בכל שנה אנו מפרסמים פה את מדד הדרכונים העולמי, הקובע איזה דרכון (או אזרחים הנושאים אותו) מאפשר כניסה למדינות העולם ללא הוצאת ויזה. אבל דרכון יכול גם לקבוע עד כמה קל יהיה לכם לטייל בעולם, אילו הזדמנויות כלכליות יעמדו בפניכם ואפילו מהי איכות החיים שמציעה המדינה שהנפיקה אותו.
לצד המדד השנתי, קיים מדד נוסף שמדרג את הדרכונים החזקים בעולם - מדד הדרכונים העולמי (Global Passport Index) לשנת 2026 - שפורסם השבוע ובוחן מעבר למספר היעדים שאליהם ניתן להיכנס עם דרכון ללא ויזה, תמונה רחבה הרבה יותר. כך, לצד חופש התנועה, הוא משקלל גם את האטרקטיביות של המדינה להשקעות, את התחרותיות הכלכלית שלה ואת איכות החיים שממנה נהנים אזרחיה.
לפי הדירוג החדש, שבדיה היא בעלת הדרכון החזק בעולם עם ציון של 96.05 נקודות (זו השנה השלישית ברציפות). אמנם היא מדורגת רק במקום ה-11 בעולם במספר המדינות שאליהן ניתן להיכנס ללא ויזה, אך היא מפצה על כך בדירוג גבוה במיוחד באיכות החיים ובחוסן הכלכלי.
עוד בנושא:
דירוג הדרכונים החזקים בעולם ב-2026: ישראל מאבדת 5 יעדים
מדינה חדשה לא מכניסה ישראלים. מה זה עשה לדרכון שלנו?
מאוקטובר: 29 מדינות באירופה לא יחתימו לכם את הדרכון
אירופה שולטת
אחריה מדורגות שווייץ, פינלנד, גרמניה, הולנד, דנמרק, אירלנד, בריטניה, נורבגיה וסינגפור. למעשה, תשע מתוך עשר המדינות המובילות נמצאות באירופה - נתון שממחיש את הדומיננטיות של היבשת בכל הנוגע לשילוב שבין חופש תנועה, יציבות כלכלית ואיכות חיים.
פינלנד הוכתרה כמדינה המובילה בעולם באיכות החיים, בעוד שווייץ דורגה שנייה בקטגוריית ההשקעות. סינגפור, שממשיכה להיות אחת המדינות המובילות בעולם מבחינת כניסה ללא ויזה, הצליחה להשתלב במקום העשירי הכללי למרות דירוג נמוך יחסית באיכות החיים.
מה עם ישראל?
הדרכון הכחול שלנו ממוקם במדד הדרכונים העולמי (Global Passport Index) לשנת 2026 במקום ה-56, והוא מספק כניסה ל-103 מדינות בעולם ללא צורך בוויזה. מדובר בירידה של מקום אחד מהשנה שעברה (55). בשנת 2021 הדרכון הישראלי מוקם במקום ה-51.
בקטגוריית "חופש תנועה" ישראל דורגה במקום ה-58 (סינגפור למשל במקום ה-1). בקטגוריית "מדד השקעות" דורגה ישראל במקום ה-40 (סינגפור 1) ואילו בקטגוריית "איכות החיים" במקום ה-97 (סינגפור 115).
ארצות הברית כבר לא בפסגה
אחת המגמות הבולטות במדד היא המשך היחלשותו של הדרכון האמריקני. בשנת 2021 דורגה ארצות הברית במקום הראשון ואף השיגה את הציון הגבוה ביותר שנרשם במדד. אולם בתוך חמש שנים היא רשמה את הירידה החדה ביותר מבין מדינות ה-G7, הידרדרה למקום ה-14 ב-2025, והשנה התאוששה במעט למקום ה-12 בלבד.
לפי מחברי הדוח, הירידה משקפת שינוי עמוק במדיניות הגבולות בעולם. מדינות מערביות רבות ממשיכות להציג מדיניות של גבולות פתוחים, אך במקביל מחמירות את הפיקוח באמצעות אישורי כניסה דיגיטליים, בהם ESTA בארצות הברית, ETA בבריטניה ומערכות הכניסה החדשות של האיחוד האירופי.
במקביל, מדינות אחרות בוחרות בדרך שונה. סין הרחיבה בשנה האחרונה את הפטור מוויזה לכמעט 50 מדינות כחלק ממדיניות שנועדה לעודד קשרי מסחר ותיירות, אך הותירה את ארצות הברית מחוץ לרשימה. גם ברזיל החזירה באפריל 2025 את חובת הוויזה לאזרחים אמריקנים, במסגרת מדיניות של הדדיות.
הפער רק הולך וגדל
הדוח מצביע על מגמה מדאיגה נוספת: הפער בין בעלי הדרכונים החזקים בעולם לבין בעלי הדרכונים החלשים ממשיך להתרחב.
בעוד שבדיה, שבפסגת הדירוג, קיבלה ציון של 96.05 נקודות, אפגניסטן, הנמצאת במקום האחרון, הסתפקה ב-23.10 נקודות בלבד. מדובר בפער של כמעט 73 נקודות - הגדול ביותר שנרשם מאז החל המדד להתפרסם, והוא גדל בהתמדה מאז 2021.
החוקרים מצאו גם פערים משמעותיים בין אזורים שונים בעולם. לדבריהם, בעלי דרכונים אפריקניים נהנים מגישה מצומצמת בהרבה למדינות אירופה, בעוד שאירופים נהנים מפתיחות רחבה הרבה יותר במדינות אפריקה - אי-השוויון האזורי הגדול ביותר שנמדד במדד.
בשורה התחתונה, מסכמים עורכי המחקר, הדרכון הפך לסמל של הרבה יותר מחופש תנועה. גם בעידן של מערכות דיגיטליות, אישורי כניסה מקוונים והבטחות לגלובליזציה, העולם עדיין מחולק בין מי שנהנים מחופש תנועה כמעט בלתי מוגבל לבין מי שנאלצים להתמודד עם יותר ויותר חסמים בדרך לחצות גבולות.