לא רק דרקולה וקזינו: רומניה שלא הכרתם

יש יעדים שמגיעים אליהם עם דימוי מאוד ברור בראש, ואז מגלים שהמציאות רחבה, צבעונית ומפתיעה הרבה יותר. רומניה היא בדיוק יעד כזה. אצל לא מעט ישראלים היא עדיין מתחברת לטיולי שורשים, בוקרשט, קזינו, דרקולה או חופשה זולה יחסית באירופה. אבל מי שמתחיל לצאת מהעיר, לעלות אל הרי הקרפטים, להיכנס לעיירות, לטעום את האוכל המקומי ולפגוש את האנשים, מגלה מדינה אחרת לגמרי.

בפרק החדש של "מסביב לעולם", סדרת התוכן של וואלה תיירות עם פגסוס, בלוגר התיירות ארז דגן יוצא למסע ברומניה יחד עם חיים קנטור, מדריך טיולים של פגסוס שמכיר את המדינה כבר עשרות שנים, וטל צימרמן-נעמי, בלוגרית טיולים שחזרה מרומניה מופתעת ומאוהבת. יחד הם מנסים להבין מה הופך את רומניה ליעד שכל כך הרבה מטיילים מגיעים אליו עם מעט ציפיות וחוזרים ממנו עם רצון לספר לכולם שהם טעו לגביה.

"קודם כול הופתעתי", מספרת טל. "הגעתי בלי ציפיות, וגיליתי מדינה ירוקה, עם הרבה אטרקציות, חיי לילה, אוכל טעים ואנשים כל כך נחמדים וחמים". חיים, שנולד ברומניה ומדריך בה מאז שנות ה-90, מסכם את זה אפילו פשוט יותר: "רומניה היא יעד שחוזרים אליו. זה לא מקום שמסמנים עליו וי וממשיכים הלאה. תמיד יש עוד מה לעשות".

אחד הדברים הראשונים שעולים בשיחה הוא הצבע הירוק. לא ירוק קטן, לא ירוק של גלויה אחת, אלא ירוק שמלווה את הדרך, את היערות, את ההרים ואת העמקים. חיים מזכיר שרומניה גדולה בהרבה מישראל ושחלקים משמעותיים ממנה מכוסים יערות, כך שהטיול בה מרגיש לעיתים כמו נסיעה ארוכה בתוך טבע שלא נגמר.

הלב של החוויה הזאת נמצא בהרי הקרפטים, רכס עצום שעובר ברומניה ומגיע עד אזורים הסמוכים לגבול אוקראינה. עבור המטייל הישראלי, המעבר מבוקרשט אל אזור בראשוב וההרים מתרחש מהר יחסית, אבל התחושה היא של קפיצה לעולם אחר: עיירות ציוריות, יערות, כבישים מתפתלים, אתרי סקי בחורף ונופים שמצליחים להפתיע גם את מי שכבר טייל לא מעט באירופה.

"ברומניה יש ימים שלמים שבהם אתה בתוך היער ולא יוצא ממנו", מספר חיים. "אתה נכנס ליער, נוסע, ומגיע ליעד הבא רק כשאתה יוצא מהיער". טל מוסיפה שגם התחבורה והכבישים נוחים יותר ממה שרבים מדמיינים: "אין מה לפחד. הדרכים נוחות, הווייז עובד, והנופים שנגלים מול העיניים הם פשוט חוויה מדהימה".

רומניה היא אירופה, אבל לא תמיד אירופה המלוטשת והמרוחקת שמכירים ממקומות אחרים. זה חלק גדול מהקסם שלה. "רומניה היא מאוד אירופית וקלאסית, אבל עם נשמה", אומרת טל. "האנשים חמים, אקספרסיביים, ובמסעדות הרגשנו שכשהם שומעים שאנחנו מישראל, אנחנו יותר ממוזמנים".

גם חיים מדגיש את היחס החם לישראלים. לדבריו, מי שמטייל היום ברומניה פוגש מדינה שמקבלת מטיילים ישראלים באהדה, לצד יתרונות נוספים שישראלים אוהבים מאוד: טבע, אוכל טוב, יין, קניות ומחירים נוחים יחסית. "זה יעד זול", הוא אומר. "ויש גם קניונים גדולים, אבל זה לא העיקר. העיקר הוא הטיול עצמו".

אי אפשר לדבר על רומניה בלי לדבר על אוכל. כאן השיחה עוברת מהר מאוד למיצ'י, אותם קבבים רומניים קטנים שאפשר לאכול אחד, שניים, ארבעה או עשרים, ולפפנאש, הקינוח הרומני המפורסם שמזכיר סופגנייה עשירה עם שמנת וריבה. טל מספרת שהיא חוותה את רומניה בעיקר דרך שווקים, דוכנים, קורטוש ופפנאש, אבל הופתעה גם ממסעדות טובות ומחוויית אוכל שהרגישה לה הרבה יותר מגוונת ומוקפדת ממה שציפתה.

חיים מתאר ארוחה רומנית טיפוסית שמתחילה במרק חמצמץ, ממשיכה למנה עיקרית עם מיצ'י או בשר ולצידה ממליגה, ומסתיימת בפפנאש. בין לבין, כמובן, יש גם יין מקומי, צויקה ופלינקה. "יש צויקה של 40 אחוז ויש פלינקה שיכולה להגיע גם ל-50 אחוז", הוא מסביר בחיוך. "אבל ברומניה זה חלק מהאירוח".

רומניה מחזיקה גם באחד המותגים התיירותיים המפורסמים בעולם: דרקולה. אבל כמו הרבה דברים במדינה הזאת, מאחורי הקלישאה יש סיפור עשיר יותר. טירת בראן הפכה מזוהה עם דמותו של דרקולה בזכות ספרו של ברם סטוקר, אף שהקשר ההיסטורי מורכב בהרבה. חיים מסביר שהדמות ההיסטורית שמאחורי האגדה היא ולאד צפש, שליט ולאכיה שנודע באכזריותו ובמלחמותיו נגד הטורקים.

ועדיין, לא מדובר רק בגימיק. "הסיפור מעניין מאוד", אומר חיים. "עולים לטירה, מבקרים בפנים ושומעים את הסיפורים". מעבר לדרקולה, הוא מזכיר גם את סטפן הגדול ממולדובה, כנסיות, אגדות מקומיות ואת הדרך שבה מדריך טוב לא רק "מסביר" את המקומות, אלא מספר אותם.

אחת ההפתעות הגדולות ברומניה היא מכרות המלח. חיים מזכיר כמה מכרות מוכרים, ובהם סלאניק וטורדה, ומדגיש שמדובר באטרקציה של ממש ולא רק באתר גיאולוגי. במכרות יש אזורים לילדים, פעילויות, מיני גולף, מתקנים ואפילו Wi-Fi מתחת לאדמה. הטיפ הכי חשוב: להביא סווטשירט. "הטמפרטורה שם בערך 12 מעלות כל השנה", הוא אומר. גם בקיץ וגם בחורף.

בוקרשט עצמה מציעה צד אחר לגמרי של רומניה. מצד אחד, בית הפרלמנט העצום שבנה צ'אושסקו, מבנה אדיר שמספר הרבה על תקופה אחרת במדינה. מצד שני, העיר העתיקה, בתי קפה, מסעדות, ברים, רופטופים וחיי לילה שמצליחים להפתיע גם את מי שמגיע עם דימוי מיושן יותר של העיר.

"בבוקרשט מרגישים קצת כמו בברלין", אומרת טל. "יש בתי קפה, עיר עתיקה, מסעדות, מקומות בילוי ורופטופים מגניבים". חיים מוסיף שבטיול שלהם משלבים גם ערב בעיר העתיקה, במקום שנראה כמעט כמו ארמון, עם אוכל, אווירה וסיפור מקומי.

אחד היתרונות שחוזרים לאורך הפרק הוא היכולת להגיע למקומות שלא תמיד המטייל העצמאי היה מוצא לבד. חיים מזכיר למשל את בית הקברות העליז בכפר ספנצה, שבו המצבות צבעוניות ועל כל אחת מהן מופיע ציור או סיפור על האדם שקבור שם. הוא מזכיר גם את ביתו של אלי ויזל, יליד רומניה, ואת המפגשים המקומיים שמשולבים בטיול: ארוחה בבית רומני, ערב בבית הונגרי בטרנסילבניה, מוזיקה, ריקודים, גולאש ואנשים שמכניסים את המטיילים אל תוך התרבות המקומית.

"אנחנו מכירים כל פינה", אומר חיים. "המדריכים יודעים לקחת את המטיילים למקומות הכי יפים והכי ציוריים". ובסוף, אולי זה הסיפור של רומניה: לא רק אתר כזה או אחר, אלא חיבור בין טבע, אוכל, אנשים, היסטוריה ותחושת גילוי.

טיולים מאורגנים לחו"ל: טיול מאורגן עם פגסוס - לחוויה בלתי נשכחת >>

אז מתי כדאי להגיע? לפי חיים, גם בקיץ וגם בחורף. בקיץ רומניה ירוקה, בחורף היא לבנה, ובכל עונה יש לה אופי אחר. מה חייבים לטעום? טל בוחרת בפפנאש בלי היסוס. חיים הולך על צויקה ופלינקה כמשקאות המקומיים, ועל המיצ'י כאחת המנות שחייבים להכיר. ומה עדיף, בוקרשט או טרנסילבניה? התשובה תלויה באופי הטיול, אבל הקרפטים וטרנסילבניה מקבלים כאן מקום של כבוד.

לקראת סיום, חיים מתאר בדיוק למה הוא חוזר לרומניה שוב ושוב: "אני אוהב את רומניה מאוד, אבל יותר מזה, רומניה אוהבת אותי". אחרי 35 דקות של שיחה על יערות, אוכל, מכרות מלח, אגדות, אנשים חמים והפתעות בדרך, קשה לא להאמין לו.

רוצים לגלות עוד טיולים מאורגנים בעולם? בקרו באתר פגסוס>> טיולים מאורגנים לחו"ל: טיול מאורגן עם פגסוס - לחוויה בלתי נשכחת