מערה פרהיסטורית המתוארכת לתקופה שבין כ-400,000-250,000 שנה לפני זמננו - קפסולת זמן שהיתה חתומה במשך מאות אלפי שנים, נחשפת בימים אלה בשולי המועצה המקומית פוריידיס, בסמוך למחלף זכרון יעקב. חפירת המערה, מזמנה של התרבות הקרויה "אשלו-יברודית", ממומנת על ידי חברת נתיבי איילון ומנוהלת ע"י ד"ר קובי ורדי ועמית גבאי מרשות העתיקות, בליווי פרופ' רון שימלמיץ מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן ובית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה.
"נפלה בחלקנו הזכות לחפור אתר ייחודי בעל חשיבות עולמית, אשר היה מוגן מנזקי הזמן בשל תנאים יוצאי דופן שהתקיימו כאן", אומר פרופ' רון שימלמיץ מאוני' חיפה. "קפסולת הזמן הזו שייכת לפרק זמן ייחודי בשלהי הפליאולית התחתון, רגע לפני שהאדם הניאנדרטלי והאדם המודרני הפכו לדומיננטיים והתפשטו באזורים רבים. רק אתרים בודדים משלב חשוב זה נחשפו בארץ ובלבנט בכלל, כאשר מרביתם אינם נגישים למחקר".
הכפר פוריידיס יושב על הרבה מאוד מערות ונקבות, חלקן מסותתות באבן, כך שתגלית המערה העתיקה אומנם מרתקת אך אינה דבר יוצא דופן.
"הניצנים שהובילו להתפתחות התרבות שלנו"
"השינויים ההדרגתיים שהופיעו בתקופה הזו: בגוף האדם, בטכנולוגיה ובחברה, בישרו על התכונות ועל דגמי ההתנהגות המורכבים שהופיעו לאחריה, ומאפיינים את האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני", מוסיף פרופ' שימלמיץ. "במידה מסוימת, ניתן לראות בהם את הניצנים שהובילו להתפתחות התרבות המורכבת שלנו. אחד התהליכים המרכזיים המתרחשים בתקופה זו הוא המעבר לחיים בקבוצות גדולות יותר ולשהות ממושכת יותר באותם אתרים. במערות מהתקופה התגלו עדויות לשימוש אינטנסיבי באש ולפעילות אנושית ממושכת - עדות לחיי מחנה מורכבים ועשירים. אלה ממצאים שרבים מהחוקרים קושרים להתפתחות של שיתוף פעולה חברתי והעברת ידע, כחלק מתהליכי ההתפתחות האנושית".
לדברי ד"ר קובי ורדי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, "נדיר מאוד למצוא אתר במצב השתמרות כזה. אין פרהיסטוריון שמגיע לכאן ולא מתרגש. האתר, שלא נופל בחשיבותו מהאתר המוכר של נחל מערות - ומתוארך לאותה התקופה, יאפשר לנו לחקור ברזולוציה גבוהה כיצד חיו אז בני האדם. התרבות שאנחנו חוקרים כאן מתאפיינת במגוון שיטות מתקדמות לייצור כלי צור - בהם אבני יד קטנות חדות, מקרצפים ולהבים. בחפירה נחשפות גם עצמות בעלי חיים, ובהם יחמור, צבי וסוסיים, לצד עדויות לנוכחות מים, אשר ייתכן שהפכו את המקום למוקד משיכה עבור קבוצות ציידים-לקטים קדומות".
על רקע חשיבותו של האתר, מקדמים ברשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה תוכנית מחקר רחבת היקף, במטרה לשחזר כיצד חיו בני האדם, הסתגלו לסביבתם ופיתחו דפוסי חיים וטכנולוגיות חדשות במהלך תהליכי האבולוציה האנושית. "ראוי לציין את התגייסותה של חברת נתיבי איילון, שניאותה לאפשר לנו את החפירה השאיפה היא שלאחר המחקר, יהיה פה אתר פתוח ונגיש לכולם - לתושבי פוריידיס, לתלמידי בית הספר שסמוך אלינו, ולכל מי שמתעניין בפרהיסטוריה של ארץ ישראל", אומרים החוקרים.