בעוד הציבור מתמודד עם אזעקות ומציאות ביטחונית מורכבת, גם בעלי החיים בספארי חווים את התקופה הקשה. הספארי סגור למבקרים מאז פרוץ המלחמה 28 בפברואר), אך צוותי הטיפול ממשיכים בעבודתו, ואף מגביר אותה, כדי לשמור על רווחת בעלי החיים.
"המטפלים של בעלי החיים חלקם מגיעים כבר בשש בבוקר", אומרת לוואלה הילה פלדמן גרא, דוברת הספארי. "הם סורקים את החצרות, בודקים את מצב בעלי החיים, מנקים את החצרות, מכינים את הסביבה ואת המזון. המטרה היא לשמור עבור בעלי החיים על שגרת יום רגילה ככל האפשר".
לדבריה, בניגוד לחיות מחמד, לא ניתן להרגיע את בעלי החיים באופן ישיר. "זה לא כלב או חתול. אנחנו לא יכולים להחזיק אותם ביד, ללטף אותם או לקחת אותם איתנו לממ"ד או למקלט", היא מוסיפה, "ולכן הדרך שלנו להרגיע היא דרך שמירה על שיגרה. סדר היום הקבוע הוא זה שמעניק להם את תחושת הביטחון".
בית הלילה על תקן ממ"ד
השגרה הזו מתבססת לא רק על האכלה, אלא על פעילות והעשרה. "אנחנו מוסיפים הרבה מאוד העשרות בחצרות: תולים אלמנטים, מפזרים מזון בדרכים שמעודדות ליקוט, חיפוש והתנהגות טבעית. זה יוצר עניין לאורך היום, ומפעיל את בעלי החיים קוגניטיבית ופיזית", אומרת פלדמן גרא. "דווקא עכשיו, כשאין קהל ואין תנועה של מבקרים, יש פחות גירויים. זה עלול להוביל לשעמום. לכן הצורך בהעשרה מתגבר דווקא עכשיו. לכן אנחנו משקיעים הרבה מאוד ביצירת עניין ופעילות לאורך היום".
לרוב בעל חיים בספארי יש חצר ובית לילה, והבחירה ביניהם מקבלת משמעות נוספת בזמן אזעקות. "אנחנו רואים שחלק מבעלי החיים, ברגע שיש אזעקה, בוחרים להיכנס לבית הלילה. למשל, הדובות מנטה ובבט נכנסות, גם הטיגריסים רימבה וצ'ין צ'ין, ונועה הנמרה. צב האלדברה הענק מומו נכנס לתוך השרין וגם לבית הלילה", היא מוסיפה. בתי הלילה עצמם מספקים הגנה נוספת. "רוב בתי הלילה בנויים מבטון, ולכן הם מהווים מרחב מוגן עבור בעלי החיים".
אבל לא לכל בעלי החיים יש בית לילה מבוטן. להיפופוטמים, למשל, המחסה הוא דווקא אגמון המים שבו הם נוהגים לשרוץ, ובזמן אזעקה, כפי שרואים בסרטון הראשון למעלה, הם נוהרים להתקבץ יחד במקום המוכר להם - במים - שכנראה מהווים עבורם מחסה או מגן מהקול הלא מוכר ומטריד של האזעקה.
"השימפנזים מתחילים להשמיע קריאות ברגע שיש אזעקה"
ומה לגבי תגובות שונות בין המינים?
"הג'ירפות, שנמצאות בתוך גן החיות, בדרך כלל נשארות לעמוד, מרימות את הראש ונראות דרוכות, אבל לא מראות סימני סטרס חריגים. לעומת זאת, בעלי החיים הגדולים בסוואנה, כמו הקרנפים והאריות, לרוב ממשיכים בשגרה, אוכלים, נעים ופחות מראים תגובות חריגות. גם הזברות פחות בסטרס", היא אומרת.
לדברי פלדמן גרא, ייתכן שגם משך התקופה משפיע. "אנחנו נמצאים במציאות של מלחמה כבר תקופה ארוכה, ויש תחושה מסוימת של הסתגלות גם בקרב בעלי החיים. הכי לחוצים הם הגורילות והשימפנזים. השימפנזים מאוד ווקאליים. הם מתחילים להשמיע קריאות ברגע שנשמעת האזעקה. יש בספארי שבעה שימפנזים. שלושה מהם כמעט לא יוצאים מבית הלילה. זה עצוב".
בספארי מקווים שהמלחמה תסתיים מהר והם יחזרו לימי שגרה. בינתיים, גם ללא מבקרים, העבודה בספארי לא נעצרת. "לשמור על שגרה, להעסיק ולדאוג לרווחה שלהם - זה הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות עבורם עכשיו", היא מסכמת.