הגנים הסודיים של ישראל שבהם מצילים מינים נדירים שעומדים להיעלם

מאז 2007 מקימה רשות הטבע והגנים גני מקלט לצמחים בסכנת הכחדה במספר אתרים ברחבי הארץ, במטרה לשמר צמחים נדירים הנמצאים בסכנת היעלמות וזקוקים להגנה. כיום פועל מערך רחב הכולל כ-15 אתרים, בהם חמישה גני מקלט מרכזיים, שבע חלקות מקלט, שלושה פרויקטי שימור ייעודיים וארבע חממות לגידול צמחים נדירים המאפשרות מחקר, ריבוי והשבה לטבע. בכל גן ניתן למצוא את הצמחים המייצגים בית גידול בסכנה, הקרוב לאתר.

הגנים משמשים גם כבסיס לאיסוף זרעים, ריבוי והכנת שתילים, ומשמשים להשבה לטבע ולשיקום בתי גידול שנפגעו. כך למשל, בעשור האחרון, הושבו לטבע 40 מינים של צמחים בסכנת הכחדה באתרים שונים ברחבי הארץ, כחלק מתוכניות שיקום רחבות. מעבר לכך, גני המקלט מהווים כלי חשוב להעלאת מודעות ציבורית לנושא צמחים בסכנת הכחדה, ועבור חלק מהצמחים, הם מהווים "גרעין רבייה" חיוני להמשך שימורם.

מרב לבל וין, אקולוגית צמחים וצומח בחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים, מציינת כי בגני המקלט שומרים על צמחים בסכנת הכחדה, לומדים להכיר אותם יותר טוב ולהבין מה הם צריכים כדי לנבוט ולגדול ואף לבסס אוכלוסיות חדשות. "מעבר לכך, גני המקלט מאפשרים לציבור הרחב להכיר את הצמחים הנדירים בישראל ואת בתי הגידול הטבעיים שלהם בצורה נגישה לכולם", היא מוסיפה. "חלק מהצמחים שאנחנו מגדלים בגני המקלט לא מגודלים בשום גן אחר בארץ, לכן זאת הזדמנות גם להכיר אותם וגם לשמור עליהם. גני המקלט מאפשרים לא רק לראות את היופי והצבעוניות של הצמחים הנדירים, אלא גם להבין את חשיבות השימור וההשבה של מינים בסכנת הכחדה. כל גן הוא חלק ממאמץ רחב יותר לשמר את המגוון הביולוגי של הארץ, ולתת לדורות הבאים הזדמנות להכיר את המינים ובתי הגידול המיוחדים שלנו. גני המקלט מציעים חוויה חינוכית שבה שמירת טבע, מדע ומחקר נפגשים במקום אחד".

הגן הוקם בשנת 2014 ומציע חוויה ייחודית של שמירה על הטבע, חינוך והיכרות עם המגוון הביולוגי של בקעת בית נטופה. בגן מגוון בתי גידול - אדמות כבדות, שדות חקלאיים מסורתיים, אזורים לחים, בוסתן וחלקת גיאופיטים שהוצלו מעבודות תשתית, לצד חממה לגידול צמחים לצורך השבה לטבע ושיקום בתי הגידול. כאן, ניתן לראות מינים נדירים ומיוחדים כמו קדד הקרקפות, מסרק ארץ-ישראלי, אלקנת הגליל ובקית יזרעאל, לצד צמחי בר נדירים פחות המאפיינים בתי גידול אלו. הצמחים מותאמים לבית הגידול שלהם: צמחי השדות שורדים ומתרבים לצד גידולי שדה מזנים מסורתיים, וכך צמחי אדמות כבדות שנפגעו מהחקלאות המודרנית זוכים כאן להזדמנות לחזור ולהתבסס. גן המקלט בגן הלאומי ציפורי מציע חוויה שמחברת בין שמירה על הטבע, מחקר, חינוך והיכרות עם המגוון הביולוגי של ארצנו.

כבר בתחילת דרכו של גן המקלט, בשנת 2008, הצליחו לגדל כאן ולהשיב לטבע מינים כמו שלהבית הגלגל וקוצן מכונף. בהמשך, הוקמו חלקות חדשות עם צמחים נוספים, ביניהם געדה זעירת פרחים, מרווה סורית ופואת הצבעים ואף הוקם גרעין רבייה משגשג של אלקנת הגליל שמהווה המשך ישיר לאוכלוסייה בשולי השדות, ממש מעבר לגדר הגן הלאומי. בתוך הגן, התגלה גם שום הגלגל שגדל כאן באופן טבעי. הצמחים, שמקורם בשולי השדות שנפגעו רבות מעיבוד חקלאי ופיתוח ומהקמת מתקן אגירה שאובה, זוכים כאן לשימור והגנה וממלאים את הגן הלאומי, הן בחלקות המקלט והן לאורך שבילי ההליכה בגן. הטיפול נעשה על ידי צוות הגן בסיוע אקולוגים של רשות הטבע והגנים ואורי הנדלר, גנן גני המקלט במחוז צפון.

הגן, שהוקם בשנת 2007, שוכן בתוך בית הגידול הלח האופייני לשמורה ומהווה חלק ממסלול ההליכה בשמורה. הרעיון להקמתו החל עם פעולת הצלה של הנימפאה התכולה, צמח הדגל של השמורה, שאוכלוסייתו הצטמצמה עד לכדי 4-3 פריטים בלבד, והיום גדלים עשרות ואף מאות פרטים בבטחה בכמה גופי מים בתחומי הגן. בהמשך, הובאו לגן צמחים שהוצלו מעבודות פיתוח סביב הנעמן. בגן, משולבים ארבעה בתי גידול שמאפיינים את נחל הנעמן וסביבתו: בית גידול לח, דיונת חול ושקע לח, רכס הכורכר ומלחת חוף. בין המינים בסכנת הכחדה שניתן למצוא בגן: נימפאה תכולה, אזוביון דגול, ורד צידוני, לפופית החיצים, נעצוצית סבוכה, סם כלב מזרחי, אסתר הביצות, פשתת החוף, אירוס הביצות, סחלב הביצות ועוד.

גן המקלט הוקם בשנת 2016 על טרסות קיימות, והוא משלב אתרים היסטוריים עם שמירה על הצומח המקומי. בגן השתלבו עצים ותיקים וקירות הטרסות המכוסים ברקפות וצמחי בר נוספים. רוב הצמחים בגן גודלו בשני הגנים הבוטניים של ירושלים ובבנק הגנים, מכון וולקני, וחלקם - כמו סומקן ענקי ואירוס הסרגל - הועתקו מאתרי פיתוח ובנייה כדי להצילם. מיני הצמחים בגן מייצגים את האזור ההררי ביהודה ושומרון, כולל צמחית בתה ים תיכונית, צמחיית ספר, צמחי תבלין וצמחי טראסות חקלאיות מסורתית. אפשר למצוא למעלה מ 20 מינים בסכנת הכחדה, ביניהם סומקן ענקי, אירוס הסרגל, דו כנף ריחנית, דרדר אשקלון, מרוות החפים, קדד קצר-שיבולת, וקרן-יעל סורית. שיא הפריחה של רוב המינים מגיע באביב, אך גם בחודשים אחרים ניתן לראות נביטה וצמיחה מרהיבה. צוות האתר בסיוע אקולוגים של רשות הטבע והגנים ומתנדבים, מטפל במיני הצומח.