בלי ניסיון או רקע: זו האישה שנבחרה לנהל את רשות העתיקות

עד מתי מינויים פוליטיים, ועוד כאלה שעלולים לפגוע במורשת ישראל? אז הפעם הכירו את מנכ"לית רשות העתיקות החדשה - אסתי שרייבר - שמונתה אתמול (שלישי) על ידי השר למורשת עמיחי אליהו ממפלגת עוצמה יהודית ואין לה שום רקע ארכיאולוגי או ניהולי שקשור לתחום.

בתיאור הפומפוזי שפרסם המשרד למורשת על מינויה - שהרי לגברת שרייבר אין שום ניסיון אמיתי בניהול של גוף גדול או רקע ארכיאולוגי כזה או אחר שאולי היה דרוש לניהול גוף ענק שאחראי על האוצרות הקדומים בעבר, הווה והבעיקר בעתיד של המדינה - נכתב שהיא "מביאה עמה למעלה מעשור של ניסיון בכיר בהובלת ארגונים רב-תחומיים מורכבים". עוד נכתב שהיא "מביאה עמה ניסיון עשיר בהובלת מערכות ציבוריות עתירות תקציב, לצד רקע אקדמי מצטיין בחקר ההיסטוריה של עם ישראל, וניהלה תקציבים בהיקף של כ-100 מיליון שקלים".

לשרייבר, כנראה אישה נחמדה וטובה, יש תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ומדעי הקוגניציה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בהצטיינות במינהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת חיפה. בתפקידה האחרון שימשה כמנכ"לית קבוצת INEXTG (עמותת "הדור הבא - צעירים בישראל" - ז.ר) - כלומר הרקע הניהולי שלה הוא בניהול עמותה לקירוב לבבות שקשורה לחב"ד. באתר העמותה נכתב באנגלית ב"אודות העמותה": "משימתנו מונחת על ידי חזונו של הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מנדל שניאורסון, והדרכתו להתמקד בחיבור הנוער שלנו לחוויות יהודיות חווייתיות ומלאות אמת".

אבל מה ש"עוד מריח לא טוב", כפי שאמר לנו אחד מבחירי הארכיאולוגים בארץ, הוא ששרייבר נבחרה לתפקיד כשאיתה הגיעו לשלב האחרון שני מועמדים עם הרבה יותר ניסיון ורלבנטיות לתחום: ד"ר שחר בץ, שלו דוקטורט במקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום ועבד ביחידת קמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי בשטחים, וגם אילן רום, איש מוסד לשעבר עם תואר בארכיאולוגיה, שהיה מנכ"ל מועצת בנימין ומנכ"ל משרד האוצר (תחת סמוטריץ'). על שני אלה גברה הגברת שרייבר "בתום תהליך עמוק ויסודי שקיימה ועדת איתור שבחנה עשרות מועמדים לתפקיד שבראש עמד מנכ"ל משרד המורשת", נכתב בהודעת השר.

שרייבר תהיה האישה הראשונה (וזה מבורך) לכהן בתפקיד הכה חשוב ומסובך של מנכ"ל רשות העתיקות, אולם עולות שאלות רבות בנוגע לכשירותה לנהל גוף עם תקציב של מאות מיליוני שקלים, בעל לחצים גדולים, פוליטיים ואחרים, שנוגע לכל משרדי הממשלה וגם ככה כבר נאבק נגד חרמות בעולם מצד קהיליית המדענים.

ארכיאולוגים בכירים בישראל שדיברנו איתם, מתנגדים למינוי שנראה שנעשה כדי לרצות את משרד המורשת והעומד בראשו - עמיחי אליהו.

"אני נגד", אמר לוואלה פרופ' אהרון מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, חובש כיפה שאי אפשר לחשוד בו ששהוא איש שמאל. "רשות העתיקות, היא גוף שהתקציב השוטף שלו 750 מיליון שקל לשנה, והמנכ"ל זה תפקיד שדורש מועמד עם ניסיון ניהולי משמעותי מוכח ואם אפשר גם אנשים עם רקע של מורשת וארכיאולוגיה, כמו שהיו בעבר, למרות שזה לא מחוייב, כמו האחרון שקידם את הרשות".

מאיר מתייחס בכך למנכ"ל היוצא של הרשות, אלי אסקוזידו, שמסיים בימים אלה קדנציה של חמש שנים. האחרון כיהן כראש מועצה אזורית נחל שורק ועמד בראש עמותת כביש חוצה ישראל, היה חבר בוועדה לתשתיות לאומיות, ובין שאר תפקידיו היה גם חבר במועצת גנים לאומיים ושמורות טבע. כל הארכיאולוגים שדיברנו איתם, דיברו בשבחו ואמרו שהוא קידם את הרשות בארץ ובעולם, ופיתח אותה.

לדברי ארכיאולוגים, אסקוזידו התנגד לכמה מהלכים שהשר אליהו הוביל משיקולים ארכיאולוגיים בעצתם של מומחים בארץ. למשל, הכפפה של קמ"ט ארכיאולוגיה (הממונה מטעם המנהל האזרחי על כל תחום הארכיאולוגיה והעתיקות בגדה המערבית - ז.ר) לרשות העתיקות, שרבים חשבו שהמהלך יפגע במעמד של רשות העתיקות בעולם. "הקמ"ט כפוף למנהל במשרד הביטחון, וזה עושה נזק לרשות העתיקות כי מדובר על שטח כבוש בעולם", סיפר אחד הארכיאולוגים, "וברגע שהיו מכניסים את הרשות תחת הקמ"ט זה היה מסבך את ישראל בעולם. גם ראש הקמ"ט אמר שאין לעשות זה, וכרגע זה נדחה".

כאמור, מערכת היחסים בין מנכ"ל הרשות לשר עמיחי האמון עליה, לא היתה סוגה בשושנים. "היו עוד חילוקים בנושא רחבת הכותל והחפירה שם, ובגלל המחלוקות ביניהם משרד המורשת לא העביר לרשות העתיקות את התקציב הרשמי של המדינה שעבר בחוק", סיפר אותו ארכיאולוג, "ולכן לדעתי השר חיפש דמות שתהיה לו נוחה יותר". "יש תחושה לא נוחה שהשר והכפופים לו העדיפו לבחור מישהו יותר נוח להם כך שתסכים לרצונות שלהם ולא על פי שיקולים מקצועיים - מי מנהל טוב ומי יוכל לנהל את הגוף המורכב הזה - וזה מריח מחוסר תום לב קיצוני".

לדבריו של פרופ' עפר מרדר, ראש המחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, "התחושה היא קשה. אני מסתכל על הסטודנטים שלי והם לא רוצים לחשוב על זה, וזה נראה כי המינוי לא מקצועי ונעשה עקב העדפה פוליטית. היו שני מועמדים מאוד טובים שלא נבחרו, עם רקע: אחד מהם הוא ד"ר לארכיאולוגיה, לשני תואר ראשון בארכיאולוגיה עם יכולות ניהול מוכחות, ואני יכול להעיד שגם יחסי אנוש טובים. לא היתה סיבה לבחירה הזו".

אולי מתנגדים לבחירה שלה כי היא אישה ראשונה בתפקיד?
פרופ' מרדר: "זה שזה אישה זה חיובי, אבל לא האישה הספציפית הזו. כשהתחלתי בחוג לארכיאולוגיה לפני שנים לא היתה אישה אחת, ועכשיו יש אצלי במחלקה שלוש נשים ארכיאולוגיות. זה נראה מאוד פוליטי ובעייתי עם הרבה ניגודי עניינים. אין לה, על פניו, ניהול קבוצות גדולות של עובדים במערכת מסובכת עם תקציב גדולים ולחצים גדולים שבו מנכ"ל רשות העתיקות עומד, ועל פניו הניסיון שלה לא הכין אותה לזה".

פרופ' מאיר: "אין פה עניין של כן לבחור אישה או לא, זה פשוט גוף שכל כך חשוב לכולנו כדי לשמור על המורשת של ישראל וצריך לבחור את הטובים ביותר. ברשות יש אנשים מכל תפיסות העולם ומנכ"לים שהיו מכל קצוות הקשת הפוליטית".

לדבריו של פרופ' מרדר, הבחירה במנכ"ל מתאים מאוד קריטית גם לכיוון שהרשות הולכת אליו. "למשל, החלטות על חפירת קברים בירושלים, ואם יכנסו לזה שיקולים לא ענייניים - אנחנו בבעיה. ירושלים הוא נושא נפיץ, ויש עניין מה חופרים ומה משאירים לדור הבא. ניהול רשות העתיקות בעייתי בהמון רמות מעבר לסיפור הפוליטי - יש החלטות רבות איך לנהל את המשאבים, איך לשמור אותם".

נושא אחר שמדאיג את הארכיאולוגים שדיברנו אותם נוגע בחרמות על ישראל וקהיליית המדענים עקב מינוי פוליטי לא מקצועי, שעלול להחריף עוד יותר את שיתופי הפעולה בעולם עם החוקרים הישראלים.

"רשות העתיקות נאבקת בחרם בינלאומי ויש עניין של חופש מדע", אומר פרופר מרדר, "והשר רצה כבר שידברו על ירושלים המאוחדת ושכל ישראל היא שלנו, אבל זה לא משנה. צריך לדאוג למחקר ברשות - האם היא האדם שיש לה את היכולות להבין מחקר ואת חשיבותו? נראה שעל פניו שהמועמדים האחרים היו עם יכולות טובות יותר".

פרופ' גדעון אבני, שהיה ראש ענף מחקר ברשות העתיקות ועבד כ-30 שנה עם מנכ"לי הרשות השונים, מסביר שרשות העתיקות זה גוף שעובד עם כל גופי הממשלה ונתון ללחצים מכל הכיוונים. "עד היום כל המנהלים באו מתחומים שמאוד נושקים לעבודה של גופים ממשלתיים ובאו עם ניסיון, וידעו לנהל את הרשות עם כל הלחצים הפוליטיים, ויש דאגה גדולה בקהיליה הארכיאולוגית כי ברגע שאתה מכניס שיקולים לא מקצועיים או זרים - אתה מפרק את המערכת. היו מועמדים עם כישורים הרבה יותר טובים - ולכן זה מוזר".

לדבריו של פרופ' אבני, במשרד למורשת הורידו את תנאי סף הקבלה לתפקיד, שנוסחו על ידי המשרד עצמו, וידעו שיש נושאים רגישים כמו ירושלים והר הבית. "מנכ"ל הרשות עובד עם ראש הממשלה בצורה צמודה בנושאים רגישים", אומר פרופ' אבני. "הרשות היא גוף סטטוטורי אבל גם אקדמי עם הכרה בעולם ובעיקר באירופה. נשאלת השאלה איך לנהל גוף כזה - וההצלחה עד כה נבעה מההפרדה בין הצד הפוליטי להמקצועי בלי השפעה שלך הדרגים הפוליטייים. לוקחים מוסד מפואר ושמים אותו במצב בעייתי בלי קשר לזהות של המנכל, זו הבעיה של הקהיליה".

לדבריו, "התחושות האלה חוצות את כל הגופים המקצועיים והאקדמיים. היתה ממערכת של שיתופי פעולה מדעיים, גם של גוף שהוא רגולטור בכל הפעילות הארכיאולוגית, והיתה לנו הכרה בעולם. לכן קיים חשש שאם יכנסו שיקולים זרים - הם עלולים לפרק את המנגנון הזה".

פרופ' אבני אומר שהמינוי של גברת שרייבר עלול להשפיע גם בנושא של חפירות הצלה (חפירה לפני בנייה של מבנים או סלילת כביש - ז.ר). "תאר לך שיהיו לחצים לא לחפור במקום מסוים? זה החשש הגדול וזה מוביל לשאלה: למה הורידו את תנאי הסף? מי שמנהל את הרשות צריך לבוא עם ידע בתחום. המנכ"לים האחרונים גם אם לא באו מתחום הארכיאולוגיה, באו מתחום שנושק לו וניסיון ניהולי רחב של גופים גדולים. זו דאגה של 'מה הולך להיות בארכיאולוגיה בישראל'"

לדברי השר אליהו, "שרייבר נבחרה בזכות יכולתה הייחודית לשלב בין החיבור העמוק לרוח ולתוכן, לבין יכולות הניהול הנדרשות כדי לחולל שינוי בכל אותם מעגלים. השר הדגיש כי הממצאים לבדם אינם מורשת, אלא הם 'הגוף של הספינה', ועתה אנו זקוקים לרוח שתדחוף אותה קדימה".

"רשות העתיקות אוצרת בתוכה את העדויות הפיזיות לקיומנו כעם התנ"ך שחזר לארצו", אמר השר אליהו בהודעה שפרסם אתמול על בחירתה של שרייבר. "כשיצאנו לדרך, עמדה לנגד עיניי תפיסה שדורשת מאיתנו לעבור מניהול עתיקות המונחות במחסנים, ליצירת מנגנון חי ונושם של סיפורי מורשת. העתיקות שלנו הן עדות אילמת המחכה שנדובב אותה לחיים, והידע המדעי והמחקר הקפדני הם התשתית ההכרחית למהלך הערכי הזה. אסתי שרייבר היא האדם הנכון להוביל את החזון הזה ולהצעיד את רשות העתיקות לעבר העתיד, מתוך כבוד עצום לעבר".

המינוי של גברת שרייבר יובא בקרוב לאישור מועצת רשות העתיקות והממשלה. נקווה שהבחירה לתפקיד הבא של מנכ"ל הגוף החשוב הזה תהיה אכן מקצועית ושתשרת את המורשת, ולא דווקא את השר האמון עליה.