בגלל המלחמה: חיות הבר משתלטות על הערים בישראל

בתקופה האחרונה יותר ויותר אנשים מדווחים על מפגשים עם חיות בר במרחב העירוני - בפארקים, בגינות, בשכונות מגורים ואף בסמוך לבניינים. בתקופת המלחמה, כאשר הרחובות והשטחים הציבוריים שקטים יותר ופחות אנשים נמצאים בחוץ, חיות הבר חשות בטוחות יותר ומרחיבות את פעילותן גם לאזורים שבשגרה מאוישים בבני אדם.

"בזמן שגרה, ראינו חיות בר רבות מסתובבות בפארקים ובשכונות", אומר לוואלה ד"ר דותן רותם, מנהל אגף ממשק וניטור שמורות ברשות הטבע והגנים. "בתקופות חירום כמו המצב הנוכחי, כשהרחובות שקטים ופחות אנשים נמצאים בחוץ, התופעה עלולה להתגבר. חיות הבר מתקרבות למרחב העירוני בעיקר בשל זמינות מזון ומים והיעדר בני אדם. כאשר הן מרגישות בטוחות יותר, הן מרחיבות את פעילותן". לדבריו, חלק מהמינים עלולים להיות נשאים של מחלות שעשויות לעבור גם לבני אדם, וישנן גם חיות בר שעלולות לפגוע בחיות מחמד ואף ליצור סיכונים בדרכים ובמרחב הציבורי. "לכן ניהול נכון של הסביבה העירונית, הקפדה על סניטציה והאכלת חיות מחמד בתוך הבתים הם חיוניים", הוא מוסיף.

"ככלל, יישובי האדם משפיעים על בעלי החיים בשני אופנים: משיכה או דחייה. מינים רבים נכחדים או נתונים בסכנת הכחדה כתוצאה מפיתוח יישובים ותשתיות. הבנייה והרס בתי הגידול דוחקים אותם מהסביבה המתאימה להם, ואוכלוסיותיהם מצטמצמות. לעומתם ישנם מינים שמוצאים ביישובי האדם מקורות מזון, מים, מסתור ואתרי רבייה. כמובן שהגבול בין שתי הקבוצות אינו חד, ויש גם מינים המוגדרים בסיכון שמגיעים ליישובים".

1. זמינות מזון: בשטח טבעי על בעלי החיים לעבוד קשה כדי להשיג מזון. ציד אינו עניין של מה בכך ולעיתים הם אינם מצליחים לצוד ונשארים רעבים. ביישובי האדם, בחניונים ובאזורים תעסוקתיים, יש שפע מזון: מרביתו בשאריות שאנו משליכים, חלקו במזונות בהם אנו מאכילים חיות מחמד, ובמקרים קיצוניים גם חיות המחמד עצמן, שאינן פוחדות והן טרף קל.

2. מים: מים חיוניים לקיומם של מינים רבים. בישראל, מים בטבע הם מצרך נדיר ברוב ימות השנה, וחלקם נתונים תחת לחץ של מבקרים גם בשטחים הטבעיים. לעומת זאת, ביישובים ובחקלאות -שם משקים את הדשאים, העצים והיבולים, המים זמינים גם בימי הקיץ הקיצוניים.

3. מסתור וקינון במתקנים של האדם: מינים שונים משתמשים במתקנים שיצר האדם כאתרים למסתור ולקינון: עליות גג, צינורות, נקודות בקונסטרוקציה של סככות, גרוטאות ואף בשטחים המוגנים תחת בתי מגורים.

4. ויסות טמפרטורה: באזורים המדבריים, הישובים קרירים יותר יחסית לסביבה הטבעית בגלל הצללה. לעומת זאת, בחורף ישובים ובעיקר ישובים עירוניים יכולים להיות חמימים יותר ביחס לסביבה הטבעית החשופה לרוחות ולשינויי טמפרטורה משמעותיים.

5. תאורה: תאורה מלאכותית מושכת חרקים רבים, ואלה מושכים טורפים שונים הניזונים עליהם.

• דורבן מצוי: בעל חיים צמחוני, חופר מחילות מתחת לבתי מגורים וניזון בגינות.
• ציפור המיינה: מין פולש, המקנן בתוך חורים במרזבים ובכל חור שנוצר בקונסטרוקציה.
• יעל נובי: נכנס ליישובים ואוכל עלי עצים ודשא, אך גם שאריות מזון אחרות מתוך פחי אשפה.
• תן זהוב: אוכל כל, התבסס בשטחי פארקים בכל גוש דן, חופר מחילות מתחת לבניינים וניזון מפחי אשפה וממזון שמושאר לחתולי רחוב או לכלבים.
• עטלף פירות: ניזון מעצי פרי, כגון פיקוס ממינים שונים.
• עטלף חרקים: ניתן לצפות במינים שונים סביב פנסי רחוב, בעיקר מינים המתקרבים לאדם כמו עטלפון לבן שוליים.
• קיפוד מצוי: ניזון מאוכל של חיות בית, כגון מזון חתולים וכלבים.

אוכלוסיות של מינים שונים במרחב העירוני עלולות לגדול מעבר לסביר, דבר שמגביר את הסיכון להדבקה במחלות בתוך קבוצת בעלי החיים, וגם את העברתם לבני אדם ולחיות המחמד שלהם. זמינות המזון הגבוהה ביישובים ובערים יוצרת צפיפות ומגע תכוף בין החיות, מה שמחזק את התופעה. נוסף לכך, אכילת מזון שאינו טבעי פוגעת במערכות העיכול, שהותאמו במשך אלפי שנות אבולוציה למזון טבעי ולהפקת אנרגיה ממנו, ועלולה לגרום למחלות ולהידרדרות במצב הבריאותי. חיות רבות אינן מבחינות בין המזון לבין האריזות, ועלולות לבלוע את האריזות יחד עם המזון, דבר הגורם לסתימות במעיים ולעיתים למוות בייסורים.

התקרבות החיות ליישובים יוצרת גם סיכונים לאדם: הן עלולות להעביר מחלות, להיות טורפות של חיות מחמד, לנוע ברחובות ולגרום לבהלה, תאונות דרכים או לפגיעה עצמית כתוצאה מבריחה או נסיגה. כאשר החיות אינן צריכות לדאוג למזון, הן מגיעות לתקופת הרבייה במצב גופני טוב ויכולות להעמיד מספר גדול יותר של צאצאים.

עיקר הפעולות נמצאות תחת הכותרת סניטציה - ניקיון. יש למקם פחי אשפה שלא ניתנים לפתיחה על ידי חיות בר, לעגן אותם כך שלא ניתן יהיה להפוך אותם, ולפנות את האשפה בשעות הערב, לפני שחיות הבר מגיעות לרחובות. בנוסף, עלינו להקפיד לא להשליך מזון ואריזות ברחוב, מה שיש לו גם היבט חינוכי ואסתטי. באשר להאכלת חיות מחמד - זה נהדר שיש חיית מחמד, אך חשוב להאכיל אותה בתוך הבית ולא ברחוב. כמו כן, חשוב להיות מודעים לשימוש המשני של בעלי חיים במבנים שבהם אנחנו גרים. ניתן, למשל, ליצור מרזבים עם פתחים כלפי מטה או לחסום אותם ברשת ניידת, כך שהמים עוברים אך הפתח נשאר חסום, וכך נמנע מסתור או קינון של חיות בר.

שימוש בתאורה צריך להיות מוגבל - אם אין צורך, ניתן לכבות את האור. אין סיבה להאיר את הרחוב או הכביש כל הלילה, וניתן להשתמש במנגנונים חכמים לכיבוי והדלקה רק כאשר יש צורך אמיתי. בנוגע למים - יש להשתמש בהם בחוכמה בהשקיה, להשקות רק בשעות הבוקר המוקדמות ולוודא שלא משקים בלילה. כמו כן, חשוב לטפל בדליפות באופן שיטתי, היבט עם משמעות כלכלית.

"אנו רואים בשמירת הטבע וחיות הבר ערך שמגלם לא רק אחריות אלא גם זכות גדולה", אומרת מזי מגנאג'י, מנהלת אגף הסברה ברשות הטבע והגנים. "אנחנו זוכים לחיות לצד עולם עשיר של יצורים מופלאים, שכל אחד מהם נושא סיפור של הישרדות, יופי וחוכמה של הטבע. אם נלמד, יחד עם הציבור, לכבד את הגבולות והמרחק בינינו לבין חיות הבר, נבטיח שגם הדורות הבאים יוכלו לשמוע את ציוצי הציפורים, לראות את עקבות הצבאים ולחוש את הקסם של העולם הפראי של חיות הבר. כל צעד קטן של מודעות ואכפתיות שלנו - מחזיר את האיזון הבריא בין האדם לטבע וחיית הבר.