", היא אומרת. "יורט דה מאר אולי קצת יותר לצעירים". בלילה, היא מספרת, המקום מתעורר עם מועדונים וחיי לילה, אבל גם עם סדר וניקיון שישראלים לא תמיד מצפים למצוא במקומות בילוי צפופים. "מה שהכי אהבתי במועדונים שם", היא מספרת, "זה שאסור לעשן בפנים. הכול נקי, אתה יוצא משם וחוזר הביתה בלי להרגיש שכל הבגדים צריכים כביסה".

ועדיין, ספרד היא לא רק חופים ולא רק ערים. לירן אומרת שהיא דווקא אוהבת לשלב הכול: קצת עיר, קצת חוף, קצת טבע, קצת שופינג וקצת אוכל. מיקי מסביר שגם בטיולים של פגסוס מנסים לתת מקום לכל אלה. "אנחנו משתדלים לתת מהכול", הוא אומר. "מי שהולך לקניות ממלא את המזוודה, אבל בטיול אנחנו ממלאים את הנשמה ואת הזיכרונות".

סוברמסה - המשמעות המילולית היא "מעל השולחן", אבל הכוונה היא לכל מה שקורה אחרי שסיימתם לאכול: השיחה, הקפה, היין, הקינוח הקטן, הזמן שנמתח בנחת. לא קמים מיד, לא מבקשים חשבון ברגע שהצלחת התרוקנה, אלא נשארים לדבר.

"כשמסיימים את האוכל, לא סיימת את הארוחה", מסביר מיקי. "ממשיכים לשבת, לדבר, לשתות משהו קטן, וזה יכול להימשך עשר דקות, חצי שעה, שעה או אפילו יותר". לדבריו, זה קורה בעיקר במסעדות הכפריות, בטברנות קטנות ובמקומות שבהם אנשים לא באים רק לאכול מהר ולהמשיך הלאה, אלא להיות יחד.

וזה אולי מסביר את ספרד כולה: יעד שלא מבקשת ממך רק לסמן אתרים, אלא להישאר עוד רגע. להאט. להקשיב. לטעום. לדבר. להיות.

הרובע הגותי, סגרדה פמיליה ומה שלא מפספסים

כשארז מבקש מלירן לבחור מקומות שאסור לפספס, היא מתחילה מהרובע הגותי בברצלונה. "זה אזור ממש מגניב", היא אומרת. "יש בו סמטאות צרות, חנויות וינטג', אווירה רגועה ואנשים שיושבים באמצע היום עם קוקטייל. כולם בצ'יל". בהמשך, בפינת הצ'ק אין המהיר, היא בוחרת גם בסגרדה פמיליה כנקודה שאסור לפספס בעיר, גם אם זו הבחירה הבנאלית לכאורה.

מיקי, לעומת זאת, מחזיר שוב ושוב את השיחה אל החוויה הרחבה יותר: הנסיעות, ההסברים בדרך, המפגש עם הקבוצה והיכולת להגיע לכל מקום עם הכנה מוקדמת. גם כשיש נסיעה של שעה או שעתיים, הוא אומר, היא הופכת לחלק מהטיול. "באוטובוס תמיד יש אחד שמספר בדיחות, אחד שמוסיף ידע, אחד ששואל שאלות", הוא אומר. "הזמן עובר ולא מרגישים".

בפינת הצ'ק אין המהיר, ספרד מתכווצת לרגעים קטנים שמסכמים אותה יפה. לירן בוחרת בפייסטה על פני סייסטה, ביין אדום על פני סנגריה, ובפאייה כמנה ספרדית שחייבים לנסות. מיקי בוחר בטאפס של הדרום על פני פינצ'וס של הצפון, בפלמנקו לנשמה ובברנבאו לדופק.

המילה החשובה ביותר בספרדית? "גרסיאס", הוא אומר, ואז מוסיף: "מוצ'אס גרסיאס". הדרינק היומיומי הוא וינו טינטו, יין אדום, ובאירוע חגיגי יותר אפשר להרים כוס קווה. ומה היתרון של קבוצה גדולה בטיול כזה? מבחינת מיקי, התשובה ברורה: "הרבה יותר תוכן. בדיחות, ידע, שאלות, חברים חדשים, והרבה מאוד זיכרונות מהקבוצה".

בסוף, גם מי שמתחיל עם שניצל וצ'יפס, הוא אומר בחיוך, יסיים עם טאפס, ואפילו יתווכח איזה טאפס היה הכי טוב. אולי זה כל הסיפור של ספרד: היא מתחילה מוכרת, כמעט צפויה, ואז לאט לאט גורמת לך להוריד הילוך, לפתוח שולחן, להסתכל מסביב ולהבין שיש בה הרבה יותר ממה שחשבת.

רוצים לגלות עוד טיולים מאורגנים בעולם? בקרו באתר פגסוס>> טיולים מאורגנים לחו"ל: טיול מאורגן עם פגסוס - לחוויה בלתי נשכחת