פגר לוויתן ממין ראשתן התגלה הבוקר (שלישי) בחוף זיקים. לפי אביתר בן אבי פקח היחידה הימית ברשות הטבע והגנים, "קיבלתי דיווח הבוקר על לוויתן שנפלט לחוף זיקים בשטח שמורת הטבע הימית ים שקמה. מדובר בפרט גדול של לוויתן ממין ראשתן. ראיתי סנפיר ענק ונראה כי הוא אינו זז. ד"ר דני מוריק ויאלי מבורך ממעבדת מוריס קאהן לחקר הים של ביה"ס למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, וכן מתן בנדיקט מעמותת דלפיס נמצאים בדרכם למקום על מנת לבצע נתיחה בגופת הלווייתן במטרה לברר את נסיבות המוות.
לפי ד"ר מיה אלסר מעמותת דלפיס, "מתחילת המחקר בישראל תועדו בחופי הארץ גופות שמונה לווייתנים ממין ראשתן (כולל זו שהתגלתה בזיקים הבוקר)". לדבריה, "מאז שנת 2020 היו יותר תצפיות של ראשתנים חיים בים, וזה עומד בהלימה לעלייה בכמות המתים שהגיעו לחוף".
הסכנות העיקריות: רשתות סחיפה
מעמותת דלפיס נמסר עוד, כי אוכלוסיית הראשתנים בים התיכון הוגדרה בשנת 2021 על ידי ארגון IUCN כאוכלוסייה בסכנת הכחדה. זאת למרות שבעולם האוכלוסייה מוגדרת כפגיעה. על פי ההערכה האחרונה, האוכלוסייה בים התיכון מונה בין 2,500-250 פרטים, ונמצאת במגמת ירידה.
ד"ר אביעד שיינין, מנהל מרכז הדולפין והים של עמותת דלפיס וראש תחום טורפי-על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים: "אוכלוסיית הראשתנים בים התיכון שונה ומבודדת גנטית מאוכלוסיית הראשתנים שחיה באוקיינוס האטלנטי. יש לה אפילו ניב מיוחד משלה - רצף נקישות שהם משמיעים שמאפיין רק אותם". לדבריו, הסכנות העיקריות עימן מתמודדים הראשתנים הן רשתות סחיפה, שצפות בים העמוק במטרה ללכוד דגי חרב וטונות והן לווייתנים והן כרישים נלכדים בהן כשלל לוואי. "פגיעה נוספת בלווייתנים הללו נגרמת כתוצאה מסקרים סייסמיים לחיפושי גז ונפט, שעלולים לפגוע להם בשמיעה, או להרחיק אותם ממקורות מזון. גם פסולת פלסטית פוגעת בצוללי עומק כמו הראשתן".