טיול שגרתי של תלמידי בית ספר בנורבגיה הפך לתגלית ארכיאולוגית יוצאת דופן, לאחר שילד בן שש הבחין בחפץ חלוד שבצבץ מתוך שדה חרוש. מהר מאוד התברר שלא מדובר בגרוטאת מתכת רגילה, אלא בחרב עתיקה בת כ-1,300 שנה - מתקופה שקדמה לעידן הוויקינגים.
את החרב מצא הנריק רפסנס מורטוודט, תלמיד כיתה א' מבית הספר פרדהיים, במהלך טיול באזור ברנדבו שבמחוז גראן, בנורבגיה. לפי הדיווחים המקומיים, הילד הבחין בחלק מהחפץ שבצבץ מהאדמה בזמן שהלך עם חבריו בשדה.
בתחילה נראה החפץ כמו חתיכת מתכת חלודה ומלוכלכת, אך צורתו עוררה חשד. המורים והתלמידים פעלו נכון, ובמקום לקחת את הממצא כמזכרת, יצרו קשר עם ארכיאולוגים מקומיים. ההחלטה הזו, כך מעריכים החוקרים, סייעה להציל פריט חשוב מההיסטוריה הקדומה של נורבגיה.
מהי חרב חד-להבית?
הארכיאולוגים זיהו את הממצא כחרב חד-להבית - כלומר חרב שמושחזת מצד אחד בלבד. סוג כזה של כלי נשק היה נפוץ בתקופה המרובינגית בסקנדינביה, בין השנים 550 ל-800 לספירה, ממש לפני תחילת עידן הוויקינגים.
חרבות מסוג זה משתייכות לעיתים למשפחת כלי הנשק המכונים "סאקס" או "סקרמאסאקס" - להבים ארוכים ששימשו לוחמים ברחבי אירופה של ימי הביניים המוקדמים. בנורבגיה, חרבות חד-להביות היו חלק ממסורת לחימה קדומה, עוד לפני שהחרבות הדו-להביות המזוהות עם הוויקינגים הפכו לנפוצות.
הערכת החוקרים היא שהחרב שהתגלתה בברנדבו בת כ-1,300 שנה. מדובר בתקופת מעבר משמעותית בהיסטוריה של סקנדינביה, שבה החלו להתעצב מוקדי כוח אזוריים, אליטות לוחמים וזהויות מקומיות - הרבה לפני שהוויקינגים החלו לפשוט ולסחור ברחבי אירופה.
הממצא התגלה באזור האדלנד, חבל היסטורי בדרום-מזרח נורבגיה, הידוע בזכות אדמותיו הפוריות, חוות עתיקות, תלוליות קבורה ושרידים מתקופת הברזל. ארכיאולוגים מעריכים כי האזור לא היה מבודד, אלא חלק מתהליכים רחבים יותר שהתרחשו באותה תקופה ברחבי סקנדינביה.
פיסה מהעבר הרחוק של סקנדינביה
כעת מנסים החוקרים להבין כיצד הגיעה החרב לשדה שבו נמצאה: האם הייתה חלק מקבר עתיק? האם הוזזה ממקומה לאורך מאות שנים של עבודות חקלאיות? ייתכן שעבודות החריש אף פגעו בממצא לאורך השנים.
לאחר הדיווח על התגלית, הועברה החרב למוזיאון להיסטוריה תרבותית באוסלו, שם תעבור עבודות שימור ובדיקות מעבדה. למרות שהלהב מכוסה חלודה, מומחים מאמינים כי צילומי רנטגן ובדיקות מתכת יוכלו לחשוף פרטים נוספים על אופן ייצורה והשימוש שנעשה בה.
הסיפור עורר עניין רב בנורבגיה לא רק בגלל גילה של החרב, אלא גם בזכות זהות המגלה: ילד בן שש, שבזכות תשומת הלב שלו הצליח להחזיר לחיים פיסה מהעבר הרחוק של סקנדינביה.