"זה מרגש את העולם": נמצאה העיר העתיקה שעל הכנרת

העיר האבודה מהברית החדשה, בית ציידא, שלפי האמונה הייתה זירתם של כמה מהניסים המפורסמים ביותר של ישוע הנוצרי, כנראה נחשפה סוף-סוף לאחר שנים של חפירות ארכיאולוגיות באזור הכנרת.

ארכיאולוגים הודיעו החודש כי הם מאמינים שאתר אל־עראג', השוכן בחופה הצפון-מזרחי של הכנרת, הוא למעשה בית ציידא העתיקה - הכפר שבו, לפי הברית החדשה, ישוע ריפא עיוור וביצע כמה ממעשי השליחות הידועים ביותר שלו.

המסקנה מגיעה לאחר שנים של גילויים שלדברי החוקרים מחזקים משמעותית את הזיהוי של האתר. בין הממצאים שנחשפו: שרידי כנסייה ביזנטית, בית מהמאה הראשונה לספירה שנמצא מתחת ליסודותיה, משקולות דיג עתיקות ופסיפס עם כתובת המתייחסת לפטרוס הקדוש כ"ראש השליחים ושומר מפתחות השמיים".

סטיבן נוטלי, מנהל החפירה, אמר בכנס שנערך בוושינגטון לפני שבוע, ב-5 במאי, כי הצטברות הראיות "כמעט מאשרת סופית" שאל-עראג' היא בית ציידא העתיקה (מימי בית שני) - תעלומה שהעסיקה ארכיאולוגים וחוקרי מקרא במשך עשרות שנים.

אחד הממצאים החשובים ביותר היה מבנה מהמאה הראשונה שנקבר מתחת לאפסיס (הכיפה) של הבזיליקה. החוקרים טוענים כי הוא תואם לתיאור מהמאה השמינית, שלפיו כנסייה נבנתה מעל ביתם של השליחים פטרוס ואנדרו. "מצאנו קיר של בית מהמאה הראשונה מתחת לאפסיס", אמר נוטלי. "אין עליו שלט שכתוב בו 'פטרוס ישן כאן', אבל מבחינה ארכיאולוגית - קשה לקבל ראיה טובה יותר". חפירות נוספות באתר חשפו פסיפס עם הכיתוב: "ראש ומפקד שליחי השמיים" - התייחסות לפטרוס, שנחשב למנהיג הראשון של הכנסייה הנוצרית.

לפי הברית החדשה, בית ציידא הייתה זירתם של כמה מהניסים שביצע ישוע באזור הכנרת. הסיפור הידוע ביותר הוא ריפוי העיוור, המתואר בבשורת מרקוס, שבו ישוע השיב את ראייתו של האיש בהדרגה לאחר שהוציא אותו מחוץ לכפר.

בית ציידא מזוהה גם עם נס הלחם והדגים, שבו האכיל ישוע אלפי אנשים באמצעות מספר מצומצם של כיכרות לחם ודגים. הכפר מוזכר מספר פעמים בברית החדשה ונחשב למקום משמעותי במיוחד בפעילותו של ישוע, משום שכמה מתלמידיו - בהם פטרוס, אנדרו ופיליפוס - הגיעו ממנו.

לפי המסופר בבשורות, ישוע אף נזף בבית ציידא וביישובים סמוכים משום שראו את ניסיו אך לא חזרו בתשובה - דבר המדגיש את חשיבותה של העיירה בהיסטוריה הנוצרית.

החפירות באל-עראג' החלו בשנת 2016, לאחר שארכיאולוגים זיהו את המקום כמועמד אפשרי לבית ציידא בשל מיקומו על קו החוף הקדום של הכנרת והעדויות לכך שהיה בעבר כפר דייגים משגשג מהמאה הראשונה.

ההשערה התחזקה בשנים 2018-2017, כאשר החוקרים חשפו שרידים מהתקופה הרומית, משקולות דיג והריסות של בזיליקה ביזנטית גדולה, שלפי ההערכות היא "כנסיית השליחים" האבודה. לדברי מומחים, הכנסייה תואמת לתיאוריו של הבישוף ויליבאלד מהמאה השמינית, שסיפר כי ביקר בבית ציידא במהלך מסע צליינות בשנת 725 לספירה וראה כנסייה שנבנתה מעל ביתם של פטרוס ואנדרו.

בשנים שלאחר מכן נחשפו ממצאים נוספים, ובהם פסיפס שהתגלה בשנת 2021 וחיזק עוד יותר את הקשר לפטרוס הקדוש. פטרוס, ששמו המקורי היה שמעון, נחשב בנצרות לדייג שהיה בין תלמידיו הראשונים של ישוע, ובהמשך למנהיג הכנסייה לאחר עלייתו של ישוע לשמיים. לפי המסורת הנוצרית, הוא הוצא להורג ברומא בתקופת הקיסר נירון, בסביבות שנת 64 לספירה, כשהוא נצלב הפוך משום שלא ראה עצמו ראוי למות באותו אופן כמו ישוע.

נוטלי אמר כבר בשנת 2021: "זהו הסימן החזק ביותר שלנו לכך שלפטרוס היה קשר מיוחד לבזיליקה, וכנראה שהיא הוקדשה לו. מאחר שהמסורת הביזנטית מזהה את ביתו של פטרוס בבית ציידא - ולא בכפר נחום כפי שנהוג לחשוב כיום - סביר שהבזיליקה מנציחה את ביתו".

החוקרים סבורים שהכנסייה נהרסה ברעידת אדמה בשנת 749 לספירה, ובהמשך כוסתה בשכבות של אדמה וצמחייה.

"אנחנו נכנסים ביולי לעונת החפירות התשיעית באתר 'בית הבק' (אל עראג' בשמו הערבי)", אמר לוואלה פרופ' מוטי אביעם, שחפר באתר מטעם מכללת כנרת. "יצאנו לחפירה כי שותפי סטיבן נוטלי מארה"ב הציע שזה מקומו הנכון של הכפר בית ציידא, אכן הכפר בו נולדו רבע משליחי ישוע ובהם החשוב מכולם פטרוס. היום יש בידינו הוכחות די משמעיות שאנחנו צודקים. כפי שאתה יכול להבין, זה ריגש את העולם הנוצרי עד לוותיקן. בדצמבר נופיע שם עם הרצאה. שגריר ארה"ב היה במקום וזה נכנס לפרויקט של משרד החוץ האמריקני לשימור ותצוגה של בית כנסת וכנסייה בגליל".

בשנת 2025 פרצה באזור שריפה גדולה, שחשפה באופן בלתי צפוי שרידים עתיקים שהוסתרו עד אז בצמחייה צפופה. האש חשפה קירות, שרידי מבנים ושברי כלי חרס מהתקופה הרומית. בנוסף נמצאו כלי דיג ועדויות לבית מרחץ רומי - ממצאים שמחזקים את ההערכה כי מדובר היה ביישוב שוקק חיים בתקופה שבה ישוע חי ופעל.

הממצאים תואמים גם לתיאורים היסטוריים עתיקים של בית ציידא, כולל עדויותיו של ההיסטוריון היהודי בן המאה הראשונה, יוסף בן מתתיהו, שתיעד ערים ופעילות סביב הכנרת בתקופה הרומית.

פרויקט החפירות הפך לאחד ממיזמי הארכיאולוגיה הנוצרית המדוברים ביותר בישראל, משום שבית ציידא מוזכרת שוב ושוב בברית החדשה כמרכז משמעותי בפעילותו של ישוע.

לאחר שנים של ויכוחים סביב מיקומה האמיתי של בית ציידא, החוקרים סבורים כעת כי מכלול הממצאים באל־עראג' עשוי לפתור אחת ולתמיד את אחת התעלומות הגדולות של הארכיאולוגיה מהברית החדשה.