היפוך מגמה במלחמה: יותר ישראלים יוצאים לחו"ל מאשר חוזרים

למה נתב"ג בכלל פתוח עכשיו? מה בוער לישראלים לטוס כל הזמן, בטח כשיורים טילים על המרכז ובעיקר כשמכוונים לפגוע בשדה התעופה הראשי של ישראל? אז מסתבר שבמדינה דמוקרטית אסור למנוע מהאזרחים לעזוב, ולכן נתב"ג נשאר פתוח גם כשהוא מאוים.

פסח על הקרקע: הישראלים רוצים לברוח - אבל השמיים כמעט סגורים

לשאלה, ובעיקר לשאלת כמויות הנוסעים, נדרשים ברשות שדות התעופה באופן יומ-יומי, וקיבולת המטוסים משתנה לפי הערכות מצב שכוללת את אנשי רת"א, רש"ת, הצבא וגורמים נוספים - כך מתקבלות ההחלטות אם וכמה נטוס. נכון לפרסום שורות אלה, מדובר על 50 נוסעים ועוד 20 מקרים הומניטריים ואחרים מיוחד בכל טיסה, מטוס אחד בשעה - מספרים שרחוקים כל כך ממה שהיה צפוי.

"אנחנו יום לפני ליל הסדר ובתכנון היו אמורות להיות היום 600 טיסות וכ-80 אלף נוסעים. בפועל יש 40 ומשהו טיסות וכ-8,000 נוסעים", אומר אומר אודי בר עוז מנהל נתב"ג, כשאנחנו פוסעים בזרוע C - הזרוע היחידה שפעילה כרגע בשדה וממנה יוצאות טיסות. יש בה חנות דיוטי פרי קטנה וגם עמדת קפה אחת. זהו. אלו העסקים שפתוחים בחודש האחרון. אה כן, גם הדוכן של חב"ד באולם הראשי ליד המזרקה עם תשמישי קדושה לשימוש המאמינים, אבל ללא אנשים שמתפעלים אותו.

כרגע פועלות מנתב"ג רק ארבע חברות התעופה הישראליות: אל על, ישראייר, ארקיע ואייר חיפה. החברות הזרות? לא עושות קולות של לחזור, ויש כאלו שעדכנו את חזרתן לספטמבר הקרוב, כלומר לפחות עוד חצי שנה, אנד קאונטינג. מנגד, יש חברות תעופה אירופיות שבהינתן האות ואישור מהסוכנות האירופית לבטיחות תעופה (EASA) - יחזרו לפה בקוויקי מהיר ביותר. "יש חברות אירופיות שרק מחכות לחזור לפה אבל לא יכולות, וברגע שנפתח הן יהיו הראשונות לחזור ויחזרו לפני מועד החזרה שעליו הצהירו", אומר בר עוז.

לדברי שרון קדמי, מנכ"ל רשות שדות התעופה, נתב"ג לא הפסיק לעבוד במלחמה למעט כמה דקות. "זה תקדים היסטורי כי אין שדה שפועל תחת מלחמה וזה מתוך מטרה אחת לשמור על השמיים של ישראל פתוחים", הוא אומר. "מטוס תחת מטח של טילים זה דבר לא בטוח, זה צינור דלק וזה עלול להיגמר באסון ולכן המטרה שלנו להפחית למינימום את זמן השהות על הקרקע של הנוסעים, וגם מצמצמים את מספר האנשים בטיסה".

על הניתוב האוויר אחראים הפקחים במגדל הפיקוח. מבט מהקומה ה-18 + שתיים ברגל, מספק לך פנורמה מרהיבה של 360 מעלות של מרכז הארץ - מהשפלה המטפסת לכיוון הרי יהודה, לכיוון הסקיי-ליין של תל אביב האורבנית ועד השדות החקלאיים שצבועים בימים אלה בירוק ומנוקדים בבתים עם גגות רעפים כתומים של כפר חב"ד ושאר ישובים סמוכים.

פה ושם אתה רואה על המסלול מטוס ממריא, ואולי איזה אחד נוחת. שתי פקחיות אמונות על הסדר האווירי, ונראה שגם הוא מתנהל בעצלתיים. "בפסח רגיל היה צריך להיות פה טירוף", אומר אסי בן מיכאל סמנכ"ל מבצעים ברשות שדות התעופה, אבל כרגע ההתנהלות שונה. לדבריו, מגדל הפיקוח במלחמה מתנהל במקביל למספר יחידות, כמו בקרת גישה ובקרת מרחב שמתואמות ביניהן ביחד עם חיל האוויר ושאר גורמים. "עברנו על התחקירים ממבצע 'עם כלביא', למדנו אותם, ראינו איפה הפערים שלנו והתאמנו לפעילות שלנו עכשיו, כדי שיהיה לכולם את הכלים להתמודד עם הסיטואציות המורכבות שאנו חווים", הוא מסביר.

אז כרגע המלחמה בעיצומה וזה טוב שנתב"ג פועל בעצימות נמוכה - חיי אדם קודמים לכול. אבל עבור חברות התעופה מדובר בהפסדים גדולים, שכן מטוס על הקרקע הוא מטוס שמפסיד. גם רשות שדות התעופה מפסידה מיליוני שקלים מהיעדר מיסים שלא משלמים הנוסעים, אי פעילות של הדיוטי פרי ושאר זכיינים שמפעילים עסקים בשדה.

אך האם נתב"ג יפתח מחדש אם המלחמה עם איראן תסתיים מחר, בעוד החזית הלבנונית תימשך? "אין סיבה שנתב"ג לא יהיה פתוח בהינתן ורק המלחמה עם לבנון תמשיך, כפי שהיה בעבר", אמרה אתמול לוואלה שרת התחבורה מירי רגב. לדבריה, זה קרה גם במהלך מלחמת 7 באוקטובר, ולמעשה עם ישראל לא הפסיק לטוס גם בשנתיים וחצי האחרונות. וזה נכון. הישראלים לא מפסיקים לטוס, אפילו עכשיו. "נוצר מצב היום שיש היפוך מגמה", אומרת רגב, "יותר אנשים יוצאים לחו"ל, וכ-120 אלף איש שיצאו לפני תחילת המערכה - חזרו ארצה".

"אני צריכה לאפשר גם לאנשים שרוצים לצאת לחו"ל מסיבה של נופש, גם לא מבחינה הומניטרית, לתת להם את האופציה הזו", אומרת רגב על אי סגירת השמיים של ישראל. "יש המון לחצים לפתוח יותר. להגיד לך שאין סיכונים? בטח שיש סיכונים. אז נסגור את השמיים? אבל צריך לקבל החלטות בנוגע לחיי אדם ובכל יום אנו מקבלים החלטות הערכות מצב אם נכון להתגמש או לא".

לפי משרד התחבורה, עד ליל הסדר יחזרו לארץ מתחילת המלחמה כ-190 אלף איש, כולל מהמעברים היבשתיים בירדן ומצרים, שמהם הגיעו עד כה כ-80 אלף איש. אבל מספר היוצאים דרך נתב"ג והמעברים היבשתיים עומד על יותר מ-200 אלף.

היפוך המגמה שרגב מדברת עליו באה לידי ביטוי גם בטיסות חוזרות שמסתבר כבר לא כאלו מבוקשות. "הטיסות שחוזרות לארץ לא מלאות", אומר קדמי, "וגם הנוסעים שנתקעו בתאילנד, טסו לשם עם חברות מהאמירויות ולא יכולים לחזור דרך שם עקב המלחמה. לפי יפתח רון-טל יו"ר רשות שדות התעופה, כל מי שבאמת היה צריך ורצה לחזור לליל הסדר, הגיע לארץ. "חלק גדול ממי שרוצה לחזור מתאילנד, יצא לתאילנד אחרי תחילת המלחמה", הוא אומר.

אז הישראלים לא מפסיקים לטוס גם בעתות משבר קשות, את זה כבר הבנו. השאלה איך חופשה בחו"ל הפכה להיות מצרך יומ-יומי, כמו קניות בסופר, שאי אפשר להסתדר בלעדיו? כנראה שצריך לחיות במדינה משוגעת כמו שלנו, שבה מה שבאמת עושה טוב, זה לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה.