גילוי חריג בצפון: החפץ הייחודי שעשוי לחשוף טקס נשכח

פריט שיש מלבני ובו שלוש גומות חצי כדוריות, שנחשף צמוד לאגן ההטבלה בקתדרלה הביזנטית בעיר העתיקה סוסיתא, אינו מוכר ממקבילות במחקר ועשוי לתרום להבנת אופן קיום טקס ההטבלה באזור הכינרת בתקופה הביזנטית. הממצא מתואר במחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת חיפה שפורסם לאחרונה בכתב העת PEQ, היוצא לאור באנגליה. הקתדרלה, מושבו של הגמון העיר, מצויה בתחומי גן לאומי סוסיתא, המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים. "סמוך לאגן ההטבלה התחלנו לחשוף פריטי פולחן מדהימים שרק לאחר מלאכת מחקר הבנו עד כמה הם ייחודיים להבנת הפולחן בערש הנצרות ליד הכינרת", אמר ד"ר מיכאל איזנברג, מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן ומבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, המנהל זה שנים ארוכות את החפירות בסוסיתא.

הקתדרלה הנמצאת בגן הלאומי סוסיתא היא המרכזית מבין כשבע כנסיות שפעלו בעיר בתקופה הביזנטית ואחת הבולטות במרחב סביב הכינרת. סוסיתא הייתה העיר הנוצרית היחידה סביב האגם ושלטה על תחום נרחב שכלל את דרום הגולן ומזרח הכינרת, אזור המזוהה במסורת הנוצרית עם פעילותו של ישו. המחקר נערך על ידי ד"ר איזנברג וד"ר ארלטה קובלבסקה, מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, שבחנו את מכלול הממצאים ואת תרומתם להבנת התגבשות טקס ההטבלה באזור.

החפירה הנוכחית התמקדה באולם שנספח לכנסייה מדרום, שבו נחשף בחלקו חדר ובו אגן הטבלה ולצדו פריטי פולחן רבים. זוהי הכנסייה היחידה הידועה במחקר המכילה שני אולמות ייעודיים להטבלה. חלל זה נקרא ביוונית פוטיסטריון, כלומר אולם ההארה, כפי שמצוין גם בכתובת שהתגלתה בקתדרלה.

פוטיסטריון נוסף נחשף במקום בעבר והוא הגדול ביותר בין הכנסיות הביזנטיות בישראל. האולם הגדול שימש להטבלת מבוגרים ואילו הקטן יותר שנחשף עתה שימש להטבלת תינוקות וילדים. תיארוך הממצא העלה כי האולם הדרומי נבנה בשנת 591 לספירה וחרב ברעש האדמה של שנת 749, אירוע שהותיר את פריטי השיש והברונזה קבורים בעיי המפולת עד לחשיפתם.

מתוצאות המחקר עולה, כי מכלול כלי הפולחן שנחשפו באולם הדרומי כולל: כן ברונזה לנר, הגדול ביותר שנחשף בישראל ותיבת שיש לשמירה על שרידים קדושים, המכונה רליקווריום, אף היא הגדולה מסוגה שהתגלתה. לצד פריטים אלה מצאו החוקרים פריט שיש מלבני ובו שלוש גומות חצי כדוריות, שנמצא צמוד לאגן ההטבלה.

לאחר בחינה והשוואה ממושכות קבעו החוקרים כי לחפץ אין מקבילה מוכרת במחקר, וההסבר המוצע הוא שהפריט שימש לשלושה שמנים במהלך טקס משיחה שנערך כחלק מטקס ההטבלה. "טקס ההטבלה היה מן המרכזיים בחיי הקהילה הנוצרית והתגבש בהדרגה בתקופה הביזנטית. באזורים שונים התפתחו נוסחים וטקסים בעלי מאפיינים ייחודיים, שרבים מהם אינם מתועדים במקורות. ממצא זה מאפשר לנו הצצה לאופן שבו עוצב ונערך הטקס בקהילה הנוצרית הביזנטית בסוסיתא", סיכם ד"ר איזנברג.